רק מיעוט מבין אלפי החיילים העולים-החדשים שאינם יהודים מעוניינים בגיור, כך נמסר לועדת העלייה, הקליטה והתפוצות שדנה בנושא: גיור חיילים עולים בצה"ל.
קצין חינוך ראשי תא"ל אלעזר שטרן, דיווח לועדה שכ" 8.000 חיילים בצה"ל רשומים כלא יהודים. הנורה האדומה נדלקה אצלי כאשר נדרשתי לספק לחיילים על פי בקשתם מאות רבות של ספרי הברית החדשה על מנת להישבע לצה"ל. ראיתי בזה אתגר שחייב יצירת תהליך חינוכי עבור אותם חיילים, להבין את אופי המדינה, ההיסטוריה של עם ישראל, מחשבת ישראל ועולם המעשה היהודי. הגענו להכרה כי יש להציג יהדות פתוחה, על מנת שיוכלו להצטרף אליה ולהעמיד בפניהם תהליך גיור ידידותי. אנו חייבים זאת לעצמנו, למדינה, לצבא ולחיילים עצמם. התחלנו את הקורס המשותף עם המכון ללימודי יהדות עם 36 תלמידים, היום רשומים שם מאות, ועד סוף השנה יהיה מספרם כאלף".
הרב הצבאי הראשי תא"ל ישראל וייס דיווח כי על פי המסלול המסורתי גוירו 100 חיילים בשנה, מתוכם 90% חיילות, ואולם הקורס של נתיב פותח מסלול חדש שבאמצעותו ניתן יהיה לגייר חיילים נוספים. "אני משבח את צה"ל על המחיר שהוא מוכן לשלם עבור השתתפותם של החיילים בקורס נתיב, שהופך אותם לחיילים ואזרחים טובים יותר".
הרב וייס הוסיף, כי אין זה מתפקידו להפוך את הליך הגיור לאטרקטיבי בעיני החיילים, אך כל חייל שירצה להתגייר, יתקבל בברכה. "אני לא צוואר הבקבוק בנושא, והסיבות לכך שמרבית החיילים לא בוחרים בתהליך הגיור הן אחרות".
פרופ` בני איש-שלום מהמכון ללימודי יהדות אמר כי "לנו אין תלונות על דרך שיתוף הפעולה ועבודת בית הדין לגיור של הרבנות הצבאית. לדעתנו המספרים הגדלים של הנרשמים לקורס נתיב מעוררים אופטימיות וייתכן מאוד שבקרוב יידרשו עוד הרכבים לבית הדין לגיור הצבאי כדי לענות על הדרישות.
ח"כ מרינה סולודקין טענה כי בקרב העולים ממדינות חבר העמים קיימים רתיעה ופחד מפני כל דת הנתפסת על ידם כאנקוויזיציה. הגורמים האורתודוקסיים בארץ לא השכילו לפנות לעולים בפאן ידידותי, מקרב ומעודד. הרבנות הראשית לא מבינה את המשימה הלאומית והאתגר הלאומי העומד בפנינו והיא מתייחסת בחשש לעולים החדשים.
יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות ח"כ קולט אביטל, טענה בדיון כי יש להגביר את המאמצים לעודד חיילים עולים להתגייר. "מאכזב לדעת שמתוך 8.000 חיילים עולים הרשומים כלא יהודים רק 500 חיילים נרשמו לקורסים המשותפים של חיל החינוך בצה"ל (קורס נתיב) והמכון ללימודי יהדות, עוד יותר מאכזב לדעת שרק עשרות בודדות מבוגרי הקורס אכן גוירו".
לדעת ח"כ קולט אביטל, הליך גיור ידידותי הוא הגורם המכריע בשאלת הגיור, וכל עוד הגורמים העוסקים בגיור לא יפנימו את הבעיה, לא ימצא הפתרון והחיילים העולים ימצאו בלגיטימיות שאפשר לחיות בארץ גם מבלי להיות יהודים, מוצא נוח.
ח"כ משה גפני טען כי קשה להבין את הטענות כלפי הרבנות הראשית כאשר רק 6% מהעולים מבקשים להתגייר.
בהחלטות הועדה נאמר, כי היא רשמה לפניה בסיפוק את התפיסה הכוללת של צה"ל הרואה בגיור החיילים העולים, שאינם רשומים כיהודים, אתגר לאומי חשוב, תוך הקצאת משאבים ומתן פטור מימי שרות למבקשים לעבור הליך זה.
2. הוועדה משבחת את עבודתו של קצין חינוך ראשי, תא"ל אלעזר שטרן, על פעולותיו להעמקת השורשים ולחיזוק תחושת ההזדהות של החייל העולה למדינת ישראל ולתרבותה.
3. הוועדה ציינה בסיפוק את העניין ההולך וגובר של חיילים עולים שאינם רשומים כיהודים בקורסים המשותפים לחיל החינוך בצה"ל ולמכון ללימודי יהדות שמטרתם לחזק את הזהות היהודית והישראלית של החיילים, ולהפנות אותם, בסוף התהליך, לבית הדין של הרבנות הצבאית.
4. הוועדה קוראת לרב הראשי לצה"ל לפעול לכך שהליך הגיור של החיילים העולים יתקיים באווירה פתוחה וידידותית שתעודד את החייל להתגייר, ושבסופו של דבר מספר המתגיירים יהיה לפחות כמספר הנרשמים לקורס של נתיב.
קצין חינוך ראשי תא"ל אלעזר שטרן, דיווח לועדה שכ" 8.000 חיילים בצה"ל רשומים כלא יהודים. הנורה האדומה נדלקה אצלי כאשר נדרשתי לספק לחיילים על פי בקשתם מאות רבות של ספרי הברית החדשה על מנת להישבע לצה"ל. ראיתי בזה אתגר שחייב יצירת תהליך חינוכי עבור אותם חיילים, להבין את אופי המדינה, ההיסטוריה של עם ישראל, מחשבת ישראל ועולם המעשה היהודי. הגענו להכרה כי יש להציג יהדות פתוחה, על מנת שיוכלו להצטרף אליה ולהעמיד בפניהם תהליך גיור ידידותי. אנו חייבים זאת לעצמנו, למדינה, לצבא ולחיילים עצמם. התחלנו את הקורס המשותף עם המכון ללימודי יהדות עם 36 תלמידים, היום רשומים שם מאות, ועד סוף השנה יהיה מספרם כאלף".
הרב הצבאי הראשי תא"ל ישראל וייס דיווח כי על פי המסלול המסורתי גוירו 100 חיילים בשנה, מתוכם 90% חיילות, ואולם הקורס של נתיב פותח מסלול חדש שבאמצעותו ניתן יהיה לגייר חיילים נוספים. "אני משבח את צה"ל על המחיר שהוא מוכן לשלם עבור השתתפותם של החיילים בקורס נתיב, שהופך אותם לחיילים ואזרחים טובים יותר".
הרב וייס הוסיף, כי אין זה מתפקידו להפוך את הליך הגיור לאטרקטיבי בעיני החיילים, אך כל חייל שירצה להתגייר, יתקבל בברכה. "אני לא צוואר הבקבוק בנושא, והסיבות לכך שמרבית החיילים לא בוחרים בתהליך הגיור הן אחרות".
פרופ` בני איש-שלום מהמכון ללימודי יהדות אמר כי "לנו אין תלונות על דרך שיתוף הפעולה ועבודת בית הדין לגיור של הרבנות הצבאית. לדעתנו המספרים הגדלים של הנרשמים לקורס נתיב מעוררים אופטימיות וייתכן מאוד שבקרוב יידרשו עוד הרכבים לבית הדין לגיור הצבאי כדי לענות על הדרישות.
ח"כ מרינה סולודקין טענה כי בקרב העולים ממדינות חבר העמים קיימים רתיעה ופחד מפני כל דת הנתפסת על ידם כאנקוויזיציה. הגורמים האורתודוקסיים בארץ לא השכילו לפנות לעולים בפאן ידידותי, מקרב ומעודד. הרבנות הראשית לא מבינה את המשימה הלאומית והאתגר הלאומי העומד בפנינו והיא מתייחסת בחשש לעולים החדשים.
יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות ח"כ קולט אביטל, טענה בדיון כי יש להגביר את המאמצים לעודד חיילים עולים להתגייר. "מאכזב לדעת שמתוך 8.000 חיילים עולים הרשומים כלא יהודים רק 500 חיילים נרשמו לקורסים המשותפים של חיל החינוך בצה"ל (קורס נתיב) והמכון ללימודי יהדות, עוד יותר מאכזב לדעת שרק עשרות בודדות מבוגרי הקורס אכן גוירו".
לדעת ח"כ קולט אביטל, הליך גיור ידידותי הוא הגורם המכריע בשאלת הגיור, וכל עוד הגורמים העוסקים בגיור לא יפנימו את הבעיה, לא ימצא הפתרון והחיילים העולים ימצאו בלגיטימיות שאפשר לחיות בארץ גם מבלי להיות יהודים, מוצא נוח.
ח"כ משה גפני טען כי קשה להבין את הטענות כלפי הרבנות הראשית כאשר רק 6% מהעולים מבקשים להתגייר.
בהחלטות הועדה נאמר, כי היא רשמה לפניה בסיפוק את התפיסה הכוללת של צה"ל הרואה בגיור החיילים העולים, שאינם רשומים כיהודים, אתגר לאומי חשוב, תוך הקצאת משאבים ומתן פטור מימי שרות למבקשים לעבור הליך זה.
2. הוועדה משבחת את עבודתו של קצין חינוך ראשי, תא"ל אלעזר שטרן, על פעולותיו להעמקת השורשים ולחיזוק תחושת ההזדהות של החייל העולה למדינת ישראל ולתרבותה.
3. הוועדה ציינה בסיפוק את העניין ההולך וגובר של חיילים עולים שאינם רשומים כיהודים בקורסים המשותפים לחיל החינוך בצה"ל ולמכון ללימודי יהדות שמטרתם לחזק את הזהות היהודית והישראלית של החיילים, ולהפנות אותם, בסוף התהליך, לבית הדין של הרבנות הצבאית.
4. הוועדה קוראת לרב הראשי לצה"ל לפעול לכך שהליך הגיור של החיילים העולים יתקיים באווירה פתוחה וידידותית שתעודד את החייל להתגייר, ושבסופו של דבר מספר המתגיירים יהיה לפחות כמספר הנרשמים לקורס של נתיב.