'הגנב הישר' מציג סיפור חסידים נחמד כמו פעם, אלא שמאז גם הדרישות של המגזר עלו
הנה עוד הוכחה לתורת היחסות של אלברט איינשטיין "הגנב הישר". זהו סרט חדש מבית היוצר של אולפני דינור, ואם הייתי כותב עליו בשנה שעברה, הייתי מפליג במחמאות וממליץ עליו בחום. אך בשנה האחרונה זרמו מים רבים במימי היצירה הקולנועית, בציבור החרדי. האיכות הלכה והשתפרה, ויחד איתה גבר התיאבון ליצירות מופת. התוצאה הישירה היא, שסרט כמו "הגנב הישר", בעל פוטנציאל לאוסקר בדור הקודם, יורד למקום שני או שלישי, עדיין גבוה מעל הסרטים הבינוניים היוצאים לשוק מדי חודש בחודשו.
לפי הכתוב על העטיפה, הסיפור מבוסס על מעשה שהיה. חיים יהודי חסר מזל ומבורך בילדים רעבים נגרר בעל כורחו לגניבה, כדי להשביע את רעבון בני ביתו. הוא נשאר ישר בנשמתו, ומתכוון להחזיר כל גרוש שלקח. העלילה מסתבכת עם כניסתו של ראש העיר הגוי, ושאיפתו לפצח את פרשת הגנב הישר. כדי שלא להרוס, אספר רק שחיים, ללא כוונה תחילה, מציל את יהודי העיירה מאסון, וכמובן, מחזיר את שלקח עד הגרוש האחרון.
הסרט מצולם בסביבה שצריכה לשקף את העיירה היהודית של המאה הקודמת, וההשקעה הרבה בתפאורה אכן נותנת את התוצאות הרצויות. המשחק המצוין של אביתר לזר ("חיים") מחפה על המשחק הפחות מוצלח של חלק מהשחקנים האחרים, והוא מחזיק על כתפיו את כל העלילה בכשרון רב.
גם התאורה מאוד מושקעת, וראוי ללמוד ממנה כיצד אפשר ליצור אווירה נכונה בעזרת תאורה מתוכננת ומדודה.
כמו רבים מהסרטים היוצאים בתקופה האחרונה, "הגנב הישר" משתרע על פני שני תקליטורים הארוזים יחד, ונמכרים כאחד. ברור לי שההצעה הבאה שלי לא תתקבל בברכה אצל מפיקי הסרטים והמשווקים, אבל אני מאמין בלב שלם, שאם ניקח כל אחד מהסרטים שיצאו בשני חלקים, ונצמצם אותם לחלק אחד, קצר יותר ומתומצת התוצאה תהיה הרבה יותר מוצלחת ומעניינת.
נראה שהתסריט של "הגנב הישר" נכתב ע"י מי שמיומן בכתיבה סיפורית ופחות בכתיבה לסרטים. דיאלוגים ארוכים ומורכבים אינם מתאימים למסך הקטן ודורשים המון סבלנות מהצופים מצרך נדיר בימים קצרים אלה. בנוסף לקיצור הסצינות ניתן היה לשפר את התוצאה הסופית ע"י הקפדה על הפרטים הקטנים. ואני לא מתכוון רק לטעויות הכתיב ברשימת הקרדיטים, אלא לכך שהפתק הנכתב ע"י הגנב לא יכול להיות כתוב בשתי שפות שונות, בו זמנית. קשה לדמיין כיצד פרח עשוי פלסטיק יכול לנבול, ואיך קרה שליד כל ארגז מזומנים עומד נייר וקולמוס, שכאילו מצפים לגנב שיבוא ויכתוב על גבם את פתק ההתחייבות שלו.
ישנם עוד פרטים קטנים וטעויות שרק עין בוחנת יכולה לגלות. על כגון אלה היינו אומרים: "מי שמפריע לו הטעויות האלה מגיע לו".
לסיכום, לא ניתן לפרטים הקטנים לבלבל את העיקר הסרט "הגנב הישר" מספר סיפור מעניין על יהודים טובים בעיירה של פעם, ועל השגחה פרטית, מהסוג שכל כך אהבנו, בסיפורי החסידים.
אם יש לכם סרטים חדשים הראויים להיכנס למדור, או סתם הערות מחכימות: amatsya@zahav.net.il
הנה עוד הוכחה לתורת היחסות של אלברט איינשטיין "הגנב הישר". זהו סרט חדש מבית היוצר של אולפני דינור, ואם הייתי כותב עליו בשנה שעברה, הייתי מפליג במחמאות וממליץ עליו בחום. אך בשנה האחרונה זרמו מים רבים במימי היצירה הקולנועית, בציבור החרדי. האיכות הלכה והשתפרה, ויחד איתה גבר התיאבון ליצירות מופת. התוצאה הישירה היא, שסרט כמו "הגנב הישר", בעל פוטנציאל לאוסקר בדור הקודם, יורד למקום שני או שלישי, עדיין גבוה מעל הסרטים הבינוניים היוצאים לשוק מדי חודש בחודשו.
לפי הכתוב על העטיפה, הסיפור מבוסס על מעשה שהיה. חיים יהודי חסר מזל ומבורך בילדים רעבים נגרר בעל כורחו לגניבה, כדי להשביע את רעבון בני ביתו. הוא נשאר ישר בנשמתו, ומתכוון להחזיר כל גרוש שלקח. העלילה מסתבכת עם כניסתו של ראש העיר הגוי, ושאיפתו לפצח את פרשת הגנב הישר. כדי שלא להרוס, אספר רק שחיים, ללא כוונה תחילה, מציל את יהודי העיירה מאסון, וכמובן, מחזיר את שלקח עד הגרוש האחרון.
הסרט מצולם בסביבה שצריכה לשקף את העיירה היהודית של המאה הקודמת, וההשקעה הרבה בתפאורה אכן נותנת את התוצאות הרצויות. המשחק המצוין של אביתר לזר ("חיים") מחפה על המשחק הפחות מוצלח של חלק מהשחקנים האחרים, והוא מחזיק על כתפיו את כל העלילה בכשרון רב.
גם התאורה מאוד מושקעת, וראוי ללמוד ממנה כיצד אפשר ליצור אווירה נכונה בעזרת תאורה מתוכננת ומדודה.
כמו רבים מהסרטים היוצאים בתקופה האחרונה, "הגנב הישר" משתרע על פני שני תקליטורים הארוזים יחד, ונמכרים כאחד. ברור לי שההצעה הבאה שלי לא תתקבל בברכה אצל מפיקי הסרטים והמשווקים, אבל אני מאמין בלב שלם, שאם ניקח כל אחד מהסרטים שיצאו בשני חלקים, ונצמצם אותם לחלק אחד, קצר יותר ומתומצת התוצאה תהיה הרבה יותר מוצלחת ומעניינת.
נראה שהתסריט של "הגנב הישר" נכתב ע"י מי שמיומן בכתיבה סיפורית ופחות בכתיבה לסרטים. דיאלוגים ארוכים ומורכבים אינם מתאימים למסך הקטן ודורשים המון סבלנות מהצופים מצרך נדיר בימים קצרים אלה. בנוסף לקיצור הסצינות ניתן היה לשפר את התוצאה הסופית ע"י הקפדה על הפרטים הקטנים. ואני לא מתכוון רק לטעויות הכתיב ברשימת הקרדיטים, אלא לכך שהפתק הנכתב ע"י הגנב לא יכול להיות כתוב בשתי שפות שונות, בו זמנית. קשה לדמיין כיצד פרח עשוי פלסטיק יכול לנבול, ואיך קרה שליד כל ארגז מזומנים עומד נייר וקולמוס, שכאילו מצפים לגנב שיבוא ויכתוב על גבם את פתק ההתחייבות שלו.
ישנם עוד פרטים קטנים וטעויות שרק עין בוחנת יכולה לגלות. על כגון אלה היינו אומרים: "מי שמפריע לו הטעויות האלה מגיע לו".
לסיכום, לא ניתן לפרטים הקטנים לבלבל את העיקר הסרט "הגנב הישר" מספר סיפור מעניין על יהודים טובים בעיירה של פעם, ועל השגחה פרטית, מהסוג שכל כך אהבנו, בסיפורי החסידים.
אם יש לכם סרטים חדשים הראויים להיכנס למדור, או סתם הערות מחכימות: amatsya@zahav.net.il