בית המקדש בירושלים/ הרב ישראל אריאל, הוצאת כרטא ירושלים, פורמט אלבומי, 270 ע'.
לאחרונה, ליתר דיוק ב-2000 שנה האחרונות, נאלץ עם ישראל לעשות הרבה 'זכר ל...' ו'כאילו' כדי שלא ישכח את עבודת המקדש. רבים מן הסימנים שהציב לעצמו העם הנודד במהלך שנות הגלות הארוכות הפכו אט אט לעיקר.
'שיר של יום' המוסיקלי ורב הרושם הוא פרק תהלים שנאמר בלחש, ה'עומר'- שנקצר ברוב עם היא ספירה שנאמרת בימי אבל וה'קרבנות'- עיקר עבודת ה', הם פרקי תפילה שרבים מאיתנו מדלגים עליהם.
אבל היו גם מי שהחליטו שלא להיכנע לשחיקה של הגלות הארוכות. הרב ישראל אריאל, יחד עם אנשים נוספים, הקים את מכון המקדש בירושלים והקדיש את עצמו לחקר המקדש, מבנהו, כליו, והעבודה שנעשתה בו. חלק מן הכלים כבר נבנו במכון, והם משמשים ככלי חינוכי לבאים בשערי המכון ומחכים בסבלנות לזמן שבו ייקראו ליטול חלק בעבודת בית המקדש השלישי.
בשנים האחרונות הוציא מכון המקדש מחזורי תפילה הממחישים באופן נפלא את עבודת המקדש בחגים. כך מקבל הקורא את הרושם החגיגי והאמיתי של חג הפסח, ומבין שליל הסדר הוא התרגשות קטנה לעומת מה שהיה במקדש. הוא מבין שקבלת התורה בשבועות היא רק חלק מהמשמעויות של היום שבו התחילו להביא את ביכורי השנה, ושיום הכיפורים היה כל כולו ציפייה ומעקב אחר עבודת הכהן הגדול בדרכו לכפר על חטאי העם.
[
'ספר המקדש בירושלים' הוא גולת הכותרת של המפעל הזה. הוא ממחיש ומסביר בצורה יסודית, מרתקת וחיה תחומים נרחבים הקשורים בבית ה'.
הספר מספר את תולדות הבית, הקשר שלו לאבות האומה, איתור מיקומו על-ידי דוד ושלמה והעלאת הארון לירושלים. הוא מתאר את המבנה: גודלו, ההבדלים בין מקדש שלמה לזה של הורדוס, ובגדי הכהן הגדול וההדיוט (ידעתם שאורכו של האבנט היה 32 אמה?).
העבודה היומיומית של הכהנים גם היא לובשת חיים וצורה ועוסקת בפרטים קטנים, כמו המקום שבו ישנו הכהנים, איך מטפלים במי ש'שבר שמירה' בשערי המקדש, הדרך שבה קמו הכהנים בבוקר, תפילותיהם, נשיאת הכפיים, תקיעת השופר שהיא הגרסה המוקדמת לסירנה שמודיעה על כניסת השבת, ועוד.
פרק מיוחד הקדיש מחבר האנציקלופדיה, הרב ישראל אריאל, לנשים ומקומן במקדש.
בימים אלה, כשהנשים מנסות לברר את מקומן בעבודת ה', בבית הכנסת ובלימוד התורה, פורש הרב אריאל תמונה נרחבת של הקשר והמקום שתפסו נשים בעבודת המקדש, החל מהחיבה היתרה וזריזות הנשים לבניין המשכן, דרך תפילת חנה בשילה, הבאת קרבן יולדת (הזדמנות של כל אישה לומר תודה אישית), אריגת בגדי הכהונה והבאת הביכורים.
פרקים אחרים בספר נעים סביב מעגל השנה: ראש השנה, קידוש החודש (כולל ציור מרגש על רבי יהושע שמגיע במקלו ובתרמילו לרבן גמליאל ביבנה, ביום שלפי חישובו חל להיות יום הכיפורים), העבודה המורכבת של הכהן הגדול ביום הכיפורים, סוכות, ניסוך המים ושמחת בית השואבה, פסח החל מההכנות שנעשו לכבוד העולים לרגל, מסלול העולים (אנשי מודיעין מקבלים קרדיט: "מן המודיעינית ולפנים נאמנים על כלי חרס"), כמה עלה מלון בירושלים בפסח, קרבן העומר ושבועות.
מחבר הספר ומפיקיו לא חסכו זמן ומאמץ באיורים, בהסברים וגם בבחירת הנושאים. מי שבית המקדש ועבודתו יקרים ללבו, ומי שרוצה לחנך את עצמו, את ילדיו או את תלמידיו לאהבת הנושא, כדאי לו לרכוש את הספר. פרשות השבוע של השבועות הקרובים יקבלו משמעות אחרת לגמרי, וכך גם החגים שיגיעו אחריהם.
לאחרונה, ליתר דיוק ב-2000 שנה האחרונות, נאלץ עם ישראל לעשות הרבה 'זכר ל...' ו'כאילו' כדי שלא ישכח את עבודת המקדש. רבים מן הסימנים שהציב לעצמו העם הנודד במהלך שנות הגלות הארוכות הפכו אט אט לעיקר.
'שיר של יום' המוסיקלי ורב הרושם הוא פרק תהלים שנאמר בלחש, ה'עומר'- שנקצר ברוב עם היא ספירה שנאמרת בימי אבל וה'קרבנות'- עיקר עבודת ה', הם פרקי תפילה שרבים מאיתנו מדלגים עליהם.
אבל היו גם מי שהחליטו שלא להיכנע לשחיקה של הגלות הארוכות. הרב ישראל אריאל, יחד עם אנשים נוספים, הקים את מכון המקדש בירושלים והקדיש את עצמו לחקר המקדש, מבנהו, כליו, והעבודה שנעשתה בו. חלק מן הכלים כבר נבנו במכון, והם משמשים ככלי חינוכי לבאים בשערי המכון ומחכים בסבלנות לזמן שבו ייקראו ליטול חלק בעבודת בית המקדש השלישי.
בשנים האחרונות הוציא מכון המקדש מחזורי תפילה הממחישים באופן נפלא את עבודת המקדש בחגים. כך מקבל הקורא את הרושם החגיגי והאמיתי של חג הפסח, ומבין שליל הסדר הוא התרגשות קטנה לעומת מה שהיה במקדש. הוא מבין שקבלת התורה בשבועות היא רק חלק מהמשמעויות של היום שבו התחילו להביא את ביכורי השנה, ושיום הכיפורים היה כל כולו ציפייה ומעקב אחר עבודת הכהן הגדול בדרכו לכפר על חטאי העם.
[
'ספר המקדש בירושלים' הוא גולת הכותרת של המפעל הזה. הוא ממחיש ומסביר בצורה יסודית, מרתקת וחיה תחומים נרחבים הקשורים בבית ה'.
הספר מספר את תולדות הבית, הקשר שלו לאבות האומה, איתור מיקומו על-ידי דוד ושלמה והעלאת הארון לירושלים. הוא מתאר את המבנה: גודלו, ההבדלים בין מקדש שלמה לזה של הורדוס, ובגדי הכהן הגדול וההדיוט (ידעתם שאורכו של האבנט היה 32 אמה?).
העבודה היומיומית של הכהנים גם היא לובשת חיים וצורה ועוסקת בפרטים קטנים, כמו המקום שבו ישנו הכהנים, איך מטפלים במי ש'שבר שמירה' בשערי המקדש, הדרך שבה קמו הכהנים בבוקר, תפילותיהם, נשיאת הכפיים, תקיעת השופר שהיא הגרסה המוקדמת לסירנה שמודיעה על כניסת השבת, ועוד.
פרק מיוחד הקדיש מחבר האנציקלופדיה, הרב ישראל אריאל, לנשים ומקומן במקדש.
בימים אלה, כשהנשים מנסות לברר את מקומן בעבודת ה', בבית הכנסת ובלימוד התורה, פורש הרב אריאל תמונה נרחבת של הקשר והמקום שתפסו נשים בעבודת המקדש, החל מהחיבה היתרה וזריזות הנשים לבניין המשכן, דרך תפילת חנה בשילה, הבאת קרבן יולדת (הזדמנות של כל אישה לומר תודה אישית), אריגת בגדי הכהונה והבאת הביכורים.
פרקים אחרים בספר נעים סביב מעגל השנה: ראש השנה, קידוש החודש (כולל ציור מרגש על רבי יהושע שמגיע במקלו ובתרמילו לרבן גמליאל ביבנה, ביום שלפי חישובו חל להיות יום הכיפורים), העבודה המורכבת של הכהן הגדול ביום הכיפורים, סוכות, ניסוך המים ושמחת בית השואבה, פסח החל מההכנות שנעשו לכבוד העולים לרגל, מסלול העולים (אנשי מודיעין מקבלים קרדיט: "מן המודיעינית ולפנים נאמנים על כלי חרס"), כמה עלה מלון בירושלים בפסח, קרבן העומר ושבועות.
מחבר הספר ומפיקיו לא חסכו זמן ומאמץ באיורים, בהסברים וגם בבחירת הנושאים. מי שבית המקדש ועבודתו יקרים ללבו, ומי שרוצה לחנך את עצמו, את ילדיו או את תלמידיו לאהבת הנושא, כדאי לו לרכוש את הספר. פרשות השבוע של השבועות הקרובים יקבלו משמעות אחרת לגמרי, וכך גם החגים שיגיעו אחריהם.