הצעד הבא: לא לשלם מסים?
(בתגובה ל'סרבנות אזרחית', גיליון 135)
התפטרותו של יהודה גליק ממשרד הקליטה בעקבות תכנית ההתנתקות היא צעד אמיץ מאוד. אך ראוי לדון על עצם העניין: האם הוא נכון וראוי? מה יהיה הצעד הבא שלנו? האם נפסיק לשלם מיסים למדינה שמשתמשת בכספנו להתנתקות? האם לא נתגייס לצבא שחייליו מפנים את אחיהם? האם נכרות גט כריתות למדינה?
אם התשובה חיובית, נשאלת השאלה: האם לא היו דברים חמורים לא פחות שנעשו פה ולא נקטנו צעדים כאלו? כספנו משמש לחילולי שבת, הר-הבית נתון לשליטת ישמעאלים, יהודים הועברו על דתם, ולצערנו עוד כהנה וכהנה, ובכל זאת לא כרתנו גט! האם יד ימין תתנתק מיד שמאל אחרי שזאת האחרונה פגעה בה?
צריכים אנו להיזהר מאוד מצעדים אלו, ולשאול שאלת תלמידי חכמים גדולים לפני צעד כזה, אפילו אם הוא פרטי. כי עם כל הצער והכאב של מר גליק, אין זה צער פרטי אלא צער לאומי, ובתוך המסגרת וההבנה האלו אנו אמורים לפעול.
אברהם גרוסמן, מצפה-יריחו
מקלות בגלגלים
(בתגובה ל'חסימת עורקים', גיליון 135)
הצעירים הנלהבים שחוסמים בשבועות האחרונים את צירי התנועה במדינה, יורים לעצמם ברגל. הרי מה אנו טוענים שרוב העם מתנגד לעקירה. יוצא איפוא, שרובם של אלו שעמדו בפקקים באיילון או בכביש החוף הם ממילא בעדנו, והתנכלות כזו בוודאי לא תעודד אותם להמשיך ולתמוך בתושבי הגוש.
מסקנה: אם רוצים לשבש את חייהם של אנשי השמאל, עדיף לחסום את הכניסות לרמת השרון ולצפון תל-אביב.
יצחק כ"ץ, חולון
לכוון דרך הכיס
(בתגובה ל'מפת דרכים תקשורתית', גיליון 134)
ברצוני להצטרף להצעתם של אלי פולק וישראל מידד להכוונת התקשורת. לדעתי על מי שמגדיר עצמו ציוני-דתי להימנע מתמיכה בעיתונות אנטי-יהודית. קנייה של עיתונים אלו היא למעשה תמיכה בהם, ולכן אני מציע שציוני-דתי לא יקנה אותם.
התמקדות בעיתונות אוהדת תקדם את יהדותה של מדינת ישראל.
פרופ' יצחק סגל, חיפה
שרון הוא רק השליח
(בתגובה ל'קיץ של ניצחון', גיליון 135)
בועז העצני כותב: "אריאל שרון הוא הסיכוי האחרון של השמאל, כישלון שלו בגירוש יהודי חבל עזה והשומרון ישים קץ לניסיונות לעקירת יישובים, איש אחריו לא יעז לבצע זאת, אפילו לא יוסי שריד כראש הממשלה".
אכן, יוסי שריד לא יעשה זאת כראש ממשלה, אין לשריד יומרות להיות ראש ממשלה. אבל אם שרון לא יעשה זאת, כל מי שיהיה ראש ממשלה אחריו, ויהיה זה אפילו נתניהו, יעשה זאת בלחץ ארה"ב, אירופה והאו"ם. הוא יכנה את זה בשמות אחרים, הוא יתרץ בכך שהוא נאלץ לעשות כן בגלל ההתחייבויות הבין לאומיות שהוריש שרון כראש הממשלה .
אדרבא, נסו לשאול את מי שאתם מאמינים שיהיה ראש הממשלה הבא - האם הוא מתחייב פומבית לא לסגת?
אליעזר בוכני , גבעתיים
ממרדכי לעוזי
כשהייתי צעירה יותר, לפני יותר מ-30 שנה, נהגו בני הנוער להתחפש לדמויות כמו מרדכי היהודי, אסתר המלכה, חייל או שוטר, והנועזים התחפשו לקאובויים ואינדיאנים. המכנה המשותף של כל הדמויות הללו היה שלכולם היה מרכיב חיובי באישיותם ממנו אפשר היה לקבל דוגמה אישית אפילו מהקאובויים שהתיישבו במערב הפרוע.
כיום כך שמעתי, התחפושת הפופולרית ביותר היא של עוזי כהן, עסקן הליכוד שאפילו אינו מתבייש בכל שהוא מפעיל את קשריו במסדרונות השלטון כדי לקדם מקורבים.
אפילו שמדובר בפורים, קשה לומר שזה מצחיק.
שרה לוי, באר שבע
סטודנטית עם שיניים
לפני שבוע רואיינה סטודנטית מאוניברסיטת תל אביב שהיתה בין המפגינים באוניברסיטה כנגד הקיצוצים בהשכלה הגבוהה.
המראיינת פתחה את השיחה ושאלה את הסטודנטית האם זה נכון שנשכה שוטרים. הסטודנטית אישרה, וציינה כי עשתה זאת כדי להשתחרר מהם. המראיינת המשיכה בראיון עימה כאילו היה זה טבעי לנשוך שוטרים, ונתנה לה במה נרחבת להבאת עמדותיה לפני הציבור.
אפשר לשער מה היה קורה בראיון לו מתנחלת היתה נושכת שוטרים.
אדוה נוה,
שערי תקוה
צימוקים לשבת
1. ביבי: אסור להעלות את מחיר החלב.
סוף סוף מישהו רגיש לחלב אמיד.
2. רשות השידור בקשיים כלכליים.
לפום צערה, אגרע.
משה טאו,
רחובות