* מעשה במפקד פלוגה שמעדיף לעשות מילואים בגוש קטיף * להיאבק על חופש המצפון ההלכתי של החייל הדתי
בחודשים הקרובים נאמני ארץ ישראל צריכים להרגיש מגויסים לפעילות, איש לפי כוחו ויכולתו. ייצא חתן מחדרו, כלה מחופתה, אדם מעבודתו ואברך מישיבתו. אם עוד לא שמתם שני סטיקרים על האוטו המשפחתי, תסלחו לי - אתם משתמטים. אם אתם עורכי דין כדאי שתזדרזו ליצור קשר עם אחד הגופים שמתעסקים במאבק המשפטי. אם עדיין לא מצאתם את הדרך להקדיש כמה שעות בשבוע למאבק, קחו כמה חברים ותאיישו משמרת מחאה באחד הצמתים. אם תתמידו, זה יעזור מאוד.
ומלה לתושבי יש"ע: הפיצוי העלוב שמוצע לנפגעי סיבוב העקירה הנוכחי מלמד שכישלון במאבק עלול לעלות לכם בהפסד של עשרות אלפי דולרים בסיבוב הבא. תרומה לאחד ממטות המאבק עשויה להתברר לא רק כמצווה, אלא גם כפוליסת ביטוח משתלמת.
לקחת יוזמה, להקים מטות
בקרני שומרון יש שכונה צעירה בשם 'אלוני שילה', הקרויה על שמו של החייל שילה לוי הי"ד, בן היישוב שנפל באסון המסוקים. גרות שם משפחות צעירות בתנאים חלוציים, וגם מדרשה מצליחה לבנות מצאה שם את ביתה. הביקוש למגורים בשכונה עולה בהרבה על ההיצע, אבל שאול מופז לא מרשה לבנות ואפילו לא להביא קרוואנים נוספים.
החבר'ה מאלוני שילה התעייפו מלחכות שמישהו מלמעלה יפעיל אותם, ולאחרונה החליטו לצאת על דעת עצמם לפעילות נגד העקירה. המטה שהקימו דואג לאייש מדי יום משמרת מחאה בצומת מורשה. הם עומדים שם במשך כשעתיים, ומניפים שלטים נגד הגירוש בשעות שבהן רבבות נהגים חוזרים הביתה מהעבודה. במשך הזמן הצטרפו למשמרות גם תושבים מיישוב-האם שעובדים בגוש דן. לפי דיווחי המפגינים, ציבור הנהגים מגיב באהדה.
נוכחות המפגינים בצומת מעסיקה בכל יום כמה ניידות משטרה. בשבוע שעבר, בעקבות מידע על הכוונה לחסום כבישים בגוש דן, הוזעקו למקום כוחות משטרה מתוגברים שהפעילו עליהם לחץ כבד. הם בכלל לא חשבו לחסום את הצומת, אבל בלי שהתכוונו לכך שימשו כפעולת הסחה לצעירים שחסמו את נתיבי איילון.
היציאה לצמתים היא מחאה לגיטימית וחוקית למהדרין, שיש לה השפעה מצטברת על דעת הקהל. הנוכחות בצמתים מעסיקה את המשטרה, ואם תתבצע בעשרות מקומות בו-זמנית היא תרתק כוחות רבים, שלא יוכלו לעסוק בהכנות להתנתקות. שלא לדבר על כך שברגע עתידי מסוים אפשר גם להחליט לרדת אל הכביש ולחסום אותו.
מילואים מסוג אחר
ש' הוא תלמיד חכם העוסק בהרבצת תורה, בן למשפחת מתנחלים שחי עם אשתו וילדיו באחד היישובים ביש"ע. הוא למד בישיבת הסדר, התנדב למסלול קצונה, ועשה שירות קרבי של למעלה משלוש שנים. אחר כך חזר ללמוד בישיבה, ובהמשך גם ללמד.
כידוע, רבים מקציני וחיילי צה"ל מחסירים ימי מילואים בגלל לימודים אקדמיים או שהייה בחו"ל. לא ש'. הוא מעולם לא יצא מגבולות הארץ, לא לצרכי עבודתו ואפילו לא לטיול. בזכות התמדתו, רצינותו ומקצועיותו הוא קודם במילואים לתפקיד מפקד פלוגה, וזוכה לאהדתם והערכתם של חייליו.
כמפקד פלוגה קרבית, ש' נותן 45 ימי מילואים בשנה. למרות שמשפחתו נושאת גם בעול המאבק על עתידה הדמוגרפי היהודי של מדינת ישראל, ש' מעולם לא ניצל את זכותו, כאב למשפחה ברוכת ילדים, לשרת קרוב לבית. את מספר ימי המילואים שמהם נעדר לרגל הלידות הרבות אפשר למנות בעזרת גלגליו של ג'יפ סופה אחד, לא כולל הרזרבי.
מאז פרוץ ההתנתקות ש' נמצא בהתלבטות קשה. כבן ההתיישבות ביש"ע, וכיהודי ירא שמים שגדל על ברכי תורת הרב קוק, ברור לו שהוא לא ייתן את ידו ולא ישתתף בעקירת יישובים וגירוש יהודים. מצד שני, הוא לא רוצה לפגוע במשמעת הצבאית, והרעיון של סירוב פקודה קשה לו מאוד.
לאחרונה הוא גיבש את הנוסחה שלו להתמודדות עם הסיטואציה הקשה. ש' הודיע למפקדיו שאין בכוונתו להתייצב לשירות מילואים בקיץ הקרוב. הפלוגה שלו מיועדת לפעילות מבצעית בגזרה אחרת, אך ש' הסביר שיש לו תפקיד מבצעי חשוב יותר: להיות בגוש קטיף ולסייע במאבק להצלת היישובים.
ש' הוזמן לבירור אצל מפקד בכיר, שיתקיים בזמן הקרוב. אם הבנתי נכון את רוח הוראותיו הדורסניות של האלוף הדתי אלעזר שטרן, ש' אמור להיות מודח מהפיקוד על פלוגתו. אולי גם ייענש, אולי יישללו דרגותיו. אולי יודח מצה"ל, ותינטל ממנו הזכות לסכן את חייו למען המדינה ולהתנדב ל-45 ימי מילואים בשנה.
בכירי הצבא יודעים היטב עד כמה הנסיגה מעזה מסוכנת לישראל, אבל מעדיפים לשתוק כדי לשמר את מעמדם. עכשיו הם לוקחים על עצמם תפקיד בזוי נוסף: לדכא את כל מי שמאמין שצה"ל נועד להגן על יהודים ולא לגרש אותם. לסלק את אלה שאמונתם היהודית אוסרת עליהם לעקור גופי תורה. להוציא משורות צה"ל את הטובים והמסורים שבלוחמיו.
ומי שיש בידו למחות אינו מוחה. הרב הצבאי הראשי תא"ל ישראל וייס הבטיח בראיון ל'בשבע' להיאבק על זכותם של חיילים שומרי מצוות להימנע ממה שמבחינתם הוא עבירה הלכתית. מאז לא שמענו דבר ממנו, וגם לא מהרב יהודה ויזנר ומשאר בכירי הרבנות הצבאית. אני בטוח שיש סיבות לשתיקה הזאת. אבל איפה מסירות הנפש למען התורה וארץ ישראל? ואיפה הדאגה לזכויות החייל הדתי?
ראשי המכינות הקדם-צבאיות, שבכל שנה מספקים לצה"ל מאות רבות מטובי קציניו ולוחמיו, מפחדים להילחם על זכותם של בוגרי המכינות לשמור על טוהר מצפונם הערכי וההלכתי. האם שאיפת המכינות להגדיל ראש בצבא מצדיקה הקטנת ראש במאבק על ההתיישבות? הרב אלי סדן, תלמיד חכם עתיר זכויות, אומר שהוא עצמו אילו היה חייל לא היה משתתף בעקירה. אבל תלמידיו, בוגרי המכינה בעלי, ייאלצו לבחור בין שתי אופציות גרועות: או להיענש בחומרה ולוותר על שאיפותיהם בצבא, או לסמוך על ההיתר ההלכתי של הרב אבינר. האומנם נגזר על בוגרי המכינות לוותר על מקומם ביחידות יוקרתיות ובקורסים נחשקים, או לשאת על מצפונם כתם של השתתפות במעשי תועבה? וכל זה בגלל משימה בזויה שאינה חלק מתפקידו הטבעי של צה"ל?
האם הציונות הדתית תהרוס את עצמה?
ובינתיים נמוגה גם האשליה שחיילי צה"ל יוצבו רק במעגל השני והשלישי, ולא יידרשו להיות אלו שסוחבים פיזית את התושבים מבתיהם. אין מספיק שוטרים, ושאול מופז - שר ביטחון גרוע, נקמני ואגוצנטרי - ממהר. בלחץ הזמן, הגירוש לא יוכל לצאת אל הפועל בלי שיתוף הפעולה של החיילים והקצינים הדתיים. הללו, שרבים מאוד מתוכם הם בוגרי היישובים והישיבות ביש"ע, יידרשו להרוס במו ידיהם את פאר היצירה של הציונות הדתית בדורנו. נסו להעלות בדמיונכם איך שולחים בני קיבוצים להרוס את קיבוציהם, או חיילים דרוזים לטפל בבני כפריהם.
תא"ל גרשון הכהן, בן למשפחה דתית מכובדת שבעבר חצה קווים אל השמאל חילוני והיום לבו איתנו, יפקד על כוחות הגירוש בעזה. אחר כך הוא בטח יתוגמל בדרגת אלוף. האלוף הדתי הקרבי הראשון, יאיר נווה, שוויתר על פיקוד דרום בגלל קרבתו לאנשי גוש קטיף, ינצח על הרס יישובי צפון השומרון. האלוף יפתח רון-טל, מפקד זרוע היבשה, יסייע ביצירת התקדים לחורבנו העתידי, חלילה, של היישוב עפרה שבו גידל את ילדיו. ואלעזר שטרן, האלוף המימדניק שמתבלט בעיקר בזכות השערוריות הציבוריות שהוא מחולל, ימצה בחומרה את הדין עם אחיו חובשי הכיפה שיעזו לציית לצו מצפונם.
הגיע הזמן שגם ראשי ישיבות ההסדר והפוליטיקאים הדתיים יתנערו מקיפאונם. הם חייבים לצאת בדרישה חד משמעית לפטור מעונש כל חייל חובש כיפה שמטעמי דת ומצפון יסרב ליטול חלק בעקירה. אחרי שגדולי הרבנים של הציבור ששולח את בניו לצה"ל פסקו שיש כאן איסור הלכתי, ובמיוחד לנוכח העובדה שמדובר במשימה שאינה צבאית - צה"ל חייב ללכת לקראת הציבור הדתי בדרישה האלמנטרית הזאת. אם ראשי הצבא לא ייענו כנראה שאיננו חשובים להם, ומוטב שנחפש כיצד לתרום בתחומים אחרים.
אילן לייזרוביץ' ושגיב עמיר
לפני שבוע התקיימה בנוה דקלים עצרת תפילה מרשימה ביותר, בהשתתפות רבבות מתפללים ובראשם הראשון לציון הרב מרדכי אליהו וגדולי הרבנים. אפילו בערוץ 2 לא יכלו להתעלם מהעצרת המרשימה, אבל מכל הנוכחים המכובדים הוזכר פעמיים שמו של אדם אחד: שגיב עמיר, אחיו של רוצח ראש הממשלה יצחק רבין.
מדובר בנבזות כפולה של הכתב אילן לייזרוביץ' ושל עורכי מהדורת החדשות. שגיב עמיר היה ילד קטן כשרבין נרצח, ואין שום עילה לקשור אותו לרצח. מותר לו לייחל להצלתם של יישובי הגוש ואף להתפלל על כך.
חמור מזה הניסיון לקשור בעקיפין אל יגאל עמיר את כל משתתפי העצרת, שההבלטה של נוכחות שגיב עמיר ביניהם נועדה להציג את כולם כאיום פוטנציאלי על חיי ראש הממשלה.
אין לי טלוויזיה בבית, ברוך השם, אבל אם היתה לי הייתי מעדיף לקבל תמונה קצת יותר מאוזנת. אומרים שבחדשות ערוץ 10 הדיווח מיש"ע הוגן יותר.
בחודשים הקרובים נאמני ארץ ישראל צריכים להרגיש מגויסים לפעילות, איש לפי כוחו ויכולתו. ייצא חתן מחדרו, כלה מחופתה, אדם מעבודתו ואברך מישיבתו. אם עוד לא שמתם שני סטיקרים על האוטו המשפחתי, תסלחו לי - אתם משתמטים. אם אתם עורכי דין כדאי שתזדרזו ליצור קשר עם אחד הגופים שמתעסקים במאבק המשפטי. אם עדיין לא מצאתם את הדרך להקדיש כמה שעות בשבוע למאבק, קחו כמה חברים ותאיישו משמרת מחאה באחד הצמתים. אם תתמידו, זה יעזור מאוד.
ומלה לתושבי יש"ע: הפיצוי העלוב שמוצע לנפגעי סיבוב העקירה הנוכחי מלמד שכישלון במאבק עלול לעלות לכם בהפסד של עשרות אלפי דולרים בסיבוב הבא. תרומה לאחד ממטות המאבק עשויה להתברר לא רק כמצווה, אלא גם כפוליסת ביטוח משתלמת.
לקחת יוזמה, להקים מטות
בקרני שומרון יש שכונה צעירה בשם 'אלוני שילה', הקרויה על שמו של החייל שילה לוי הי"ד, בן היישוב שנפל באסון המסוקים. גרות שם משפחות צעירות בתנאים חלוציים, וגם מדרשה מצליחה לבנות מצאה שם את ביתה. הביקוש למגורים בשכונה עולה בהרבה על ההיצע, אבל שאול מופז לא מרשה לבנות ואפילו לא להביא קרוואנים נוספים.
החבר'ה מאלוני שילה התעייפו מלחכות שמישהו מלמעלה יפעיל אותם, ולאחרונה החליטו לצאת על דעת עצמם לפעילות נגד העקירה. המטה שהקימו דואג לאייש מדי יום משמרת מחאה בצומת מורשה. הם עומדים שם במשך כשעתיים, ומניפים שלטים נגד הגירוש בשעות שבהן רבבות נהגים חוזרים הביתה מהעבודה. במשך הזמן הצטרפו למשמרות גם תושבים מיישוב-האם שעובדים בגוש דן. לפי דיווחי המפגינים, ציבור הנהגים מגיב באהדה.
נוכחות המפגינים בצומת מעסיקה בכל יום כמה ניידות משטרה. בשבוע שעבר, בעקבות מידע על הכוונה לחסום כבישים בגוש דן, הוזעקו למקום כוחות משטרה מתוגברים שהפעילו עליהם לחץ כבד. הם בכלל לא חשבו לחסום את הצומת, אבל בלי שהתכוונו לכך שימשו כפעולת הסחה לצעירים שחסמו את נתיבי איילון.
היציאה לצמתים היא מחאה לגיטימית וחוקית למהדרין, שיש לה השפעה מצטברת על דעת הקהל. הנוכחות בצמתים מעסיקה את המשטרה, ואם תתבצע בעשרות מקומות בו-זמנית היא תרתק כוחות רבים, שלא יוכלו לעסוק בהכנות להתנתקות. שלא לדבר על כך שברגע עתידי מסוים אפשר גם להחליט לרדת אל הכביש ולחסום אותו.
מילואים מסוג אחר
ש' הוא תלמיד חכם העוסק בהרבצת תורה, בן למשפחת מתנחלים שחי עם אשתו וילדיו באחד היישובים ביש"ע. הוא למד בישיבת הסדר, התנדב למסלול קצונה, ועשה שירות קרבי של למעלה משלוש שנים. אחר כך חזר ללמוד בישיבה, ובהמשך גם ללמד.
כידוע, רבים מקציני וחיילי צה"ל מחסירים ימי מילואים בגלל לימודים אקדמיים או שהייה בחו"ל. לא ש'. הוא מעולם לא יצא מגבולות הארץ, לא לצרכי עבודתו ואפילו לא לטיול. בזכות התמדתו, רצינותו ומקצועיותו הוא קודם במילואים לתפקיד מפקד פלוגה, וזוכה לאהדתם והערכתם של חייליו.
כמפקד פלוגה קרבית, ש' נותן 45 ימי מילואים בשנה. למרות שמשפחתו נושאת גם בעול המאבק על עתידה הדמוגרפי היהודי של מדינת ישראל, ש' מעולם לא ניצל את זכותו, כאב למשפחה ברוכת ילדים, לשרת קרוב לבית. את מספר ימי המילואים שמהם נעדר לרגל הלידות הרבות אפשר למנות בעזרת גלגליו של ג'יפ סופה אחד, לא כולל הרזרבי.
מאז פרוץ ההתנתקות ש' נמצא בהתלבטות קשה. כבן ההתיישבות ביש"ע, וכיהודי ירא שמים שגדל על ברכי תורת הרב קוק, ברור לו שהוא לא ייתן את ידו ולא ישתתף בעקירת יישובים וגירוש יהודים. מצד שני, הוא לא רוצה לפגוע במשמעת הצבאית, והרעיון של סירוב פקודה קשה לו מאוד.
לאחרונה הוא גיבש את הנוסחה שלו להתמודדות עם הסיטואציה הקשה. ש' הודיע למפקדיו שאין בכוונתו להתייצב לשירות מילואים בקיץ הקרוב. הפלוגה שלו מיועדת לפעילות מבצעית בגזרה אחרת, אך ש' הסביר שיש לו תפקיד מבצעי חשוב יותר: להיות בגוש קטיף ולסייע במאבק להצלת היישובים.
ש' הוזמן לבירור אצל מפקד בכיר, שיתקיים בזמן הקרוב. אם הבנתי נכון את רוח הוראותיו הדורסניות של האלוף הדתי אלעזר שטרן, ש' אמור להיות מודח מהפיקוד על פלוגתו. אולי גם ייענש, אולי יישללו דרגותיו. אולי יודח מצה"ל, ותינטל ממנו הזכות לסכן את חייו למען המדינה ולהתנדב ל-45 ימי מילואים בשנה.
בכירי הצבא יודעים היטב עד כמה הנסיגה מעזה מסוכנת לישראל, אבל מעדיפים לשתוק כדי לשמר את מעמדם. עכשיו הם לוקחים על עצמם תפקיד בזוי נוסף: לדכא את כל מי שמאמין שצה"ל נועד להגן על יהודים ולא לגרש אותם. לסלק את אלה שאמונתם היהודית אוסרת עליהם לעקור גופי תורה. להוציא משורות צה"ל את הטובים והמסורים שבלוחמיו.
ומי שיש בידו למחות אינו מוחה. הרב הצבאי הראשי תא"ל ישראל וייס הבטיח בראיון ל'בשבע' להיאבק על זכותם של חיילים שומרי מצוות להימנע ממה שמבחינתם הוא עבירה הלכתית. מאז לא שמענו דבר ממנו, וגם לא מהרב יהודה ויזנר ומשאר בכירי הרבנות הצבאית. אני בטוח שיש סיבות לשתיקה הזאת. אבל איפה מסירות הנפש למען התורה וארץ ישראל? ואיפה הדאגה לזכויות החייל הדתי?
ראשי המכינות הקדם-צבאיות, שבכל שנה מספקים לצה"ל מאות רבות מטובי קציניו ולוחמיו, מפחדים להילחם על זכותם של בוגרי המכינות לשמור על טוהר מצפונם הערכי וההלכתי. האם שאיפת המכינות להגדיל ראש בצבא מצדיקה הקטנת ראש במאבק על ההתיישבות? הרב אלי סדן, תלמיד חכם עתיר זכויות, אומר שהוא עצמו אילו היה חייל לא היה משתתף בעקירה. אבל תלמידיו, בוגרי המכינה בעלי, ייאלצו לבחור בין שתי אופציות גרועות: או להיענש בחומרה ולוותר על שאיפותיהם בצבא, או לסמוך על ההיתר ההלכתי של הרב אבינר. האומנם נגזר על בוגרי המכינות לוותר על מקומם ביחידות יוקרתיות ובקורסים נחשקים, או לשאת על מצפונם כתם של השתתפות במעשי תועבה? וכל זה בגלל משימה בזויה שאינה חלק מתפקידו הטבעי של צה"ל?
האם הציונות הדתית תהרוס את עצמה?
ובינתיים נמוגה גם האשליה שחיילי צה"ל יוצבו רק במעגל השני והשלישי, ולא יידרשו להיות אלו שסוחבים פיזית את התושבים מבתיהם. אין מספיק שוטרים, ושאול מופז - שר ביטחון גרוע, נקמני ואגוצנטרי - ממהר. בלחץ הזמן, הגירוש לא יוכל לצאת אל הפועל בלי שיתוף הפעולה של החיילים והקצינים הדתיים. הללו, שרבים מאוד מתוכם הם בוגרי היישובים והישיבות ביש"ע, יידרשו להרוס במו ידיהם את פאר היצירה של הציונות הדתית בדורנו. נסו להעלות בדמיונכם איך שולחים בני קיבוצים להרוס את קיבוציהם, או חיילים דרוזים לטפל בבני כפריהם.
תא"ל גרשון הכהן, בן למשפחה דתית מכובדת שבעבר חצה קווים אל השמאל חילוני והיום לבו איתנו, יפקד על כוחות הגירוש בעזה. אחר כך הוא בטח יתוגמל בדרגת אלוף. האלוף הדתי הקרבי הראשון, יאיר נווה, שוויתר על פיקוד דרום בגלל קרבתו לאנשי גוש קטיף, ינצח על הרס יישובי צפון השומרון. האלוף יפתח רון-טל, מפקד זרוע היבשה, יסייע ביצירת התקדים לחורבנו העתידי, חלילה, של היישוב עפרה שבו גידל את ילדיו. ואלעזר שטרן, האלוף המימדניק שמתבלט בעיקר בזכות השערוריות הציבוריות שהוא מחולל, ימצה בחומרה את הדין עם אחיו חובשי הכיפה שיעזו לציית לצו מצפונם.
הגיע הזמן שגם ראשי ישיבות ההסדר והפוליטיקאים הדתיים יתנערו מקיפאונם. הם חייבים לצאת בדרישה חד משמעית לפטור מעונש כל חייל חובש כיפה שמטעמי דת ומצפון יסרב ליטול חלק בעקירה. אחרי שגדולי הרבנים של הציבור ששולח את בניו לצה"ל פסקו שיש כאן איסור הלכתי, ובמיוחד לנוכח העובדה שמדובר במשימה שאינה צבאית - צה"ל חייב ללכת לקראת הציבור הדתי בדרישה האלמנטרית הזאת. אם ראשי הצבא לא ייענו כנראה שאיננו חשובים להם, ומוטב שנחפש כיצד לתרום בתחומים אחרים.
אילן לייזרוביץ' ושגיב עמיר
לפני שבוע התקיימה בנוה דקלים עצרת תפילה מרשימה ביותר, בהשתתפות רבבות מתפללים ובראשם הראשון לציון הרב מרדכי אליהו וגדולי הרבנים. אפילו בערוץ 2 לא יכלו להתעלם מהעצרת המרשימה, אבל מכל הנוכחים המכובדים הוזכר פעמיים שמו של אדם אחד: שגיב עמיר, אחיו של רוצח ראש הממשלה יצחק רבין.
מדובר בנבזות כפולה של הכתב אילן לייזרוביץ' ושל עורכי מהדורת החדשות. שגיב עמיר היה ילד קטן כשרבין נרצח, ואין שום עילה לקשור אותו לרצח. מותר לו לייחל להצלתם של יישובי הגוש ואף להתפלל על כך.
חמור מזה הניסיון לקשור בעקיפין אל יגאל עמיר את כל משתתפי העצרת, שההבלטה של נוכחות שגיב עמיר ביניהם נועדה להציג את כולם כאיום פוטנציאלי על חיי ראש הממשלה.
אין לי טלוויזיה בבית, ברוך השם, אבל אם היתה לי הייתי מעדיף לקבל תמונה קצת יותר מאוזנת. אומרים שבחדשות ערוץ 10 הדיווח מיש"ע הוגן יותר.