הקיץ, ביולי 2005, נשא אהוד אולמרט נאום בניו יורק, ובו משפט זה: "אנחנו עייפנו מלהילחם. עייפנו מלהיות גיבורים, עייפנו מלנצח, עייפנו מלהכות את אויבינו".
אולמרט טועה ומטעה בראותו כך את בני עמו. עם ישראל עמד בגבורה רבה בשתי מלחמות קשות עם הערבים המקומיים, ניצח בכל התמודדות קרבית, וגם במלחמה הנוראה שהטרור הביא אל תוך ביתו פנימה.
הנאום ה'עייף' של אולמרט הוא מסמך קלאסי, המספק לנו תשובה לשאלה מי הביא על עם מנצח מפלה מדינית מוחצת, לאחר שהקריב למעלה מ-1500 חללים ואלפים רבים של פצועים: הנהגתו הכושלת והתבוסנית.
אולמרט חשף את סתרי לבו בחו"ל, בפני קהל שמאלני. כאן לא היה מעז להתבטא כך. אולם דווקא מפני שהשיח לפי תומו זו תעודת זהות מובהקת של האיש המבקש לרשת את שרון ולקבוע את גורל עמנו וארצנו, אולי לדורות.
תעודת הזהות הזאת ראוי שתישלח לכל בית בישראל, עם הכתובת: "ראו, הוזהרתם!"
המפלט הימני
בכנס הרצליה נתן נתניהו גט פיטורין סופי למחנה הלאומי. הליכוד עזב את הימין והפך למפלגה שמאלנית מתונה. רק שוטים קונים את ה'ספין' מתוצרת 'קדימה', המתייג שמאל כמרכז. אם חלוקת הארץ והקמת מדינה פלשתינית במערב ארץ ישראל הם מרכז, מהו שמאל?
נתניהו מחק מתוך מצע הליכוד את ההתנגדות לשלטון זר בארץ ישראל המערבית, וכשנשאל אם ימסור למדינה פלשתינית את השטחים שהכריז שישראל תיסוג מהם, השיב בעליצות: "הבה נשאיר משהו למשא ומתן..."
מועצת יש"ע, שתמכה שוב בנתניהו, זכתה כבר בנאום הזה לבעיטת פתיחה: קריאה להרוס את המאחזים ה'בלתי-חוקיים'.
אחרי הסטריפטיז הזה מסימני הזהות הלאומיים של הליכוד, חיפש נתניהו משהו להציג לבוחר, כדי להבדיל את מפלגתו ממפלגות עם מצעים דומים, כמו קדימה והעבודה. ומה מצא? הוא יזיז את הגדר כמה קילומטרים מזרחה... בכל יתר ההבטחות הריקות (סובב ירושלים, הגושים, מערב השומרון, הבקעה, הגולן) לא תמצאו שום הבדל.
אולם נתניהו אינו לבד. עוזי לנדאו, שהיה מקובל כסמן ימני, נתן לנאום הזה הכשר מלא, וכל היתר שותקים.
מכאן ואילך נותר לשאול, מה לפייגלין ולאנשיו, מה לנאמני הליכוד ('מורדים' בלשון סגי נהור) ולמפלגה הזאת, העוברת שינוי מין?
נאום נתניהו מתדפק בקול רם על פתחי שאריות המפלגות ורסיסי המפלגות שנותרו בימין (מפלגתו של אורלב אינה ימין) וקורא להם: התאחדו מיד!
האיחוד הלאומי, מנהיגות יהודית של פייגלין, הח"כים שהועפו מרשימת הליכוד ב'דיל' של עומרי, חרות של קליינר, רשימתו של מרזל, כולם צריכים להופיע בבחירות לכנסת ברשימה אחת. הציבור מצפה מן האישים האלה לתת דוגמה אישית ולהרכיב רשימת מועמדים בהליך דמוקרטי.
הבוחר הימני יתום. חסרה לו כתובת לאומית אחת, בית לאומי. שאם לא כן, מכל המחנה הלאומי הגדול והמפואר לא יישאר אלא מוזיאון קטן ומאובק, ששמו 'איחוד לאומי' יהיה בסגי נהור.
מגירוש ספרד לגירוש יש"ע
קשה להיחלץ ממחשבה טורדנית. את היהודים גירש זוג המלכים הקתוליים, פרדיננד ואיזבלה, מתוך אידיאולוגיה דתית קנאית. מספר המגורשים היה כ-200,000. היתר שהיו הרוב התנצרו.
גם עכשיו, אחרי למעלה מ-500 שנה שוב עומדים יהודים לפני גירוש, הפעם בתוך ארץ ישראל, ומספרם דומה: כ-200,000. גם הכוח הדוחף מאחורי הגירוש הזה הוא אידיאולוגי. מבין שני ראשי המגרשים, ציפי לבני מטיפה ברגשנות שאינה רוצה "לשלוט בעם אחר", ואהוד אולמרט חרד מעמקי נשמתו ל"אופי היהודי" של המדינה. שניהם מדקלמים עיקרי אמונה מבית מדרשו של השמאל, בלהיטות אידיאולוגית יתרה האופיינית למומרים. במקרה זה חירותניקים שחצו את הקווים אל השמאל הקיצוני.
גם מבין 'הנוצרים החדשים' בספרד (כך קראו למומרים) היו שהצטיינו בקנאותם היתרה לדתם החדשה, והם היו בין הכוחות הדוחפים לגירוש בני עמם שנשארו יהודים מהארץ.
צ'רצ'יל על האסלאם
"כמה מחרידה (השפעת) קללת דת מוחמד על חסידיה! ליד הטירוף הפנאטי, המסוכן לאדם כמו כלבת לכלב, יש אצלם אפאתיה, שוויון נפש פטליסטי. את התוצאות רואים בהרבה מדינות. הרגלים של אי-דאגה לעתיד, שיטות חקלאות מרושלות, שיטות מסחר מפגרות, העדר בטחון לרכוש כל אלה קיימים בכל מקום שבו מושלים או חיים תלמידי הנביא.
"חושניות מושחתת שוללת מן החיים בעולם הזה את יופיים ואת עידונם, ומן העולם הבא את כבודו וקדושתו. העובדה שלפי חוקי מוחמד כל אישה חייבת להיות שייכת לאיש כלשהו כרכושו המלא אם כילדה, אם כאישה, אם כפילגש מחייבת לדחות את קביעת ביטולה הסופי של העבדות, עד שדת האיסלם תחדל מלהיות עוצמה גדולה בין בני האדם.
"מוסלמים כיחידים יכולים להיות בעלי תכונות נפלאות, אולם השפעת הדת משתקת את ההתפתחות החברתית של מאמיניה. אין בעולם כוח מעכב התפתחות יותר חזק. דת מוחמד רחוקה מלהיות שכיב מרע: היא אמונה לוחמנית, מעבירה על דת. היא כבר התפשטה בכל אפריקה המרכזית, ועל כל שעל גידלה שם לוחמים חסרי פחד; ואילולא היתה הנצרות חוסה בין זרועותיו החזקות של המדע, אותו מדע שבעבר נאבקה בו לשווא, הציוויליזציה של אירופה המודרנית היתה נופלת, כפי שנפלה הציוויליזציה של רומא העתיקה".
(סר וינסטון צ'רצ'יל, 'מלחמת הנהר').
וכך נאמרו הדברים כבר לפני 106 שנים!
אולמרט טועה ומטעה בראותו כך את בני עמו. עם ישראל עמד בגבורה רבה בשתי מלחמות קשות עם הערבים המקומיים, ניצח בכל התמודדות קרבית, וגם במלחמה הנוראה שהטרור הביא אל תוך ביתו פנימה.
הנאום ה'עייף' של אולמרט הוא מסמך קלאסי, המספק לנו תשובה לשאלה מי הביא על עם מנצח מפלה מדינית מוחצת, לאחר שהקריב למעלה מ-1500 חללים ואלפים רבים של פצועים: הנהגתו הכושלת והתבוסנית.
אולמרט חשף את סתרי לבו בחו"ל, בפני קהל שמאלני. כאן לא היה מעז להתבטא כך. אולם דווקא מפני שהשיח לפי תומו זו תעודת זהות מובהקת של האיש המבקש לרשת את שרון ולקבוע את גורל עמנו וארצנו, אולי לדורות.
תעודת הזהות הזאת ראוי שתישלח לכל בית בישראל, עם הכתובת: "ראו, הוזהרתם!"
המפלט הימני
בכנס הרצליה נתן נתניהו גט פיטורין סופי למחנה הלאומי. הליכוד עזב את הימין והפך למפלגה שמאלנית מתונה. רק שוטים קונים את ה'ספין' מתוצרת 'קדימה', המתייג שמאל כמרכז. אם חלוקת הארץ והקמת מדינה פלשתינית במערב ארץ ישראל הם מרכז, מהו שמאל?
נתניהו מחק מתוך מצע הליכוד את ההתנגדות לשלטון זר בארץ ישראל המערבית, וכשנשאל אם ימסור למדינה פלשתינית את השטחים שהכריז שישראל תיסוג מהם, השיב בעליצות: "הבה נשאיר משהו למשא ומתן..."
מועצת יש"ע, שתמכה שוב בנתניהו, זכתה כבר בנאום הזה לבעיטת פתיחה: קריאה להרוס את המאחזים ה'בלתי-חוקיים'.
אחרי הסטריפטיז הזה מסימני הזהות הלאומיים של הליכוד, חיפש נתניהו משהו להציג לבוחר, כדי להבדיל את מפלגתו ממפלגות עם מצעים דומים, כמו קדימה והעבודה. ומה מצא? הוא יזיז את הגדר כמה קילומטרים מזרחה... בכל יתר ההבטחות הריקות (סובב ירושלים, הגושים, מערב השומרון, הבקעה, הגולן) לא תמצאו שום הבדל.
אולם נתניהו אינו לבד. עוזי לנדאו, שהיה מקובל כסמן ימני, נתן לנאום הזה הכשר מלא, וכל היתר שותקים.
מכאן ואילך נותר לשאול, מה לפייגלין ולאנשיו, מה לנאמני הליכוד ('מורדים' בלשון סגי נהור) ולמפלגה הזאת, העוברת שינוי מין?
נאום נתניהו מתדפק בקול רם על פתחי שאריות המפלגות ורסיסי המפלגות שנותרו בימין (מפלגתו של אורלב אינה ימין) וקורא להם: התאחדו מיד!
האיחוד הלאומי, מנהיגות יהודית של פייגלין, הח"כים שהועפו מרשימת הליכוד ב'דיל' של עומרי, חרות של קליינר, רשימתו של מרזל, כולם צריכים להופיע בבחירות לכנסת ברשימה אחת. הציבור מצפה מן האישים האלה לתת דוגמה אישית ולהרכיב רשימת מועמדים בהליך דמוקרטי.
הבוחר הימני יתום. חסרה לו כתובת לאומית אחת, בית לאומי. שאם לא כן, מכל המחנה הלאומי הגדול והמפואר לא יישאר אלא מוזיאון קטן ומאובק, ששמו 'איחוד לאומי' יהיה בסגי נהור.
מגירוש ספרד לגירוש יש"ע
קשה להיחלץ ממחשבה טורדנית. את היהודים גירש זוג המלכים הקתוליים, פרדיננד ואיזבלה, מתוך אידיאולוגיה דתית קנאית. מספר המגורשים היה כ-200,000. היתר שהיו הרוב התנצרו.
גם עכשיו, אחרי למעלה מ-500 שנה שוב עומדים יהודים לפני גירוש, הפעם בתוך ארץ ישראל, ומספרם דומה: כ-200,000. גם הכוח הדוחף מאחורי הגירוש הזה הוא אידיאולוגי. מבין שני ראשי המגרשים, ציפי לבני מטיפה ברגשנות שאינה רוצה "לשלוט בעם אחר", ואהוד אולמרט חרד מעמקי נשמתו ל"אופי היהודי" של המדינה. שניהם מדקלמים עיקרי אמונה מבית מדרשו של השמאל, בלהיטות אידיאולוגית יתרה האופיינית למומרים. במקרה זה חירותניקים שחצו את הקווים אל השמאל הקיצוני.
גם מבין 'הנוצרים החדשים' בספרד (כך קראו למומרים) היו שהצטיינו בקנאותם היתרה לדתם החדשה, והם היו בין הכוחות הדוחפים לגירוש בני עמם שנשארו יהודים מהארץ.
צ'רצ'יל על האסלאם
"כמה מחרידה (השפעת) קללת דת מוחמד על חסידיה! ליד הטירוף הפנאטי, המסוכן לאדם כמו כלבת לכלב, יש אצלם אפאתיה, שוויון נפש פטליסטי. את התוצאות רואים בהרבה מדינות. הרגלים של אי-דאגה לעתיד, שיטות חקלאות מרושלות, שיטות מסחר מפגרות, העדר בטחון לרכוש כל אלה קיימים בכל מקום שבו מושלים או חיים תלמידי הנביא.
"חושניות מושחתת שוללת מן החיים בעולם הזה את יופיים ואת עידונם, ומן העולם הבא את כבודו וקדושתו. העובדה שלפי חוקי מוחמד כל אישה חייבת להיות שייכת לאיש כלשהו כרכושו המלא אם כילדה, אם כאישה, אם כפילגש מחייבת לדחות את קביעת ביטולה הסופי של העבדות, עד שדת האיסלם תחדל מלהיות עוצמה גדולה בין בני האדם.
"מוסלמים כיחידים יכולים להיות בעלי תכונות נפלאות, אולם השפעת הדת משתקת את ההתפתחות החברתית של מאמיניה. אין בעולם כוח מעכב התפתחות יותר חזק. דת מוחמד רחוקה מלהיות שכיב מרע: היא אמונה לוחמנית, מעבירה על דת. היא כבר התפשטה בכל אפריקה המרכזית, ועל כל שעל גידלה שם לוחמים חסרי פחד; ואילולא היתה הנצרות חוסה בין זרועותיו החזקות של המדע, אותו מדע שבעבר נאבקה בו לשווא, הציוויליזציה של אירופה המודרנית היתה נופלת, כפי שנפלה הציוויליזציה של רומא העתיקה".
(סר וינסטון צ'רצ'יל, 'מלחמת הנהר').
וכך נאמרו הדברים כבר לפני 106 שנים!