אודי אולמן, וכדאי לומר את זה כבר עכשיו, הוא מסוג האומנים שהייתי לוקח לבר מצווה של הבן שלי. יש עוד שנה וקצת לאירוע, לפיכך גם עמיתיו יוכלו, במהלך התקופה, להתאים את עצמם למפרט המתבקש. נודה ולא נכחיש, המוסיקה החסידית הסטנדרטית בשנה ומשהו האחרונות די נמאסה על כולנו. המוסיקאים היותר מפורסמים לא הפיקו שום דבר חדש ומעניין. אלה מהם שלא התאפקו ונכנסו לאולפן, יצאו עם יבול שלא הצדיק את הציפייה, ולמעט כמה הפקות מיוחדות לא ניתנה לנו עילה מוצדקת לצאת במחולות.
יש כמה יוצאים מן הכלל, ובשבועות הבאים נתייחס אליהם בעזרת ה' כמו ליפא שמעלצר המצוין, וההרכב הידוע לשבח 'לב טהור'. השאר במנעד הזה, פחות או יותר מאכזבים.
חזרה לעניין הבר מצווה, ברשותכם: התדמית החלולה שנדבקת בעת האחרונה למוסיקה, וגם למוסיקאים, נובעת מרוויה מצד אחד, ומחוסר השקעה ביצירתיות מצד שני. כמה אפשר לשמוע את אותן מילים בלחנים אחרים? כמה אפשר למצוא על המדף דיסק שההבדל בינו לבין חברו הוא הגרפיקה על העטיפה? לכן, אם צריך למצוא הבדל או אלמנט שמייחד את אלה מאלה, זה העניין האישי. למשל, אמן שמשדר צניעות, שעיניו אינן רמות ואפו אינו מתגדל לגובה. הנה הגענו לאולמן.
אודי 3 הוא בדיוק מה שציפיתם מאודי. שירים שמחים ואלקטרוניים לצד שירים שקטים ומלודיים. הכל, או כמעט הכל, מוקפד ומופק נכון, בעזרת יובל סטופל שהוא לא רק מלחין ומעבד. במקרה הנוכחי הוא גם חבר, הוגה, יוזם והמוציא לפועל של 'תופעת אולמן'. רון תיכון, המוסיקאי האלקטרוני, עיבד את רוב האלבום.
אז מה יש לנו שם?
הרצועה הראשונה, 'הבוטחים בה", לא נבחרה סתם לפתוח את האלבום. שמחת חיים מוגזת, קצב וחצוצרות (מסומפלרות?) וכל מה שמרכיב להיט קיץ, גם אם ברוסיה המילים היו קופאות באוויר. הרצועה השנייה היא שיר חתונה אטי, משהו שעשוי (או עלול) להחליף את טרילוגיית ה'מי בן שיח', המנוגנת בעיקר מעבר לים, כשהחתן פוגש רשמית את חמותו. יפה.
שלוש שנים עברו מאז האלבום הקודם. במהלך הזמן הזה האודי הוציא דיסק צפייה לילדים, חיזן תפילות בניכר ושימח חתנים וכלות ברחבי העולם. משהו מאווירת החתונות דבק באולמן, כי אחרת אין הסבר לכמות השירים הרומנטיים באלבום הזה ('אשר ברא', 'אשת חיל', 'עוד יישמע', מה יהיה?).
הרצועה השלישית, 'נפלתי קמתי', נשמעת כמו עוד מיזם חצוף של ערוץ "Y". צעירים יתחברו אין ספק, המבוגרים פחות. אוהדי מכבי תל אביב ישמחו מן הסתם להצטרף לפזמון ברצועה 7, 'עושה שלום'. בקרוב הקליפ עם פיני גרשון. בהחלט נחמד.
השיר הכי יפה לטעמי באלבום הזה הוא 'יענך'. יש בו מלודיות ועיבוד רך, משחקים בקול, פסנתר אלקטרוני ודגימה עדכנית. זה שיר שאפשר לזמר גם בלי ליווי מתוזמר.
שנחתום ברצועה התשיעית? 'עוד יישמע', שיר חתונה קלאסי, שנשמע לי פחות רועש ויותר מרגש כשהושמע לראשונה בחתונת הזוג אולמן. בהקשר הזה כדאי לציין שהעיבוד הראשוני, הרגוע יותר, המתוחכם פחות, מוצלח הרבה יותר (או ששוב הרבע-עוף משטה בי).
פינת משבית השמחה:
שלוש שנים לקח לאולמן להכין את האלבום. ומה עשה בזמן הזה המפיק שלו? התפשר על גל-פז.
חבל.
יש כמה יוצאים מן הכלל, ובשבועות הבאים נתייחס אליהם בעזרת ה' כמו ליפא שמעלצר המצוין, וההרכב הידוע לשבח 'לב טהור'. השאר במנעד הזה, פחות או יותר מאכזבים.
חזרה לעניין הבר מצווה, ברשותכם: התדמית החלולה שנדבקת בעת האחרונה למוסיקה, וגם למוסיקאים, נובעת מרוויה מצד אחד, ומחוסר השקעה ביצירתיות מצד שני. כמה אפשר לשמוע את אותן מילים בלחנים אחרים? כמה אפשר למצוא על המדף דיסק שההבדל בינו לבין חברו הוא הגרפיקה על העטיפה? לכן, אם צריך למצוא הבדל או אלמנט שמייחד את אלה מאלה, זה העניין האישי. למשל, אמן שמשדר צניעות, שעיניו אינן רמות ואפו אינו מתגדל לגובה. הנה הגענו לאולמן.
אודי 3 הוא בדיוק מה שציפיתם מאודי. שירים שמחים ואלקטרוניים לצד שירים שקטים ומלודיים. הכל, או כמעט הכל, מוקפד ומופק נכון, בעזרת יובל סטופל שהוא לא רק מלחין ומעבד. במקרה הנוכחי הוא גם חבר, הוגה, יוזם והמוציא לפועל של 'תופעת אולמן'. רון תיכון, המוסיקאי האלקטרוני, עיבד את רוב האלבום.
אז מה יש לנו שם?
הרצועה הראשונה, 'הבוטחים בה", לא נבחרה סתם לפתוח את האלבום. שמחת חיים מוגזת, קצב וחצוצרות (מסומפלרות?) וכל מה שמרכיב להיט קיץ, גם אם ברוסיה המילים היו קופאות באוויר. הרצועה השנייה היא שיר חתונה אטי, משהו שעשוי (או עלול) להחליף את טרילוגיית ה'מי בן שיח', המנוגנת בעיקר מעבר לים, כשהחתן פוגש רשמית את חמותו. יפה.
שלוש שנים עברו מאז האלבום הקודם. במהלך הזמן הזה האודי הוציא דיסק צפייה לילדים, חיזן תפילות בניכר ושימח חתנים וכלות ברחבי העולם. משהו מאווירת החתונות דבק באולמן, כי אחרת אין הסבר לכמות השירים הרומנטיים באלבום הזה ('אשר ברא', 'אשת חיל', 'עוד יישמע', מה יהיה?).
הרצועה השלישית, 'נפלתי קמתי', נשמעת כמו עוד מיזם חצוף של ערוץ "Y". צעירים יתחברו אין ספק, המבוגרים פחות. אוהדי מכבי תל אביב ישמחו מן הסתם להצטרף לפזמון ברצועה 7, 'עושה שלום'. בקרוב הקליפ עם פיני גרשון. בהחלט נחמד.
השיר הכי יפה לטעמי באלבום הזה הוא 'יענך'. יש בו מלודיות ועיבוד רך, משחקים בקול, פסנתר אלקטרוני ודגימה עדכנית. זה שיר שאפשר לזמר גם בלי ליווי מתוזמר.
שנחתום ברצועה התשיעית? 'עוד יישמע', שיר חתונה קלאסי, שנשמע לי פחות רועש ויותר מרגש כשהושמע לראשונה בחתונת הזוג אולמן. בהקשר הזה כדאי לציין שהעיבוד הראשוני, הרגוע יותר, המתוחכם פחות, מוצלח הרבה יותר (או ששוב הרבע-עוף משטה בי).
פינת משבית השמחה:
שלוש שנים לקח לאולמן להכין את האלבום. ומה עשה בזמן הזה המפיק שלו? התפשר על גל-פז.
חבל.