ומאיפה הכסף?
(בתגובה ל'זמנך עבר', גיליון 192)
הסכמתי עם דבריו של חיים ולדר שבהעדר 'מולטימידיה' בבית, הילדים עצמם פנויים לדבר עם ההורים. אך התפלאתי לקרוא את 'הוכחתו' למסירות ההורים ע"י העובדה שבמגזר החרדי ההורים רוכשים דירות לילדים. מי שקרא בספריו ובספרים אחרים לנוער החרדי נתקל בסיפורים רבים סביב נושא הכסף: על הורים שמתמוטטים כלכלית ונפשית, על ריצות מגמ"ח לגמ"ח, על התקפי לב, ולא חסרים שידוכים שלא יוצאים לפועל כי אין כסף לקנות דירה, והקושי נכפל במספר הילדים שצריך להשיא. האם זאת המסירות המתבקשת?
חגית כהן, יד בנימין
אחדות מעל לכל
(בתגובה ל'יש גבול לביקורת', גיליון 192)
יישר כוח לח"כ צבי הנדל על מאמרו הקורא לאחדות המחנה, ומסביר כי רק בכבוד הדדי ובאחדות הכוחות נוכל להצליח בחזון המשותף.
בייחוד בימים אלו - בהם מתבררות סוגיות חשובות בתוך מחננו, כמסקנות העולות מהגירוש, היחס למדינה, היחס לסוגיית סירוב פקודה ועוד - חשוב שהדברים יתנהלו מתוך כבוד הדדי, וראיית המשותף אשר רב לאין ערוך על המפריד. לא כל 'ממלכתי' הוא מייצג של 'מוסר נוצרי' ו'כניעה שפלה', ולא כל מי שדוגל במאבק אקטיבי הוא 'אלים וכוחני' שרוצה לכפות את העם. נדע לכבד אחד את השני, להעריך את הנקודה הטובה שבכל שיטה. להעריך את הפעילות של 'פנים אל פנים' וקירוב בדרכי נועם, לצד ההערכה לאלו הנאבקים באופן מעשי ומייצגים את העמדה הלאומית בעוז וגבורה, ומתוך ההערכה ההדדית וחיזוק שתי הדרכים, דרך העוז ודרך השלום יחדיו, יתקיים בנו: "ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום".
אברהם מלמד, ערד
טעותו של הרב שרלו
הרב יובל שרלו איננו מבין גדול בפוליטיקה ולכן עשה טעות גדולה. ח"כ אורי אריאל הכין עצומה הקוראת לנשיא בוש לשחרר את יונתן פולארד. אולמרט רוצה לשמור על מראית עין של קשר עם הציבור הכתום, אבל לא רצה לפגוש את ח"כ אורי אריאל כדי שלא יצטרך לקבל לידיו את העצומה. לכן, הוא חיפש נציגים של הציבור הכתום שלא יביאו לו את העצומה ומצא את הרב שרלו וחבריו. השיחה של אולמרט והרב שרלו לא הובילה לשום
מקום והיתה מיותרת. מי שכן הפסיד היה יונתן פולארד שימשיך לחכות. אולמרט הוא פוליטיקאי ציני שהפך את הרב שרלו לכלי משחק, וחבל.
ד"ר יאיר ויסמן, רמת גן
ההתכנסות ההיא
לפני 62 שנה בשנת 1944, בתקופה שבין פסח לשבועות פורסמו בערי הונגריה צווים הפוקדים ל"התכנסות". בצווים אלה פקדו על היהודים ל"התכנס" לגטאות, לפני הגירוש.
מעניין מי הגאון שהגה את המונח "התכנסות" לתוכנית הגירוש שהוזה ראש הממשלה החדש אולמרט.
האנשים המצטופפים מסביב לשולחן הממשלה כנראה לא למדו דבר ממה שהממשלה הקודמת כינתה בשם "התנתקות". היכן השקט שהובטח? היכן השלום? ומה עם המגורשים מגוש קטיף וחבל עזה שהפכו פליטים במולדתם?
אולי יואילו השר ישי, ח"כ עתניאל שנלר מ'קדימה', או הרב יואל בן-נון, לענות על השאלות הללו. שרגא ראב, פתח-תקוה
אספירין לקסאמים
בבוקר יום ראשון נפל טיל קסאם בתוך כיתה בישיבה התיכונית בשדרות.
בנס לא נפגע איש, משום שהתלמידים היו אותה עת בתפילה.
לנוכח האסון שנמנע ניתן היה לצפות לתגובה חריפה, וזאת באמת הגיעה לבית הספר נשלחו עובדים סוציאליים ופסיכולוגיים כדי שירגיעו את התלמידים וההורים.
למרות שאני במקצועי עובדת סוציאלית, עצתי לתלמידים והוריהם תזרקו אל כל מי שבא להרגיע אתכם. זכותכם להיות נסערים וכועסים, חייכם בסכנה ומישהו רוצה לתת לכם גלולות אספירין. לו היו אנשי המקצוע נאמנים למקצועם היו עוזרים לכם להתארגן כנגד המערכת שמועלת בתפקידה ומסכנת אתכם.
אם חייכם וחיי ילדיכם יקרים לכם הפסיקו את הלימודים וצאו לשביתה כללית מול משרדי הממשלה עד אשר יופסק ירי הקסאמים.
אדוה נוה , שערי תקוה
(בתגובה ל'זמנך עבר', גיליון 192)
הסכמתי עם דבריו של חיים ולדר שבהעדר 'מולטימידיה' בבית, הילדים עצמם פנויים לדבר עם ההורים. אך התפלאתי לקרוא את 'הוכחתו' למסירות ההורים ע"י העובדה שבמגזר החרדי ההורים רוכשים דירות לילדים. מי שקרא בספריו ובספרים אחרים לנוער החרדי נתקל בסיפורים רבים סביב נושא הכסף: על הורים שמתמוטטים כלכלית ונפשית, על ריצות מגמ"ח לגמ"ח, על התקפי לב, ולא חסרים שידוכים שלא יוצאים לפועל כי אין כסף לקנות דירה, והקושי נכפל במספר הילדים שצריך להשיא. האם זאת המסירות המתבקשת?
חגית כהן, יד בנימין
אחדות מעל לכל
(בתגובה ל'יש גבול לביקורת', גיליון 192)
יישר כוח לח"כ צבי הנדל על מאמרו הקורא לאחדות המחנה, ומסביר כי רק בכבוד הדדי ובאחדות הכוחות נוכל להצליח בחזון המשותף.
בייחוד בימים אלו - בהם מתבררות סוגיות חשובות בתוך מחננו, כמסקנות העולות מהגירוש, היחס למדינה, היחס לסוגיית סירוב פקודה ועוד - חשוב שהדברים יתנהלו מתוך כבוד הדדי, וראיית המשותף אשר רב לאין ערוך על המפריד. לא כל 'ממלכתי' הוא מייצג של 'מוסר נוצרי' ו'כניעה שפלה', ולא כל מי שדוגל במאבק אקטיבי הוא 'אלים וכוחני' שרוצה לכפות את העם. נדע לכבד אחד את השני, להעריך את הנקודה הטובה שבכל שיטה. להעריך את הפעילות של 'פנים אל פנים' וקירוב בדרכי נועם, לצד ההערכה לאלו הנאבקים באופן מעשי ומייצגים את העמדה הלאומית בעוז וגבורה, ומתוך ההערכה ההדדית וחיזוק שתי הדרכים, דרך העוז ודרך השלום יחדיו, יתקיים בנו: "ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום".
אברהם מלמד, ערד
טעותו של הרב שרלו
הרב יובל שרלו איננו מבין גדול בפוליטיקה ולכן עשה טעות גדולה. ח"כ אורי אריאל הכין עצומה הקוראת לנשיא בוש לשחרר את יונתן פולארד. אולמרט רוצה לשמור על מראית עין של קשר עם הציבור הכתום, אבל לא רצה לפגוש את ח"כ אורי אריאל כדי שלא יצטרך לקבל לידיו את העצומה. לכן, הוא חיפש נציגים של הציבור הכתום שלא יביאו לו את העצומה ומצא את הרב שרלו וחבריו. השיחה של אולמרט והרב שרלו לא הובילה לשום
מקום והיתה מיותרת. מי שכן הפסיד היה יונתן פולארד שימשיך לחכות. אולמרט הוא פוליטיקאי ציני שהפך את הרב שרלו לכלי משחק, וחבל.
ד"ר יאיר ויסמן, רמת גן
ההתכנסות ההיא
לפני 62 שנה בשנת 1944, בתקופה שבין פסח לשבועות פורסמו בערי הונגריה צווים הפוקדים ל"התכנסות". בצווים אלה פקדו על היהודים ל"התכנס" לגטאות, לפני הגירוש.
מעניין מי הגאון שהגה את המונח "התכנסות" לתוכנית הגירוש שהוזה ראש הממשלה החדש אולמרט.
האנשים המצטופפים מסביב לשולחן הממשלה כנראה לא למדו דבר ממה שהממשלה הקודמת כינתה בשם "התנתקות". היכן השקט שהובטח? היכן השלום? ומה עם המגורשים מגוש קטיף וחבל עזה שהפכו פליטים במולדתם?
אולי יואילו השר ישי, ח"כ עתניאל שנלר מ'קדימה', או הרב יואל בן-נון, לענות על השאלות הללו. שרגא ראב, פתח-תקוה
אספירין לקסאמים
בבוקר יום ראשון נפל טיל קסאם בתוך כיתה בישיבה התיכונית בשדרות.
בנס לא נפגע איש, משום שהתלמידים היו אותה עת בתפילה.
לנוכח האסון שנמנע ניתן היה לצפות לתגובה חריפה, וזאת באמת הגיעה לבית הספר נשלחו עובדים סוציאליים ופסיכולוגיים כדי שירגיעו את התלמידים וההורים.
למרות שאני במקצועי עובדת סוציאלית, עצתי לתלמידים והוריהם תזרקו אל כל מי שבא להרגיע אתכם. זכותכם להיות נסערים וכועסים, חייכם בסכנה ומישהו רוצה לתת לכם גלולות אספירין. לו היו אנשי המקצוע נאמנים למקצועם היו עוזרים לכם להתארגן כנגד המערכת שמועלת בתפקידה ומסכנת אתכם.
אם חייכם וחיי ילדיכם יקרים לכם הפסיקו את הלימודים וצאו לשביתה כללית מול משרדי הממשלה עד אשר יופסק ירי הקסאמים.
אדוה נוה , שערי תקוה