ציטוט: מצפים מנשיא שיהיה דמות המאחדת את העם, אולם פרס הוא אבי אבות הפילוג והשסע. לפחות מחצית, אם לא רוב העם, לא ישכחו לו את הסכם אוסלו שהפיל למעלה  מ-1,500 קרבנות יהודים ואלפי ערבים

קרדיט: אליקים העצני



בינואר 2000 כתבתי נגד בחירתו של פרס למשרת נשיא המדינה ומניתי כמה מ'מעלותיו'. והנה, כאילו עמד הזמן מלכת - האיש שוב מועמד. וראייה לכך תשובתו לשאלת סבר פלוצקר (8.9.06): "לא, סופית לא... בשביל מה לי תואר נוסף?... אני כבר לא מחפש תארים"...



הלא כך אפיין את פרס סא'אב עריקאת, ראש צוות המו"מ של אש"ף:"שקרן מבריק". בינתיים גם הספיק פרס להכחיש כי הבטיח להעניק חנינה לרוצח ברגותי אם ייבחר לנשיאות. מכאן שמותר להתחיל לדאוג, וחייבים לרענן מעט את הזיכרון.



יצחק רבין, שמאז הירצחו פרס אינו חדל להעלות על נס באורח כוזב את ידידותם, כתב עליו ב'פנקס שרות' (ע' 417): "...הכרתי את פרס ואת תכונותיו. לא האמנתי לאף מילה שלו... חתרן בלתי נלאה. הכל מותר - הדלפות, חתירה מתמדת תחת מעמד ראש הממשלה וערעור מעמדה של המדינה".



פרס עד כדי כך אינו מעוניין במשרת הנשיאות, שכבר שלח את אולמרט לגרום להצבעה גלויה  בכנסת, כדי שהצבעת הח"כים לא תשקף, חלילה, את דעתם האמיתית עליו.



מתבקש אפוא, לטובת דור חדש שלא ידע את שמעון, להביא כאן כמה מן הדעות האלה.

אישיות משכמה ומטה



יוסי שריד: "הכל מדברים בשמעון פרס כדבר באישיות משכמה ומעלה, אבל כאשר הדיון מגיע אליו אישית, הוא מתעקש להופיע כאישיות משכמה ומטה. עשרה קבין אנוכיות ירדו לעולם, תשעה נטל שמעון פרס...".



רפי איתן, היושב אתו בממשלה (יוני 2002): "...בשעת לחימה עם הפלשתינים חותר שמעון פרס תחת ממשלה נבחרת, והולך ופוגש פגישות חשאיות עם ראשי האויבים של המדינה. הדחפים שלו... משבשים את דעתו".



ושוב רבין (16.5.1990):"הבה ונודה, היו מגעים עם אש"ף ע"י פרס ועל דעתו" (הכוונה למגעים בלתי חוקיים של 'מחתרת אוסלו').

הביוגרפיה של פרס מלאה בתרגילים כאלה: "התרגיל המסריח" משנת 1990, כאשר ניסה להפיל את ראש הממשלה שמיר שהוא היה סגנו, בעזרת עריק מן הליכוד וקולות הערבים; פיתוי שני חברי כנסת, ב-1982, לערוק מן הליכוד כדי להפיל את בגין; 'הסכם-לונדון' עם המלך חוסיין, מאחורי גבו של ראש הממשלה; ומימי נעוריו - תלונתו של מרדכי מקלף, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, עליה דיווח משה שרת, שפרס "חותר תחתיו בלי הרף".

שרת סיכם: "...אני שולל את פרס תכלית השלילה ורואה בעליית קרנו קלקלה מוסרית ממארת ביותר... אקרע קריעה על המדינה אם אראנו יושב על כסאו של שר בישראל" (יומן, כרך ח', ע' 230).



כך, בעוד שהנשיא אמור להיות סמל לאמינות ולנאמנות, פרס מגלם את הקוטב הנגדי.

הפוך מדמות מאחדת



עוד מצפים מנשיא שיהיה דמות המאחדת את העם, אולם פרס הוא אבי אבות הפילוג והשסע. לפחות מחצית, אם לא רוב העם, לא ישכחו לו את הסכם אוסלו שהפיל למעלה  מ-1,500 קרבנות יהודים ואלפי ערבים. זה עתה תבע פרס מראש הממשלה לעכב הריסת אלפי בתי בדווים בנגב שנגדם הוצאו צווי הריסה, בעודו דורש להרוס מאחזים יהודים. ועדיין זכורה קריאתו מינואר 2005: "אם לא תיושם תכנית התנתקות - לא תהיה מדינה!" לא פחות.



נשיא חייב לשקף קונצנזוס  בסיסי  בציבור בשאלות חיוניות, אך כמה אחוזים בינינו יסכימו עם קביעות אלה:



"חיסול השייך אחמד יאסין היה שיקול דעת לא נכון".



"אין אנטישמיות בצרפת (27.2.02; לאחר 350 תקריות במשך כמה חדשים!).



"אני מכריז שהסכסוך נגמר... שום אצבע לא תלחץ עוד על ההדק"(מעריב, 13.5.1995).



"על ישראל להצטרף לליגה הערבית" (הרצאה במכללה האיסלמית  בגליל, 21.12.94. מזכיר הליגה השיב לו - "תתאסלם תחילה!" ).



"הפצצת הכור העיראקי היתה טעות" (הארץ 24.12.95).



"רמת הגולן... טריטוריה סורית" (מעריב, 31.5.95).



"ערפאת – סמל סבלו הגדול של העם הפלשתיני... העם הפלשתיני צריך לתמוך יותר בערפאת (מעריב, 31.1.94).



"תהליך השלום אינו מיועד להפסיק את הטרור" (ג'ואיש פרס, 21.4.95).

מכתמים הזויים



מי שיבחר בפרס לנשיאות - לצערנו כיום מוסד מוכה וחבול - בל יתפלא אם המוסד הזה יושפל עוד, עד גבול הסטנד-אפ-קומדי.  הנה כמה " פרסיזמים":



(בהרצאה במינכן, סמוך למחנה הריכוז דכאו): ICH BIN EIN BAYER”" - "אני בווארי".



"שרשרת בתי מלון... אינה פחות יעילה משרשרת ביצורים" (ידיעות, 24.12.95).



"מה שנוותר על יותר אדמה, נגלה שיש לנו יותר דוקטורים לפילוסופיה לקילומטר" (אוקטובר 1994, באוניברסיטת פנסילווניה).

"כוחה של מדינה נמדד לא במספר החיילים, כי אם במספר התיירים".



"אני התעייפתי מן ההיסטוריה. זו אי הבנה מתמשכת" (וול סטריט ג'ורנל, ספט. 94).



"גורל עזה יכול להיות כמו סינגפור: מעוני לשגשוג, בקפיצה מתמשכת אחת" (מלחמה לשלום, ע' 302).



"כדי לרקוד טנגו, אתה צריך לעצום עיניים ולתת לרומנטיקה להתחיל... השלום הוא תהליך רומנטי..."(1997).

המועמד של ש"ס?



תחסין בשיר, יועץ למזכ"ל הליגה הערבית, המשיל לפרס משל סיני:"אתה מצביע על הכוכבים ואת האצבע שלך אינך רואה"...

אומרים, שח"כי ש"ס  מתכוונים לבחור בפרס. עד היום הם מתקשים להסביר לציבור שלהם את חלקם הגורלי בהבאת אסון אוסלו עלינו. איך יסבירו עכשיו את הושבת הדמות הזאת, המסוכנת והמגוחכת גם יחד, על כיסא שבלאו הכי טעון ניקוי ושיפוץ יסודיים?