תחילה לגזר הדין: תענוג.
ולפסק הדין בהרחבה:
לפני היא מאילו חודשים, או שנתיים, למי אכפת, דיווחנו במדור זה על תקליט ראשון לרועה הצאן מהגבעות, אודי דוידי. בשל חוסר מקום בבית (לאגור את העיתונים) ובשל חוסר מקום (על כונן המחשב) אני לא זוכר את הנוסח המדויק, אולם הבחור ובני משפחתו, פורגנו כאן פלאים. באלבום ההוא, שהיה מהפכני לדורו, נחשפנו למה מסוגל לעשות אדם שלא למד את התחום, לא לווה בגדולי המוסיקאים על הגלובוס, ומתפרנס במעט הזמן הפנוי שיש לו מהאזנה לעיזים וכבשים בגבעות הרי חברון. מסיבות של אלצהיימר כאמור, קצת קשה לי להיזכר בציון שקיבל האלבום, אבל נדמה לי שהוא חצה את רף שמונה וחצי השלבים בסולם.
עד כאן בעניין הנוסטלגיה.
לפני כמה ימים הגיע אלייך בדרך לא דרך, החדש של דוידי. מצויד בנתונים ההם התיישבתי להקשיב לדיסק, ושמעתי פעם אחת, ופעם שנייה ובפעם השלישית, לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. המוסיקה 'בסדר' המילים 'בסדר גמור', ובכל זאת עדיין היה חסר לי משהו. ניסיתי להתעמק והקשבתי לכלי הנגינה, להפקת הצליל, למילים ולאט לאט זה קרה, התאהבתי נואשות בדיסק החדש – "חוזר אליך". כשהתקשרתי לברר במה שונה האלבום הנוכחי מקודמו, נעניתי שחוץ מהעובדה שהוא הוקלט בבית (במערה, למה להכחיש) ושהושקעו בו שעות רבות של עבודה, אין הבדל גדול "...ואם תשאל אמא, אם בנה השני מוצלח יותר מהראשון, היא תגיד שהוא שני ומוצלח וגם הקודם היה כזה...".
דוידי מצליח באלבום הנוכחי, לדבר עם ריבונו של עולם, עשרה מטרים קרוב יותר. הוא בחר טקסטים מקוריים וכתב גם כאלה שמאפשרים לו לשוחח עם הבורא בדרגת קרבה שאפשר רק לחלום עליה. ברצועה הראשונה, "לך אלי תשוקתי" פיוט מתפילת יום הכיפורים, ניתנת פרשנות מוזיקאלית מופלאה לפיוט שכותרתו במחזור התפילה היא - "אומרים הפיוט הזה בנעימה, כי רובו דברי וידוי" אם הייתי מארגן מנין תפילה לאנשים פשוטים, הלחן הזה היה פייבוריט.
ברצועה השנייה "אבא טוב", מבקש הזמיר מאביו בשמיים לסייע לו לעבור את היום-יום, בשמחה ובהכוונה. גם רבי נחמן והגיטרות הרוקיסטיות, מגויסים לתפילה/בקשה, בכלל, האיש מרבה לערבב מילים משלו עם משפטים שנחשבים לתפילות בטוחות.
הלהיט המסתמן כרגע הוא השיר המגניב "איזה טוב השם", שיר שלמרות ששמעתיו לראשונה באלבום הזה, נדמה ששמעתי אותו עשרות פעמים על הגגות בעמונה ובגוש קטיף. שיר שמח וקצבי מלא שמחת חיים כיאה להכרזה שבכותרת.
לצד הקצביים ושירי חתונה חמודים, יש גם כמה שירים מגה רומנטיים. "התנערי", הרצועה החמישית היא שיר ערגה לגאולה, משהו במנגינה ובעיבוד עלול לגרום לכמה דמעות של התרגשות בקצה העין, אבל מבחינתי השיר שלכד את מירב תשומת הלב, הוא "שומע תפילה".
דוידי לקח תפילה "שומע כל בשר עדיך כל בשר יבואו", הלחין אותה ברגישות יתירה, הוסיף למילים את הלכות שמונה עשרה. "יכוון רגליו זו אצל זו כאילו אינן אלא אחת... ויכוף ראשו מעט למטה, ויסגור עיניו שלא יסתכל בשום דבר, ויניח ידיו על ליבו.." מדהים.
לסיכום: תשעה וחצי שלבים ולחלוחית בעיניים, בסולם יעקב.
פינת משבית השמחה:
לא שאלו אותי, אולם נראה שהצניעו קמעה את הבס בדיסק הזה. חבל, הביצוע וירטואוזי (עד כמה שמותר לפרגן לכלי הזה) ועוד קצת ממנו באוזן היה עושה כמה שירים למפלצות טעימות באוזניים.
הפצה: הינדיק הפקות
הערות וכל השאר אפשר ומומלץ לשגר אל: kobi@a7.org