מחיצות/ רחל נפרסטק, הוצאת תמוז כריכה רכה, 168 ע'.
"תמיד אמרתי: 'את צביקי אני רוצה לרוחל'ה שלי'. הוא היה כזה צדיק כבר כשהיה בגן. צדיק זה לא מילה, נ-ש-מ-ה!... האישה שלו תהיה מ-א-ו-ש-ר-ת אני אומרת לכם, פשוט מ-א-ו-ש-ר-ת! וחוץ מזה, לא שזה ממש עקרוני בשבילי אבל למשפחת רוזנטל יש כסף. תסמכו עלי בעניין הזה. בדקתי את זה טוב טוב. זה לא שאני לא אסכים שרוחל'ה תתחתן עם בן תורה, עילוי שאין לו כסף, חס וחלילה, אבל אתם יודעים איך זה היום... למי יש כסף לחתן את הילדים? תנו לי שם אחד!" כך נואמת טובה השדכנית ומגוללת את תובנותיה על שידוכים, מועמדים והעדפות של הציבור הציוני דתי. בדרך היא גם מפספסת תשלום הגון עבור שידוך שהיא מציעה ודווקא מצליח... אבל בכביש שעוקף אותה.
אם נדמה לכם שכבר קראתם את 'טובה השדכנית' ואת הסיפורים האחרים בקובץ 'מחיצות' שהוציאה רחל נפרסטק לאור, זה רק בגלל שהיא פירסמה אותם מעל גבי הדפים הוירטואליים של אתר 'ביכורים' (בפורטל 'כיפה'). במשך שלוש שנים וחצי ניהלה נפרסטק וגם ערכה את האתר היצירתי הזה, הנותן במה למדשדשים דנדשים בביצת הכתיבה, והחליטה לפרסם שם גם את יצירותיה שלה. הסיפורים הועלו לאתר בעילום שם והטובים שבהם הועתקו בשיטת הקופי-פייסט לתוך קובץ הסיפורים.
העובדה המעניינת הזו מעלה את האפשרות שעל מדפינו יתחילו להופיע עוד ועוד 'ספרי אינטרנט'. בדומה לקבצי סיפורים שמקורם בעיתונות הכתובה.
את התואר 'הסיפורים הטובים ביותר' העניקו הגולשים, ודעתם לא תמיד תאמה את דעתה של המחברת. חבל שנפרסטק, שהשתמשה למעלה משלוש שנים בטעמה האישי, הלכה דווקא אחרי טעמם של אחרים בעריכת סיפרה האישי.
בסיפורי ההתחלה מישלב השפה לא תמיד אחיד. הדמויות שנפרסטק מתיימרת לדבר בשמן (בדרך כלל הסיפור נכתב בגוף ראשון) לא תמיד תופסות אמינות, ולו בשל משפט או שניים שגולשים פנימה מפעם לפעם וחושפים את העובדה שהכותבת מלמדת ביחידה להבעה עברית באוניברסיטה.
בפעמים אחרות, רעיונות מקוריים ומעניינים לא מתפתחים דיים ונוחתים על הפרצוף בטרם עת.
למי שנוטל לידיו את 'מחיצות' מומלץ לקחת נשימה עמוקה ולצלול דווקא אל היצירות בעמודים המתקדמים של הספר. שם ניתן למצוא את 'עבודה זרה' - סיפור מוקצן, דמיוני וחביב על עובדים זרים ועבודה בזול, או את 'כשפיני פינה את פנינה' שנכתב לדברי המחברת "זמן רב לפני הפינוי מגוש קטיף, כשהפינוי נראה בדיוני לחלוטין". הסיפור החמוד מכיל הצעה בכלל לא רעה למניעת פינויים של בתי התנחלויות. 'תמונת עולם בחמש מערכות', סיפור שמתחיל בחיים קשים של נערה צעירה ומסתיים בהפי אנד מפתיע, עם הרבה קיטש מעל. ויש גם את 'שמלת השבת של תמימהל'ה', פרודיה עצובה על חנהל'ה הטובה. הסיפור האחרון ועוד כמה, איך נאמר? לא היו מקבלים את אישור מועצת חכמי התורה של 'יום ליום', במה בה החזיקה נפרסטק מדור ייעוץ במשך למעלה מעשור.
בין כל אלה יש פשוט סיפורי fun, להעביר את הזמן, לבדר. מי שיחפש הרבה מעבר לא ימצא, אבל מצד שני, ספר הוא גם מקום להפוגה, לא?
לנפרסטק רזומה עשיר ורב גוני. הדבר מתבטא במגוון עשיר של נקודות מבט, רעיונות ומפנים מעניינים בעלילות הסיפורים. 'מחיצות' בנוי שערים שערים, כל אחד מהם פותח בשיר קצרצר. חמוד במיוחד הוא שער ההוקרה לשפה העברית.
הפייבוריטים: 'כשאיצ'ה בכה' - קצר ונוגע, ומומלץ לגברים שבינינו ו'עוגה אפרו- אמריקאית' - סיפור פוליטיקלי קורקט מאתגר בכי במיוחד.