רבין זה לא רק אוסלו (בתגובה ל'להפסיק להתנצל', גיליון 215)/ ד"ר גבי גבריהו, רחובות
רבקה יפה שכחה ליצחק רבין את מלחמת השחרור, מלחמת סיני, מלחמת ששת הימים, מבצע אנטבה, שהם כידוע אירועים "שוליים" בתולדות עם ישראל... מעט מאוד אנשים הקדישו את חייהם למען עם ישראל כפי שעשה זאת רבין. לשיטתה של רבקה יפה ש"מעולם לא אהבה את יצחק רבין", רבין זה אטלנטה, אוסלו וסתם.
בטקס הכנסת ספר תורה לבית הכנסת על שם יצחק רבין ברחובות אמר הרב חנן פורת כי "יצחק רבין היה איש אמת וראוי שיכתבו ספרי תורה שהם אמת על שם יצחק רבין". כמה נדיר היה יצחק רבין ביושרתו, בנאמנותו ללאה, בביישנותו ונכון – גם בחספוס הצברי שלו. סיפרה לי אחותו רחל, כי כמעט ולא ביקר אותה בשבתות כדי לא לקפח את מנוחת השבת של אנשי הביטחון.
הרב צבי יהודה כתב על מדינת ישראל ש-"היא כולה קודש ואין בה שום פגם. היא גילוי שמימי עילאי של "המחזיר שכינתו לציון". כל השאר הם פרטים, פכים קטנים או גדולים, בעיות וסיבוכים: אין בהם כדי לפגום, ולו במשהו, בכל תוקף קדושת המדינה...". מי שאומר על מדינת ישראל שהיא ראשית צמיחת גאולתנו, לא יכול לעבור לסדר היום על רצח ראש ממשלה. אי אפשר סתם לפטור את י"ב במרחשוון או למהול אותו בי"א במרחשוון יום פטירתה של רחל אימנו.
אי אפשר להתנער מצער האומה ואפילו ממחיצתה של האומה ולצפות שיהיו שותפים לצערנו.
אסור לסלוח לעמיר (בתגובה ל'להפסיק להתנצל', גיליון 215)/ ידידיה שילה, בית אל
אני מתפלא על דבריה של רבקה יפה, שמשווה את יגאל עמיר לכל רוצח רגיל. גם אם לא הוכח שכדוריו של עמיר הם שפגעו בראש הממשלה, הדבר אינו מוריד מחומרת המעשה.
כל רוצח צריך להישאר בכלא עד סוף חייו, ואם יש ראיות ברורות מעבר לכל ספק, אפשר לשקול עונש מוות. אולם, רצח רבין, בניגוד לכל רצח פרטי, מאיים על קיומנו כעם, כמדינה וכחברה נורמאלית.
עוד לא היה במדינה רצח שהצליח לעורר שנאת אחים גדולה כל כך, עד כדי סכנה להיותנו עם מאוחד. הרצח הזה פגע כבומרנג דווקא באוהבי ארץ ישראל, ושינה את ההיסטוריה לרעתנו. צבא המחבלים הוכנס במהירות לערי יש"ע, אחרי הרצח, ואלפי ישראלים נרצחו או נפגעו בהמשך. אחדים ממכריו של עמיר הסתבכו בגללו, וגם רבנים חפים מפשע יצאו בשן ועין.
השנאה שהרצח הגביר חלחלה עמוק, ואחד הריקושטים הגדולים שלה, היה הגירוש מגוש קטיף. חילול שם שמיים שגרם הרצח, דומני שלא היה כמותו מאז שבתאי צבי.
את היחס הנכון ליגאל עמיר ניתן ללמוד מן התנ"ך, והוא נמצא בחברתם של רכב ובענה וישמעאל בן נתניה. את עיקר הלקח החינוכי אנחנו צריכים להפנים היטב כלפי עצמנו, הנפגעים העיקריים ממנו, ואין צורך להתייחס לפסטיבל הצביעות בתקשורת סביב העניין.
בכל מחיר? (בתגובה ל'לחזור למקצוענות של פעם', גיליון 215)/ דב נהוראי, כפר סבא
אוי לנו שיעקב עמידרור, "אחד האלופים הבודדים מהמחנה הלאומי" כפי שהוא מתואר בפתיחת הכתבה, אינו מתבייש להודות שאף הוא היה מבצע את "משימת ההתנתקות", הכרוכה באינספור איסורי תורה, (אך אינה "קטסטרופה" לדבריו!), לו הייתה מוטלת עליו וכנגד מצפונו.
מה צדקו חכמינו בתחזיתם על ימינו שלנו. אכן פני הדור כפני הכלב, ואין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמיים.
לבטל את בחירת בייניש/ פרופ' דב לנדאו, פתח תקוה
עתה התברר לכולנו ממסמכים וקלטות שהוסתרו והתגלו, שהשר רמון הובאש רק כדי לסלקו ממשרתו במשרד המשפטים, על מנת שלא יוכל למנוע את בחירתה של דורית בייניש כנשיאת בתי המשפט.
הואיל והבחירה נעשתה בניגוד לכל דין, יש לבטלה ולערוך בחירות חדשות עם השר רמון בראש המערכת. דבר זה הוא מחויב המציאות הן מפני שבייניש השיגה את משרתה שלא בצדק, והן מפני שהמועמדים האחרים ניזוקו בגין בחירתה. לא יעלה על הדעת שנשיאת בית המשפט העליון תשב במשרתה שנים רבות, בשעה שזו הושגה הודות לתככים.
כל זמן שמשרה רמה זו מוחזקת באופן שנראה בעיני רבים שהוא בניגוד לכל דין, כל הניסיונות להשיב את יוקרת מערכת המשפט על כנה אינם אלא מלאכה לבטלה.
פסטיבל השנאה/ משה בודק, חיפה
כל שנה קיים פער של שבוע עד עשרה ימים בין התאריך העברי ליום הירצחו של יצחק רבין לבין התאריך הלועזי. פרק זמן זה מכונה בפי רבים שבוע השנאה לימין ולשלומי אמוני ישראל.
השנה לכאורה שפר חלקנו, והפער היה בין שלושה ימים בלבד. אלא שלא אלמן ישראל. אדריכלי השנאה השתדלו לדחוס באותם שלושה ימים מטען שנאה, שבדרך כלל מפוזר על פני שבוע שלם.
הפעם כילו את חמתם ביגאל עמיר, ויצאו חוצץ נגד ההקלות שהוענקו לו לאחרונה, וביקשו באופן רטרואקטיבי לבטלן. מעניין שאיש מהם אינו מבקש למנוע הקלות מרוצחים מתועבים שדם יהודים רבים על ידיהם.
אם אמנם כואבים הללו את כאב הירצחו של רבין, מן הדין שיבקשו ועדת חקירה ממלכתית, לחקור את נסיבות הרצח.
עד שלא ייחקר העניין עד תומו, יהיו רבים במדינה שיאמינו כי אכן היתה כאן קונספירציה, וכבר היו דברים מעולם.