לא רבים הם השופטים המעיזים לעמוד על מצפונם, ולנסות ולהוציא משפט צדק נוכח לחציה של המערכת הממלכתית, כאלו שלא מפחדים להתעמת עם הפרקליטות, עם המשטרה, עם מדיניות הנהלת בתי משפט, ולא פעם אפילו עם יושבי ערכאות גבוהות יותר. אותם מעטים נדרשים לשלם מחיר על דרכם, הסיכויים שיקודמו במערכת אפסיים. יש להניח שנחמתם היא על אותם יחידים שיצאו מבית המשפט ולבם מתרחב כי נעשה עמם משפט צדק נגד כל הסיכויים.
אחד מאותם מעטים הוא שופט בית משפט השלום בירושלים חיים לי-רן. שנים שימש לי-רן שופט מעצרים בירושלים, ובניגוד למדיניות האכיפה המקובלת, סירב להטיל על גנבי רכב מעצר עד תום ההליכים, אם המציאו ערבויות טובות להתייצבותם למשפט. שוב ושוב התקבלו ערעורי המדינה בבית המשפט המחוזי בבירה שקבע שגניבת רכב היא מכת מדינה ועל כן יש לעצור את החשודים בה עד תום ההליכים. על אף זעמם ההולך וגובר של שופטי המחוזי, המשיך לי-רן בשלו. הוא כתב שוב ושוב כי הוא מסרב להכניס אדם שלא הורשע אל מאחורי סורג ובריח לתקופה ממושכת בעבירות רכוש. אם שופטי המחוזי חושבים אחרת, טען לי-רן, יפסקו את המעצרים עד לתום ההליכים בעצמם.
אסור לטעות - לי-רן ודומיו אינם נחשבים דווקא לשופטים מקלים, לפעמים ההפך הוא הנכון. רבים, ביניהם גם מעצורי ההתנתקות, חשו היטב את נחת זרועו. אך כאשר הובא לפניו צעיר כבן 19 ממגורשי גוש קטיף שנתפס בחברון עם דוקרן כאשר הוא מאיים לעשות בו שימוש, לא נענה לי-רן לבקשת התביעה למעצר ממושך ולמיצוי הדין. לי-רן קבע כי אי אפשר להתעלם מהשבר שעברו על הצעיר ומשפחתו זה לא מכבר, ושיחרר אותו עם עונש סמלי בלבד.
שופטים מסוגו של לי-רן הם גם בין היחידים ששכלם הישר לא נעלם אל מול כתבי אישום הטוענים מעת לעת כי אזרחים חסרי כל עבר פלילי, שלא הרימו יד מעולם על איש, תוקפים יום בהיר אחד חבורה של שוטרים גברתנים וחמושים היטב. אחד מאותם אזרחים משונים הוא ענאן בקרי, אזרח ישראלי בשנות השלושים לחייו שצעד רגלית לפני כארבע שנים אל מחסום סמוך לכיכר אדם בבנימין. הימים היו ימי פגועים, ומחסום של מג"ב הוצב באזור. בקרי נקרא לעצור בידי ארבעה שוטרים חמושים שכיוונו לעברו נשקים דרוכים. הוא שלף את תעודת הזהות הכחולה והכוננות ירדה, הנשקים ננצרו והארבעה התקרבו לבחור. ואז, על פי כתב האישום, שוב התרחש הלא יאומן. האזרח ללא עבר פלילי וללא סיבה הנראית לעין התנפל על הארבעה, הכניס את מרפקו בעינו של האחד ומשך קשות שתי אצבעות בידו של אחר. כתוצאה מאותה התנפלות נחבל בקרי קשות בראשו מבטונדה שניצבה במקום.
כלל גדול באירועים מעין אלו הוא שתשועת הנאשם תלויה במספר אנשי החוק שיעידו נגדו. ככול שהמעידים רבים יותר, כך גרסותיהן רבות ותמונת האישום הולכת ומתערערת. למזלו של בקרי העידו נגדו כל ארבעת השוטרים, דבר שהשאיר את השופט רק עם עדות אחת מהימנה, זו של בקרי.
הוא סיפר כי בעודו אוחז בתעודת הזהות ניגש אליו אחד השוטרים, קילל, דחף, בעט והכה בו בנשק שהיה ברשותו. חבריו של השוטר מיהרו להצטרף המשיכו לבעוט בו ולהכות בראשו בקני הנשקים כשהוא שוכב על הארץ. בשלב זה תחב אחד השוטרים את אצבעות ידו אל תוך פיו של הנאשם ומתח בחוזקה את שפתיו לצדדים. בקרי נשך את אצבעותיו של השוטר כדי להשתחרר מאחיזתו. במצוות תוקפיו אולץ בקרי לשטוף הנאשם את ראשו המדמם במים לפני שהובל ע"י השוטרים לתחנת משטרה בבית אל.
בהכרעת הדין שפורסמה השבוע כתב השופט כי "בהחלט ייתכן שאגב ניסיונותיו לחלץ עצמו ממעשי האלימות פגע מרפקו של הנאשם בעינו של השוטר". הוא זיכה את בקרי וקבע כי "משהוכה הנאשם בידי השוטרים, רשאי היה הוא להתגונן מפי מעשיהם בדרך שעשה זאת". "בשולי הדברים", כתב לי-רן, "איני יכול שלא להתפלא על כך שתיק מח"ש שנפתח בעקבות תלונתו של הנאשם נגד השוטרים נסגר מחוסר עניין לציבור. למקרא הודעתו של הנאשם במח"ש – זוהי תוצאה מוזרה".
לפני שבועיים התפרסם כאן ראיון נרחב עם עוזרו הראשי של היועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי. בכתבה הגן נזרי על התנהלות משרד המשפטים כנגד המפגינים נגד תוכנית ההתנתקות.
בין השאר אמר נזרי לבשבע כי "דווקא בגלל הייחודיות של תקופת ההתנתקות ודווקא משום שרבים מכתבי האישום הוגשו נגד נערים נורמטיביים, ואנשים שזו ההיתקלות הראשונה שלהם עם החוק, מי שזה היה כתב האישום הראשון שלו עוכבו ההליכים נגדו כמעט באופן קטגורי".
נזרי הוסיף כי הנחיה ברוח זו יצאה מלשכת היועץ המשפטי. קוראים רבים טענו בעקבות הכתבה כי הדברים אינם מדויקים וכנגד צעירים רבים נמשכים הליכים, על אף שלא היו מעורבים באלימות ועל אף שזה הוא העימות הראשון שלהם עם אנשי החוק. אחד מהקוראים הללו היה עורך הדין נפתלי ורצברגר, המייצג חבורה של צעירים, אנשי הייטק, מעולי רוסיה שנעצרו בדרכם לנסות ולמנוע את הפינוי בשאנור. ההליכים המשפטיים כנגד קבוצת האזרחים ההגונים והנורמטיביים, נמשכים למרות שורצברגר פנה אל משרד המשפטים בבקשה לעכבם. בשבוע שעבר הציג ורצברגר בפני משרד היועץ את הפסקה הרלוונטית בכתבה, אך בקשתו טרם נענתה. מלשכת היוהמ"ש מיהרו לענות לו כי גורל בקשתו בבירור, וככלל, נאמר במכתב שקיבל עורך הדין, הנוהל להקפאת הליכים יזכה לרענון אצל המחלקות הרלוונטיות בפרקליטות המדינה.
חשיבות רענון הנוהל המצווה על הקפאת הליכים לאנשים ללא עבר פלילי, שלא השתתפו באירועים אלימים במהלך ההתנתקות, מקבלת משנה תוקף כאשר בשבועות האחרונים מדווחים עורכי דין פלילים מאזור ירושלים כי גל חדש של הגשת כתבי אישום כנגד משתתפי הפגנות המחאה והפינויים שוטף בעיקר את איזור ירושלים. תגובת משרד המשפטים