בין המשתתפים במשמרת המחאה המתקיימת מדי מוצאי שבת מול ביתו של האלוף יאיר נווה בגבעת שמואל, ניתן לראות מדי פעם גם את צבי הירשוביץ (ציקון) - חבר מועצת גבעת שמואל ותושב ותיק במקום. בתקופת הגירוש הוא לא היה בין המפגינים מול בית האלוף, שפיקד על הגירוש בצפון השומרון, כי "אם הוא חושב שזו קריירת החיים שלו, אני חולק עליו אך לא אפגין נגדו. זו זכותו". אולם לאחר אירועי עמונה, שהתרחשו גם הם תחת פיקודו של נווה, החליט הירשוביץ שהפעם זה כבר משהו אחר:
"כשהוא התחיל להביע את דעתו על הילדים שהיו בעמונה ואמר דברים קשים נגדם, הוא נהיה בעצם פרשן, איש פוליטי. אם הוא פוליטי - אז אני בא להביע את מחאתי". גם בסיבוב המחאה הנוכחי מול בית האלוף, המתקיים בגין צווי ההרחקה המנהליים שחולקו לתושבי המאחזים, הוא כאמור משתתף. "אני חושב שנעשה פה עוול. אמנם אני לא בטוח שרק הוא הכתובת להפגין בעניין הזה, יש עוד גורמים אחראים, אבל הוא יכול להתנגד לחתום על הצווים".
הירשוביץ מדגיש כי הוא עומד שם בשקט, ברגשות מעורבים. בכל זאת מדובר בשכן, חבר לספסל בבית הכנסת.
המשטרה נגד החוק
במוצאי השבת שעברה, מישהו החליט כנראה לחנוק את המחאה הזו בכוח. מתוך קבוצת המפגינים הקטנה והשקטה יחסית, שמתכנסת מדי שבוע כדי להזכיר לאלוף ולשכניו את עשרים האזרחים שהורחקו מבתיהם, ממשפחתם וממקורות פרנסתם, נעצרו ועוכבו לחקירה ארבעה מהבולטים שבהם: הרב שמואל יניב, נועם פדרמן עם שני ילדיו, עמנואל גרטל ומתי ברנע - פעילי ימין תושבי אזור המרכז.
"השוטרים הגיעו בכעס גדול, ובזמן שדיברתי ושרתי לתוך המגפון, ביקשו מיד שאעלה לניידת ולקחו אותי למשטרת מסובים", משחזר הרב שמואל יניב. כשהובא לתחנה, חש הרב תשישות גופנית גדולה. "הייתי אחוז רעדה וחיוורון בכל הגוף, לא הצלחתי לענות על השאלות בחקירה. למרות שראו את מצבי סירבו לשחרר אותי, ורק אחרי שלוש שעות שוחררתי הביתה".
גם הרב יניב, כמו שאר משתתפי ההפגנה באותו ערב, משער שהאלוף המוטרד והעצבני החליט להרים טלפון למפכ"ל המשטרה וביקש ממנו לפתור את הבעיה שהתמקמה מול ביתו. אולם ניסיונם של גורמי אכיפת החוק לעצור את המחאה, לא בהכרח עולה בקנה אחד עם החוק עצמו: גרטל, אחד המפגינים, טוען כי על פי החוק, כל התאספות אזרחית שאין בה משום הפרת שלום הציבור - מותרת. במידה והמשטרה חושדת כי יש כוונה להפר סדר, עליה להתרות במפגינים ולבקשם להתפנות בטרם תעצור אותם. גרטל מסביר כי המשטרה פועלת כיום בהתאם להנחיות מיוחדות שהוציא היועץ המשפטי לממשלה לגבי הפגנות מסוג זה, ואשר לא זוכות לשקיפות כלשהי, גם לאחר שגרטל עצמו פנה בבקשה לפרקליטות שתחשוף אותן בפניו.
אורית סטרוק מהארגון לזכויות האדם ביש"ע מוסיפה כי משמרות המחאה מול אישים הן פרשה משפטית ארוכה, שתחילתה בחוק היבש שאינו אוסר הפגנה בכל מקום שהוא. כשהחלו הפגנות מול בתי בכירים בשב"כ נזעק היועץ המשפטי והוציא הוראות מיוחדות, מספרת סטרוק. "המשטרה פועלת לפי הוראות שאינן מעוגנות בחוק. הלכנו על זה לבג"צים כשנערכו הפגנות מול ביתו של הרבצ"ר ישראל וייס. בעיקרון, התירו את ההפגנות, במגבלות שתורה המשטרה".
ארבעת המעוכבים בהפגנה שוחררו בתנאי הרחקה למשך 15 יום מביתו של נווה, והשבוע הגישו ערעור על התנאים. "במוצ"ש הקרוב? ודאי שתהיה הפגנה", משיב גרטל לשאלתי, "איזו שאלה בכלל".
מדוע מפגינים דווקא מול הבית של נווה? הוא לא האחראי היחיד לצווים, ואולי אין לו כלל השפעה בתחום מלבד היותו חותמת גומי.
"אנחנו יודעים שיאיר נווה חתם על הצווים. הוא לא חותמת גומי, כי כל מי שמבצע פקודה צריך לבחון האם היא עומדת באמות המוסר".
אולי שר הביטחון והשב"כ לוחצים עליו, והוא רק חוליה אחרונה בשרשרת?
"שיגיד לא. סא"ל עמנואל מורנו אמר למפקדיו בסיירת מטכ"ל בתחילת הגירוש שישכחו ממנו, הוא לא יהיה בשום מעגל. למה יאיר נווה לא יכול לעשות זאת?"
נווה סימן את המאחזים
נריה אופן מיצהר, אחד המורחקים וממובילי המאבק נגד הצווים, מסביר את ההפגנה מול ביתו של נווה כחלק מבירור עקרוני שצריך להיעשות בעקבות הגירוש ואירועי עמונה: "הדיון חייב לרדת מהרמה התיאורטית לרמת האנשים הספציפיים. לבוא לאדם ולומר לו: 'אסור לך לעשות את הפשע הזה, אתה אחראי לפשע'. אני מצפה שכל רבני יש"ע והח"כים ישבתו מול הבית שלו ויאמרו לו שהוא נמצא במציאות משחיתה. הבעיה היא שהציבור הדתי, בשתיקה ובחוסר המעש שלו, נותן אשראי ליאיר נווה להמשיך במעשיו".
אופן מסביר גם מדוע הוא מטיל את האשמה בעניין הצווים דווקא על נווה: "הוא יזם את המהלך שקרוי 'מאחזי חיכוך'. עד אז דיברו על מאחזים חוקיים ולא חוקיים. אבל הוא בחר כמה מאחזים (חוות מעון, גבעת רונן, מאחזי יצהר. ח"ר) כשעיר לעזאזל, וביחד עם השב"כ מיין מי לגיטימי ומי לא, למרות שמבחינת חוקיות, גבעת רונן למשל חוקית יותר מאשר חצי מעפרה". ואכן, מרבית מקבלי הצווים הם תושבי אותם 'מאחזי חיכוך'. אופן מצטט את הרב דודי דודקביץ', שאמר כי יאיר נווה "שש אלי קרב" בעניין הצווים, והדבר לא נכפה עליו. " גם אם זה נכפה עליו, אני מצפה ממנו לומר שהוא מוחה על כך, שזהו עניין פוליטי, לא מידתי למה שמיוחס לאותם אנשים. מילה אחת ממנו, וזה לא היה עובר פוליטית".
מבחינתו של אופן, המסר שצריך לעלות מהפרשה הזו הוא הגדרה מחודשת של מהי סמכות החוק בישראל: "הציבור הדתי צריך לברר לעצמו שמקור הסמכות שלו היא התורה. מי ששומר על חוקי התורה הוא שומר חוק, ומי שמפר אותם - הוא מפר חוק. אלו שמנסים לפגוע במי ששומרים על חוקי התורה - הם מפירי החוק, ולא אנחנו, כפי שהם מציגים זאת. זה המסר שנעביר, גם אם נשלם עליו מחיר אישי".
ח"כים לימין המורחקים
קהילת גבעת שמואל הכירה את אופן ומשפחתו אישית, לאחר שהתארחו שם בשבת לפני שלושה שבועות. אופן נשא דברים וקיבל חיזוקים מקהל מאזיניו. "זה דבר מאוד מקומם", טוען בחום הרב יניב, שאירח את משפחת אופן בביתו. "ללא משפט וללא אפשרות להגן על עצמם, גוזרים על 20 איש להפוך את נשותיהם לאלמנות, את ילדיהם ליתומים ואותם למחוסרי פרנסה. החובה למחות היא בגדר 'לא תעמוד על דם רעך'. אלו האנשים היפים ביותר שיש לאומה, למה לעשות להם דבר כזה?".
נכון לעכשיו מגורשים מבתיהם 20 מתושבי המאחזים. רק בשבוע שעבר חודש צו ההרחקה של אריאל גרונר, לאחר שפג תוקפו, וניתן צו חדש לעקיבא ליבוביץ' מיצהר. שלושה מהמורחקים - מאיר ברטלר, בועז אלברט ואלעד קלר, יושבים במעצר בעוון הפרת הצו. הם אינם מוכנים להתחייב לקיימו, ומעדיפים להישאר במעצר על פני כניעה לצו ההרחקה.
במערכת הפוליטית שוקד ח"כ אורי אריאל על העלאת הנושא לסדר היום הפרלמנטרי. עד כה הועלה הנושא לדיון בשלוש ועדות וגם במליאה. כעת מכין ח"כ אריאל הצעת חוק שתחייב את המדינה לספק מקום מגורים חלופי ומשכורת לאנשים שעליהם מושת צו מנהלי. בנוסף נבחנת אפשרות של עתירה לבג"ץ בנושא, וכן נמשך הפרויקט שבמסגרתו מוצמד חבר-כנסת מאמץ לכל אחד מהמורחקים. ח"כ אריאל מציין כי ישנה הסכמה רחבה בכנסת מימין לשמאל באשר לחומרת מתן הצווים. הוא מבטיח להגביר מאמצים בטיפול במורחקים עד למציאת פתרון.
המזכ"ל לא שולל
בצד המחאה נגד האלוף נווה, התפתחה חרושת שמועות אודות האפשרות שלאחר פרישתו הצפויה בקרוב מצה"ל ירוץ נווה מטעם המפד"ל לראשות מועצת גבעת שמואל. הרב יניב חושב שהאפשרות מופרכת, וגם אם נווה יחליט לרוץ - הוא לא יזכה לרוב הקולות בקרב הציבור הדתי בגבעת שמואל. "אנשי ארץ ישראל פה מאוד כועסים והם לא יתנו לזה לעבור. אם זה יקרה - זה יגרום לפילוג קיצוני בקהילה הדתית כאן". הרב יניב מוסיף גם כי בניגוד למחאה לאחר אירועי עמונה, בה עמדו קבוצת תומכי נווה אל מול המפגינים - במחאה הנוכחית לא נראה מי מתומכיו מול ביתו. גם הירשוביץ בטוח שנווה לא ירוץ, אך הוא סקפטי לגבי עמדתם של תושבי האזור. לדבריו, הם ירצו את נווה כמועמד למרות מעשיו בעמונה ובצפון-השומרון, כיוון שכפיגורה מוכרת הוא יוכל לתת כח לציבור הדתי אותו הוא מייצג.
מזכ"ל המפד"ל, שר-שלום ג'רבי, מכחיש כי נווה נמצא במגעים פוליטיים עימו. "כל עוד קצין משרת במדים, מן הראוי לא לערב אותו בפוליטיקה", הוא מסביר.
אולם כשג'רבי נשאל לגבי מועמדות של נווה אם וכאשר, הוא כלל אינו שולל אותה: "אם הוא יזכה לאהדה הגדולה ביותר בציבור בקרב המועמדים, המפד"ל תריץ אותו. המפד"ל בעד שיהיו לה כמה שיותר נציגים מוניציפליים וראשי ערים".
והעבר שלו לא משנה? המפד"ל מוכנה להריץ אדם שהיה אחראי לפשע שנעשה בעמונה ולגירוש בצפון השומרון?
"העבר לא קובע, אלא אהדת הציבור. המפד"ל היא מפלגה דמוקרטית, ומה שרוב הציבור ירצה ומה שיחליט הרוב במוסדות המפלגה – זה מה שקובע. דעתי לגבי עמונה לא משנה. אחד יגיד שמה שהיה שם זה פשע ואחר יגיד שזה לא. אם הציבור יחליט שנווה ראוי – סימן שהוא לא חושב שהיה שם משהו לא טוב".
תגובת המשטרה: בתשובה לשאלה מה עילת מעצרם של משתתפי המחאה, נמסר ממשטרת מסובים כי "החשודים עוכבו בידי השוטרים בגין הטרדה ושוחררו בתנאים". באשר למצבו הרפואי של הרב יניב בתחנה, נמסר כי "לחשוד שחש ברע הוצע להתפנות באמבולנס והוא סירב".
עו"ד לימור יהודה מהאגודה לזכויות האזרח השתתפה באחד הדיונים בוועדת חוקה של הכנסת בעניין המורחקים, ובה הביעה את עמדת האגודה באשר לצווי הגבלה. עמדת האגודה כפי שנמסרה ל'בשבע': האגודה לזכויות האזרח מתנגדת לשימוש במעצרים מינהליים ובצווים מינהליים - ובהם צווי הגבלה - כנגד ישראלים ופלסטינים כאחד. כעקרון, יש לנקוט בהליכים פליליים נגד אנשים החשודים במעשים פליליים, ולא באמצעים מינהליים, אשר פוגעים בזכותם של חשודים להליך הוגן.
האגודה לזכויות האזרח דורשת שהמטרה של מניעת אלימות מצד מתנחלים תושג באמצעים אחרים, ובהם הצבת כוחות אבטחה ושימוש רציני יותר בהליכים פליליים - חקירה והעמדה לדין במסגרת הליך משפטי הוגן.