המצעד החסידי שמנוגן בכל רביעי בשמונה ושש דקות, מרכז לתוכו שירים מסגנונות שונים. בחמש עשרה השנים שאני מגיש אותו, התארחו בו מאות שירים, אולי יותר. לא כל השירים התאימו לקונספט הבסיסי (שירים חסידיים, לא באנגלית, לא מזרחיים ולא סתם מקוריים בלי זיקה למקורות), אבל איך שלא נסתכל על זה, המצעד שיקף פחות או יותר את המגמות המוסיקליות החסידיות בעולם. מאז שהפסקנו לשדר במתכונת הרדיופונית הקלאסית, אני מרשה לעצמי לפתוח את מנעד הסגנונות לכיוונים רחבים יותר. לכן אך טבעי שהבשורה הבאה תשמח כמה ממאזינינו: דודו דרעי, גבירותיי ורבותיי, מגיע למצעד החסידי!
דודו דרעי, אחד החזנים הפייטנים היותר מפורסמים בעולם החזנות הספרדי, הפיק עד כה שבעה עשר דיסקים מוצלחים, רק שלא התאימו למצעד לחלוטין. הפעם הוא שובר למרכז הקונצנזוס, בדיסק שישמע יופי גם לאוזניים יוצאות ורשה. דרעי נטל עצה מאיש הרדיו גידי שרון, שהפיק לו את הדיסק השמונה עשר 'טוב להודות'. שישה מתוך עשרת הלחנים הם פרי יצירתו של שרון, והדיסק בגדול נשמע חסידי עד ישראלי, למרות שלא ניתן להתחמק מהסלסולים המוכרים.
הקטע הראשון בדיסק, 'טוב להודות', ייצג מעתה והלאה את דרעי כלהיט משתכנז, סטייל הסבנטיז. העיבוד של רולי אזרחי מבריק, עיבוד המקהלה מעניין, ובסה"כ יהיה קשה להסיר את המנגינה מזמזום שוטף במוח. יהיו מי שישאלו אם זה טוב לאמן מזרחי להשתכנז, מה שלא נראה לי, והתשובה במקרה של האלבום הזה היא לא באל"ף רבתי. הבחור לא השתכנז חלילה, אלא מציע זוויות נוספות בשירתו.
בדיסק הזה אפשר למצוא גם את יוני רועה כתמלילן ומלחין, ואמנים נוספים. ככלל, נראה שהושקעה באלבום עבודה רבה (אבי סינוגלדה, על הגיטרות!) זה אכן בא לידי ביטוי גם בשיר 'ואילו פינו' (רצועה 7), שוב שילוב מוצלח של גידי שרון כמלחין ורולי אזרחי כמעבד.
רצועה שמינית כוללת דואט של דודו דרעי ובנו אליה. על פניו מדובר בגימיק מעניין, אבל משהו בזרימה של הדואט לא מסתדר לי. אולי הבדלי הטון, אולי משהו אחר יכול להיות שהדואט טיפה מיותר, דרעי (האב) יכול היה לשיר את הקטע גם בלי הסיוע הצעיר.
לעומת זאת, בדואט הנוסף עם שרון 'סעו ציונה' באים לידי ביטוי העושר בצבעי הקול של השניים. הרצועה התשיעית מאכלסת את שירו של גידי שרון 'כמו שאתה'. את השיר הזה כבר שמענו באלבום של שרון, ואולם העיבוד החדשני משדרג את השיר המוכר. השיר הופך לקצבי יותר, והשירה הקלילה של דרעי השונה בקצת מהשירה המקורית, נוסכת ברצועה משהו שמח יותר ואופטימי.
לסיכום: מדובר בדיסק מהפכני אליבא דדודו דרעי. בהקשר הזה קשה להתעלם מהתמיכה המקצועית של רולי אזרחי וגידי שרון, אם כי לא כדאי להמעיט בכישרונו של הזמר.
כמעט שמונה שלבים בסולם יעקב.
פינת משבית השמחה:
מבלי להתנשא על סגנון המוסיקה המזרחית, חלילה, עדיין זה לא סוד שהאמנים שמייצרים את המוסיקה הזאת לא חשבו שצריך להשקיע גם בתחום הגראפי. יש בזה טיפה היגיון, רק טיפה, ועדיין הייתי מצפה שההפקה של האלבום הזה, שכבר השקיעה ממון רב בצלילים, תשקיע עוד קצת בעיצוב האריזה, מה שלצערי לא קרה. המוסיקה מדברת בעד עצמה, לא תזיק לה תלבושת תואמת.
הערות בקשות ואיומים ניתן להפנות ל:kobi@a7.org