משפחת בר כוכבא חזרה לשכונת שלהבת בחברון



לפני כשנה, בשבט תשס"ו, יומיים לפני הפינוי האלים בעמונה, התבצע בחברון פינוי שקט של המשפחות שהתגוררו בשכונת שלהבת – ה"שוק" של חברון. הפינוי השקט התבצע על בסיס הסכם כתוב בין מפקד אוגדת איו"ש, תא"ל יאיר גולן, ובין ועד היישוב היהודי בחברון. על פי ההסכם, המשפחות ייצאו מן הדירות, אך יחזרו אליהן בתוך פרק זמן קצר, לאחר שהמדינה תשכיר להם את המבנה.

היועץ המשפטי לממשלה טען מיד עם היוודע דבר ההסכם, כי ההסכם אינו קיים. בהמשך, לאחר שהועבר לידיו ההסכם הכתוב, הודיע מזוז כי ההסכם נעשה בניגוד להנחיות הדרג המדיני, ועל כן הוא בטל ומבוטל, ומפקד האוגדה אף ספג נזיפה על עצם ביצוע ההסכם עם התושבים היהודים.

בינתיים עברו חודשים. המשפחות שיצאו מבתיהן לפרק זמן קצר, נשארו ללא פתרון דיור סביר, עד שאחת מן המשפחות – משפחת בר כוכבא – החליטה לנסות ולהיכנס בחשאי בחזרה הביתה. במבצע בזק הכניסו פנימה את כל תכולת הבית, ותוך פחות מ-24 שעות חזרו אפילו הספרים והתמונות למקומם.

לאחר מספר ימים של מגורים חשאיים בבית, התגלתה המשפחה ע"י צה"ל, ולאחר דין ודברים התחייבה לצאת שוב, ללא עימותים.



משפחת בר כוכבא עמדה בדיבורה ויצאה שוב מביתה, אך כיון שלא היה לה לאן לצאת - חזרה אליו שוב תוך שעות אחדות, והפעם נקטה באמצעים שונים כדי שלא לעורר את תשומת ליבם של כוחות הביטחון. הצבא והמשטרה לא הבחינו במשפחה, המתגוררת במקום ברציפות כבר למעלה מ-3 חודשים, עד שהתגלתה שוב לאחרונה ע"י שוטרי תחנת חברון. המשטרה מיהרה להזמין את בני הזוג בר כוכבא לחקירה, ולהוציא נגדם צו פינוי.



אך כאן ציפתה למשטרה הפתעה: הם לא תיארו לעצמם שהמשפחה מתגוררת במקום הרבה יותר מ-30 יום, ועל כן אין כל אפשרות חוקית לפנות אותם מביתם בנוהל של "פינוי פלישה טריה". גם לאחר שנשלחו אליהם המסמכים המוכיחים מעבר לכל ספק את תקופת המגורים הארוכה בבית – ניסתה משטרת חברון להתעלם מכך, והוציאה צו מעצר נגד בני הזוג בר כוכבא.

בנקודה זו החליט עו"ד חיים כהן, המייצג את משפחת בר כוכבא, לערב את בית המשפט. פניה לבית המשפט הניבה תוצאה כפולה: ביטול צו המעצר שהוצא נגד גרשון ושלומית בר כוכבא, תוך שהשופטת נוזפת במשטרה על כך שהטעתה את בית המשפט, וחשוב מכך – צו מניעה האוסר על המשטרה לפנות את המשפחה מביתה עד להחלטה חדשה בעניין.



גרשון בר כוכבא אומר כי למרות האכזבות שחווה, ההתפתחות האחרונה מביאה עימה תקווה כלשהי: "עברנו חוויות קשות ביותר: גם בהיבט המשפחתי, תחילה החיים ללא קורת-גג משלנו, ואח"כ החיים החשאיים בתוך ביתנו שלנו, וגם בהיבט הלאומי – תחושת העלבון הצורב על ההסכם שהופר, על הולכת השולל של מי שאמורים לייצג את מדינת ישראל, ובעצם פעלו בניגוד לאינטרסים של עם ישראל. עכשיו אנחנו מקווים לטוב, ומאמינים ויודעים שגם בתוך המערכת השלטונית יש הרבה אנשים טובים שיודעים שהצדק אתנו, וסופו לצאת לאור".



ביישוב היהודי בחברון אומרים כי הם מצפים שהמשטרה ויתר הגורמים המופקדים על אכיפת החוק, יכפיפו גם את עצמם לכללי החוק ולהחלטות בית המשפט, יוותרו על פינוי מהיר ויאפשרו למשפחה למצות את כל ההליכים החוקיים העומדים לרשותה.

כנס 'מנהיגות יהודית': מתכוונים לזכות בראשות הליכוד בפריימריז הקרובים/ חגית רוטנברג



כ-1,500 איש השתתפו השבוע בכנס שקיימה תנועת 'מנהיגות יהודית' בירושלים. הכנס, שהוגדר כמוצלח על ידי המארגנים, כלל נאומים קצרים של אישים מהמחנה הלאומי, וכן טקס הדלקת נרות בו השתתפו דמויות ייחודיות כמו הבנות שישבו במעצר לאחר שסירבו להכיר בסמכות בית המשפט, חיילים שסירבו להשתתף בגירוש ובמלחמת לבנון השניה, משפחות תושבי המאחזים המורחקים מבתיהם ואשתו של יונתן פולארד, אסתר. כמו כן חולקו תעודת הוקרה לכל משתתפי המאבק בגירוש בכל דרך שהיא: ממבצעי 'פנים אל פנים' ועד לחוסמי הכבישים. לעצורי המאבק בגירוש חולקה גם סיכה מיוחדת בצורת מגן דוד.



אחד המשתתפים סיפר על תחושת עוצמה חזקה ששידר הכנס. "הכנס נתן הרבה חשמל לפעילים שצריכים לצאת עכשיו לפעילות פנים אל פנים עם מתפקדי הליכוד לקראת הפריימריז הקרבים במפלגה", אמר. יו"ר התנועה, משה פיגלין, אמר בעניין הפריימריז, כי "ביבי נבחר ע"י 25 אלף קולות. גם בידינו הדבר". מי שהפתיע בנוכחותו בכנס היה ח"כ איוב קרא, שהגיע עם משלחת נכבדים בני העדה הדרוזית. "אם לישראל לא תהיה מנהיגות יהודית, לא תהיה ישראל", הכריז. גם משה פלד, לשעבר ח"כ מטעם 'צומת', נשא דברים בכנס: "אחרי שנים רבות של חברות בתנועות שונות בימין, אני מבין היום שאולי נוח מאוד להיות צודק, אך אתה לא מצליח להשפיע. חייבים לפעול רק מתוך מפלגת השלטון, דרך הליכוד", אמר פלד. הרב שמואל אליהו שיבח את מארגני הכנס ומשתתפיו, ואמר כי על אף שיש ניואנסים ב'מנהיגות יהודית' עליהם הוא חולק, הוא מברך את מסירות הנפש בה הם פועלים למען א"י. 



מפלגה לא דתית עדיפה



הרב אורי שרקי, מוותיקי הר"מים ב'מכון מאיר', היה גם הוא מנושאי הדברים בכנס. "הסברתי בכנס כי 'מנהיגות יהודית' היא הגורם המאורגן היחיד בחברה הישראלית שהציב לעצמו כמטרה את תפיסת השלטון ע"י אנשי אמונה", הוא מנמק את החלטתו להתפקד לשורות התנועה, החלטה שקיבל כבר לפני מספר שנים. "שאר הגופים מדברים על לעזור מהצד, לקדם כך או אחרת, אבל ב'מנהיגות יהודית' קוראים לצאת מהמחתרת. כרגע אנחנו במשבר ערכי גדול, לכן צריך לקדם כל יוזמה בכיוון זה".



האם זו הדרך להעביר את השלטון לידיים אמוניות? עד כה לא נצפו הצלחות.



"להיכנס למפלגת שלטון זו דרך נכונה. כרגע אין שום מפלגת שלטון דתית, ואגב, לדעתי לא צריכה גם להיות מפלגת שלטון דתית. מפלגה דתית מנציחה את הסקטוריאליות שלנו, ועוצרת את יכולתנו להשפיע על כלל המגזרים. לגבי ההצלחות: ל'מנהיגות' יש אמנם עליות וירידות, כמו לכל גוף פוליטי, אך התודעה הציבורית כלפינו מתגברת". בהקשר לכך מוסיף הרב שרקי כי בכנס צויינה העובדה שגם רה"מ הנוכחי, אהוד אולמרט, הגיע לממשלה רק בזכות דבקותו במפלגות השלטון. את החלטתו לשאת דברים בכנס, מנמק הרב שרקי בעמידה על סף תקופת הכרעה בדמות הבחירות הקרבות. עם זאת, הוא לא מתכוון להגיש מועמדות למרכז הליכוד: "אני לא איש פוליטי. צריך גם את אנשי הרוח שישפיעו על הפוליטיקאים, כל אחד צריך להכיר את מקומו. אני רואה את מקומי בעמדת ההגות וההשפעה הרוחנית".



מנחה הכנס היה ערן שטרנברג, לשעבר דובר מועצת חוף עזה, שהתפקד אף הוא לליכוד מטעם 'מנהיגות יהודית'. לדבריו "'מנהיגות יהודית' הוא הארגון היחיד היום שמתיימר להציג תכנית מובנית עם קשר ישיר של סיבה ותוצאה בנוגע לאיך מגיעים להנהגה יהודית למדינת ישראל. כל המתנגדים של פיגלין מסבירים בטוב טעם מדוע לכאורה המהלך לא יצליח, אבל לא מציעים שום תכנית משל עצמם. לכל היותר הם מרפאים בעיסוק שבורחים לכל מיני אמירות של התחברות או פנים אל פנים". שטרנברג מדגיש כי פיגלין ותנועתו לא יוצאים נגד מאמצי ההתחברות ואף לוקחים בהם חלק, "אך הם מוסיפים שללא תכנית מעשית להנהגה, אנו קרובים לחורבן יותר ממה שאנחנו חושבים. אין לנו את הלוקסוס, במיוחד לאחר החורבן, שלא לנסות לפעול גם בכיוון הזה". 



מעצבים את הרשימה



יו"ר 'מנהיגות יהודית', משה פיגלין, אמר ל'בשבע' כי מטרת הכנס, מלבד גיבוש הפעילים, החשוב במיוחד בתקופה בה יש הנקלעים לייאוש, היתה הנחייה מעשית לפעילים: "הנחינו את הפעילים מה לעשות בתקופה הקרובה על מנת להביא לניצחון 'מנהיגות יהודית' בפריימריז הבאים". פיגלין מציין את החידוש המשמעותי מבחינתו בפריימריז הנוכחיים: "הפעם כל מתפקד יצביע גם לראשות התנועה וגם לרשימה לכנסת. מדובר בפריימריז פתוחים, בלתי תלויים בחברי מרכז. המשמעות היא שיש כוח לכל מתפקד".



המטרה המרכזית של 'מנהיגות יהודית' בטווח הקרוב תהיה לקחת את ראשות הליכוד בפריימריז. "בנוסף, אנו רוצים להכניס רשימה יפה של אנשי ליכוד לכנסת. היום אנו מהווים עשרה אחוזים מחברי התנועה. יש לנו השפעה מכרעת בעיצוב רשימת הליכוד. בכוונתנו להכניס 2-3 נציגים שלנו לכנסת, ובנוסף לדחוף כלפי מעלה חברי ליכוד שגילו נאמנות לא"י בעבר". פיגלין עצמו מתכוון לרוץ לראשות הליכוד, ובמידה שלא ייבחר, יהיה מועמד לרשימה לכנסת, ויחד עימו יגישו מועמדות לכנסת גם חבריו לתנועה, מיכאל פואה וד"ר ניצה כהנא.



אתם לא חוששים ששוב יוקיעו אתכם כנטע זר בליכוד?



"אף אחד לא זרק אותנו עד כה מהליכוד. אלו שמועות לא נכונות. מה שנכון הוא שככל שכוחנו יתחזק, תגבר מסכת ההשמצות נגדנו. אך כפי שהתברר אתמול בכנס, אנחנו לא מתכופפים, אלא רק מתקדמים והציבור איתנו".



השתלטות שלכם על הליכוד לא תגרום למפלגה לאבד את כוחה לאחר שמצביעים בעלי השקפת מרכז יעזבו?



"זו היתה התיאוריה של נתניהו כשהחליט לדחות את ידי המושטת בפריימריז הקודמים, כשהגעתי למקום השלישי והוא החליט לנהל נגדי מסע הסתה במקום לשתף פעולה. תוצאת הרציונל שלו, למקם את עצמו כאיש מרכז על מנת לזכות בקולות, היתה שבבחירות האחרונות 5-6 מנדטים של אנשי ימין עברו לליברמן. אם נזכה, המשמעות היא שהציבור כולו זז ימינה לעמדות לאומיות יותר. הליכוד מייצג את כלל הציבור בארץ, ואם הליכוד יצביע לפיגלין להנהגתו, המשמעות היא שגם כלל הציבור מוכן למהלך שלנו, וניצחון שלנו בבחירות". 



מצטערים, הנדקרת יהודיה




סיפור קפקאי משהו שהובא בכנס מפיו של שטרנברג, היה אודות פעילת 'מנהיגות יהודית' רינה קושלנד, שנדקרה ע"י ערבים מהכפר בורקא בדרכה לחומש, באירוע שהתקיים ביום שני. מספר פעילים שפגשו את קושלנד, פינו אותה לשביל הביטחון הסמוך לחומש, אולם רכבי צבא ומשטרה שעברו במקום סירבו להגיש לה עזרה. לבסוף הובאה קושלנד לחומש באמצעות רכב של אחד הפעילים, שם איבחן ח"כ אריה אלדד את מצבה, ודרש במפגיע כי יובא אמבולנס שיפנה אותה מיידית לבית החולים. לאחר שאושפזה בבית החולים 'מאיר' בכפר סבא, התפלאה קושלנד לגלות שוטרים מגיעים לגבות את תלונתה, לאחר שקודם לכן סירבו להושיט לה עזרה. מאוחר יותר הובהר לה כי המשטרה הזדרזה להגיע לבית החולים כיוון שקיבלה דיווח מוטעה לפיו המאושפזת היא ערביה שנדקרה בידי יהודים שעלו לחומש. בסופו של דבר, לאחר שהובררה הטעות גבתה המשטרה את התלונה, ואף הבטיחה לחקור את המקרה. 

אחרי הפסקת האש ברש"פ: 2 הרוגים פלשתינים בעזה

מקורות פלשתינים דיווחו ששני אזרחים פלשתינים נהרגו ו-8 אחרים נפצעו, שלושה מתוכם במצב קשה, כתוצאה מחידוש חילופי האש ביום רביעי בבוקר בין אנשי הכוח הביצועי השייך למשרד הפנים הפלשתיני לבין אנשי תנועת פתח במרכז העיר עזה.

עוד נמסר כי שלושה אזרחים נוספים נפצעו ברחוב "אל-וחדה" במרכז עזה.



חילופי האש בין שני הצדדים היו קשים. הם התחדשו לאחר כניסת הפסקת האש שהכריז עליה שר הפנים הפלשתיני סעיד סיאם, ביום שלישי בלילה. קודם לכן נהרגו באותו יום בקרבות בין החמאס לפתח שישה פלשתינים.

באתר  ערוץ 7 דיווח חגי הוברמן כי תנועות חמאס ופתח הסכימו להפסקת אש תחת החסות המצרית וחתמו על הסכם בשגרירות המצרית ברצועת עזה. בחתימה נכחו כל המפקדים על מנגנוני הביטחון, ושר הפנים הפלשתיני סעיד סיאם. גם ביום ראשון השבוע הסכימו שני הצדדים על הפסקת אש, אולם זו לא החזיקה מעמד.

ההסכם קובע כי כל החמושים ייסוגו מהרחובות; משרד הפנים יקבל את האחריות על ביטחון הפנים; פרישה מחדש של הכוח הביצועי; הסרת כל המחסומים שהוצבו לאחרונה; הפעלת חדר מצב משותף  והקמת ועדת חקירה עצמאית שתחקור את האירועים מאז נמנעה כניסתו של רה"מ הפלשתיני הנייה  דרך מעבר רפיח.



אבו-מאזן ציווה על כל אנשי מנגנוני הביטחון שנמצאים ברחובות לסגת ממקומותיהם ובפריסת המשטרה על מנת לשמור על הסדר.



בראיון לטלוויזיה הפלשתינית קרא הנייה שלשום לכל הפלגים להפסיק את הקרבות הפנימיים ולהתאחד במאבק נגד ישראל.



ראש המוסד: ישראל על הכוונת של אל-קעידה/ עפרה לקס

ישראל היא היעד הבא של אירגון 'אל-קעידה', כך הזהיר השבוע ראש המוסד, מאיר דגן, את הנוכחים בישיבת ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, וסיפק תחזיות שחורות בנדיבות.



בתוך שלוש שנים, אמר, צפויה איראן לעמוד הכן עם פצצה גרעינית מוכנה לשימושים צבאיים. התחזית הזו של דגן עומדת אמנם בניגוד לאיומיו של נשיא איראן על מוכנות של פצצה כזאת בתוך חודשים, אך היא מחמירה יותר מגורמי מודיעין בעולם הטוענים כי הפצצה תהיה מוכנה רק בעוד 9 שנים. 



סוריה, הסביר דגן, התחמשה מאז המלחמה בטילי נ"ט חדשים וחיזקה את מערך ההגנה האווירי שלה. דגן הזהיר כי המלחמה הגבירה את הביטחון העצמי של אסאד וטיסות אזהרה שהיו מתבצעות בעבר מעל ארמונו ונותרו ללא מענה מצידה של סוריה, עלולים להיתקל בעת הזאת בתגובת נגד. סוריה, אמר דגן, מנסה לערער את אחיזתה של ארצות הברית בעיראק, ולהפיל את משטר סניורה. ולבנון? "למרות המלחמה בקיץ", אמר "נשאר החיזבאללה בדרום לבנון ולא פירק את נישקו". דגן הסביר כי החיזבאללה חי בהבנה עם הצבא הלבנוני וכי קיימים מקומות שצבא לבנון מנוע מלהיכנס אליהם. עוד אמר דגן, כי החיזבאללה מתחמש בטילים ללא הפרעה ואת חלקם הוא הציב מצפון לליטאני.



דגן אמר עוד כי קיים חשש שארצות הברית תבצע נסיגה מהירה מעיראק. במקרה כזה, אמר, תתפצל המדינה לשלוש: שיעית, סונית וכורדית והדבר יתפרש כהישג של 'אל קעידה' אותו הגדיר דגן כ'אסון'. כרגע, הסביר ראש המוסד, המאמץ של הג'יהאד העולמי מתרכז בעיראק, אך במקרה וארצות הברית תסיג את כוחותיה, ישראל היא המטרה הבאה.

נפטר פרופ' עוזר שילד, לשעבר נשיא אוניברסיטת חיפה ומכללת אריאל/ עפרה לקס



"בעיניי ראוי וחשוב שהתלמידים יראו קונקרטית וגרפית מה הוא אותו קו שאבא אבן כינה אותו 'גבולות אושוויץ'", אמר בשבוע שעבר ל'בשבע' פרופסור עוזר שילד, במסגרת דיון על סימון ה'קו הירוק' בספרי הלימוד של ילדי ישראל. זה היה הראיון האחרון שהעניק שילד, שהלך בסוף השבוע שעבר לעולמו. שילד  היה רקטור ונשיא אוניברסיטת חיפה, יושב ראש המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך ונשיא מכללת יהודה ושומרון ב'אריאל', לשם עבר ממניעים אידיאולוגיים.



שילד נולד לפני 76 שנה בקופנהגן ועלה לישראל כשהוא בעל תואר שני בכלכלה. הוא המשיך לתואר שלישי בפסיכולוגיה וסוציולוגיה באוניברסיטה העברית, ולאחר פוסט דוקטורט שעשה בארצות הברית חזר ארצה וכיהן כראש החוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. הוא נרתם לסייע לבית הספר לטיסה של חיל האוויר כדי לשפר את שיטות המיון וההדרכה. מאוחר יותר שימש כדיקן הפקולטה למדעי החברה והרוח באוניברסיטת באר שבע והתמנה גם למדען הראשי במשרד החינוך. חמש שנים מאוחר יותר כבר היה רקטור אוניברסיטת חיפה, ובשנת תש"ן נבחר לנשיאה. זאת, למרות דעותיו הימניות שהיו ידועות לכל.



"הוא לא היה מ'כוחותינו'", אמר עליו הנשיא הנוכחי של אוניברסיטת חיפה, פרופ' אהרון בן זאב. גם בחיפה, כמו במוסדות האחרים בהם כיהן, הוא קידם את המוסד שבראשו עמד והצליח מאוד. בתשנ"ג בעקבות הסכמי אוסלו, החליט שילד לבצע מהפך בחייו ועבר להתגורר באריאל. "הצעד שלי אידיאולוגי", אמר אז ל'הארץ' "אני מודאג מהסכנות העלולות לאיים על מדינת ישראל". בהמשך הוא השתלב בהוראה במכללת יהודה ושומרון, שהיתה אז בשלבי התהוות, ואשר בה תמך עוד בהיותה מדרשה, ואחר כך הפך לנשיא שלה. גם את מכללת יו"ש הוא הצעיד קדימה והמשיך לשאת בתפקידים בקנה מידה ארצי. הוא שימש גם כיועץ שר החינוך לענייני מכללות.



שישה טילי קסאם נחתו בנגב המערבי/ עפרה לקס

מתקפת הקסאמים בדרום נמשכת בחסות הפסקת האש לכאורה, ואתמול (ד') נפלו שישה טילי קסאם בנגב המערבי. מאז הוכרזה הפסקת האש, נורו 40 טילי קסאם על שדרות ושאר יישובי הנגב המערבי.



עקורי יישובי צפון הרצועה קיימו השבוע מפגן מחאה משלהם כנגד הקסאמים: הם נטלו 9 קסאמים שנורו מבתיהם באלי-סיני ניסנית ודוגית, אל עבר בתיהם הזמניים היום בעוטף עזה, ועיצבו מהם חנוכייה. חלק מהקסאמים המרכיבים אותה, אף פגעו ופצעו אזרחים ישראלים. אבי פרחן, מזכיר היישוב 'אלי סיני' בעבר ורכז הגרעין 'אל הים' הצפוי להתיישב בגבעת אולגה, מסביר: "הרצון הוא להעביר מסר כלפי פנים וכלפי חוץ. כלפי פנים, להראות כי הקסאמים נורו מהבתים שלנו אל הבתים שלנו. המסר כלפי המחבלים הוא, שהם מנסים להחשיך את חיינו, אך אנו מדליקים אור וממשיכים במסורת הגבורה".



בערבו של יום שלישי החלה 'חנוכיית הקסאמים' את דרכה בהדלקה חגיגית שנערכה במרכז העיר שדרות ובנוכחות מאות תלמידי ישבות הסדר בדרום, ביוזמתו של הרב פנדל, ראש ישיבת ההסדר בעיר. "כדי להראות שגבורתם ונחישותם של התושבים בשדרות ובעוטף עזה אינה נופלת מזו של אנשי עין גב בזמנו, כשהם ספגו הפגזות מסוריה". מאוחר יותר עלו עקורי אלי סיני עם החנוכייה לבוסתן הגליל ולגבעת אולגה, וסיירו באתרים בהם מתגוררים, או אמורים בעתיד להתגורר עקורי הגוש.



מאוחר יותר, אמרו, בכוונתם לעלות עם החנוכייה שהייתה מוצבת על גג בית הכנסת באלי סיני, שלט של מע"ץ שמכוון ל'אלי סיני' וחנוכיית הקסאמים, ולקיים הדלקה חגיגית בבית הכנסת.  



גל הירש



סוף לפרשת גל הירש: מפקד אוגדה 91, אליה השתייכו חיילי המילואים החטופים אהוד גולדווסר ואלדד רגב, הולך הביתה. השבוע החליט הרמטכ"ל, דן חלוץ, לאמץ חלק מרכזי מהמלצותיה של ועדת אלמוג, שבדקה את אירוע חטיפת החיילים. בכ"א במרחשוון, לאחר שדיווח אלמוג להירש על מגמת הדברים בדו"ח המתגבש והולך, התפטר הירש מצה"ל. במכתבו ציין הירש כי הוא לובש מדים מגיל 14, עת החל ללמוד בפנימיה הצבאית. "האחריות על המתרחש בגזרתי ותחת פיקודי היא שלי. אין לי כל צורך 'לקחת אחריות', מעולם לא מסרתיה לאיש". עוד כתב הירש: "אני כואב את הצבתם של מפקדי האוגדות באופן לא ראוי בפני הציבור. לא נכון לנהוג כך במצביאים של עם ישראל".

משנורה החץ וננעץ, ציור המטרה אינו משנה והוא בעיני חסר. אני מוצא כי תחקיר אירוע החטיפה בוצע כמוכוון מטרה ואג'נדה. ההקשרים בו רופפים וחסרים ואף שיש בו מסקנות מספר עימן אני מסכים הרי שתמציתו, דרך ניתוחו ופרטים מהותיים בו אינם מקובלים עלי, לצערי, מהיכרות עם התהליך איני סבור כי אוכל להשפיע עליו מהותית וממילא נפל הפור והדין נחרץ, כזה או כזה".

ועדת אלמוג קבעה כי היה פער בין תכנון נכון לבין ישומו הלקוי בדרגים שמתחת להירש וכי הוא לא טרח לוודא שהנחיותיו מבוצעות. עוד נקבע כי גדוד המילואים של גולדווסר ורגב לא תירגל כנדרש תרחיש של חטיפה עם כניסתו לגיזרה.



המסקנות של ועדת אלמוג שנויות במחלקות בין קציני צה"ל. שישה אלופים טוענים כי האוגדה של הירש הייתה זו שהתמודדה עם הקשיים הרבים ביותר במלחמה, והצליחה הכי הרבה, יחסית, וכי אלמוג החמיר עם הירש. לפני שלושה שבועות קיים הרמטכ"ל, דן חלוץ, שימוע להירש בנוכחות אלופי צה"ל. השבוע, כאמור החליט כי הירש לא יכול להמשיך תפקידי פיקוד, אלא רק בתפקידי מטה. במילים אחרות קידומו של הירש נבלם והוא יפשוט את מדיו. 



הירש, בן 42 שירת בצנחנים, פיקד על שלד"ג והיה מח"ט רמאללה, כקצין אג"ם תכנן את מבצע 'חומת מגן' ביו"ש ואף העניק לו את שמו. הירש אף פיקד על בה"ד 1 ובמהלך שירותו נפצע פעמיים אך חזר לשרת. את הפיקוד על אוגדה 91, שהועברה בינתיים לתא"ל יוסי בכר, קיבל לפני שנתיים וחצי.