הפיגועים האמיתיים (בתגובה לשאלת השבוע, גיליון 234)/ בצלאל הוכמן, סגן נשיא מד"א

בגיליון שלפני שבועיים הואלתם להקדיש מקום לנושא תאונות הדרכים. חבל שלא מוקדש לכך אותו מקום לפחות כפי שמוקדש לפיגועי טרור. המספרים מדברים בעד עצמם: מד"א פינה מאז ספטמבר 2000 ועד היום כ-7,000 נפגעי טרור. מאידך, מדי שנה הוא מפנה למעלה מ-59,000 נפגעי תאונות דרכים.

מקצת שבחו (בתגובה ל'מתנדב עד הסוף', גיליון 235)/ מאירה ומשה וייס, נתניה

מהיכרות רבת שנים עם משפחת ריין ומהיכרות עם בניה כמפקד פלוגת טירונים בשריון, התרגשנו למקרא הכתבה אודותיו.

ידע ציבור הקוראים כי הדברים שהופיעו בכתבה הם רק מקצת שבחו. רבות יש ללמוד וללמד על האדם המופלא הזה.

חבל שסיפורים כאלה מתפרסמים רק אחרי מות קדושים, אולם כזה היה בניה בצניעותו בחייו.

יישר כוח לעיתון על פרסום הכתבה ותחזקנה ידיהם של משפחת ריין החלוצים הגיבורים.

להתמקד בניקיון רוחני (בתגובה ל'מה עושים עם התריסים', גיליון 235)/  שרונה בוטסזן, ירושלים

אני נהנית מהמדור של רבקה יפה, אבל הפעם הרגשתי צורך לחלוק עליה. בתור מי שסבלה שנים רבות מהאווירה של לחץ ועצבנות יתר של בני הבית לפני פסח, אני מברכת את הרב אבינר ורבנים אחרים שהכריזו בנחרצות שרק חמץ, ולא אבק, חייבים לבער.

אפשר להפחית בניקיון ולהרבות בהכנות אחרות, רוחניות יותר. 

לגבי הבעלים שלפי רבקה יפה צריכים פשוט לשתוק ולהשתדל לא להפריע לנשות החיל שמנקות חודשיים מראש - אולי לא כך? הרי האישה מקרצפת את הרצפות בגלל דחף פנימי שלה, ולרוב הבעלים ממש לא איכפת אם הפנלים מצוחצחים או התריסים מבריקים. לדעתי, העניין לא כל כך פשוט. בדור שלנו, שנשים רבות קמות ומתנערות מהחובות המסורתיות של עקרת הבית, נשים שמוכנות להקדיש את כל הכוחות שלהן לבית ולמשפחה באמת, ראויות להוקרה ולשבח.

התורה אינה פרסומת/ ידידיה שילה, בית אל

בכל שנה לקראת חג הפסח מנסים הפרסומאים למשוך את הלקוח הדתי על ידי שימוש באמירות מן ההגדה ופסוקים אחרים שקשורים לחג.

"חכם מהו אומר? השנה עורכים סדר במלון בונבוניירה"; "ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמישים אחוז הנחה"; "לשפתי החכמים – סיגריות מתוצרת ברזיל".

אם לא נדע לעצור בזמן את חילול הקודש והפיכת הרוח לחומר, אל נתפלא אם המצב ילך ויחריף, ונגיע לסיסמאות כמו: "אנוכי מנהל הבנק שלך אשר הוצאתיך מהאוברדראפט"; "שמע ישראל – הבנק הוא שלנו, הבנק אחד"; "כי רווח טוב  נתתי לכם – מנייתי אל תעזובו".

מי שהוא באמת "חכם" כמו הבן מן ההגדה של פסח, צריך להימנע מלצרוך מוצרים שהפרסומת שלהם אינה כשרה.

שמיטת דמים/ חיים יואבי רבינוביץ, תל אביב

בעיתונות התפרסם כי החרדים סיכמו עם בני דודנו מעזה על רכישות ענק של פירות וירקות לשנת השמיטה תשס"ח.

לפני כמה שנים הכריז סוחר ערבי תושב עזה שהוא מוכן לתרום לחרדים מיליון דולר כל שנה, אם רק יכריזו על שנת שמיטה כל שנתיים, ולא אחת לשבע שנים. אמירה זאת מביאה לידי ביטוי עד כמה גדולים הכספים שמוזרמים בשנת שמיטה לשימון מכונת המלחמה של רוצחי עזה.

מצוות שמיטה בתורה לא נועדה להעשיר את רוצחי היהודים בעזה, ולרושש במקביל את החקלאי היהודי, שמעבד את אדמתו ביזע ובדמעות. אם אכן החרדים אינם מוכנים לקבל את נוסח הרבנות בשמיטת החקלאות כפי שהם מקבלים את עמדת הרבנות בשמיטת חובות, יואילו לנהוג כפי שנהגו אבותינו בזמן שבית המקדש היה קיים, שפשוט לא אכלו בשנת שמיטה מוצרים חקלאיים.

אני קורא לכל הציבור הדתי לאומי לא לקנות את מוצרי הרוצחים, ולרכוש אך ורק את מוצרי היהודים ויש דרכים הלכתיות לעשות זאת. אני קורא לכל אזרחי ישראל לא ללכת לשום שמחה, בה מוגשים מוצרים הנרכשים מרוצחי עזה.

עלינו לעזור לחקלאי ארצנו, המתפרנסים בקושי רב מעמל כפיהם, ואשר חלקם אינם מצליחים להוציא לחם מן הארץ, וזאת כדי שהזורעים בדמעה אכן ברינה יקצורו.

צימוקים לשבת/ משה טאו, רחובות

המנון חדש למשטרה.

 אל התאים , קדימה צעד!



 הכנות לחג.

 קשה  לפסח.