"תשאלי נער דתי לאומי כבן 20 לשמותיהם של חמישה רמטכ"לים, קרוב לוודאי שהוא ידע את התשובה. תשאלי אותו לשמותיהם של חמישה 'ראשונים', גם זאת הוא ידע, אבל ניצוץ בעיניים יידלק לו כשהוא ימנה את הרמטכ"לים, ולא כשהוא ימנה את 'הראשונים'". כך אומר יגאל אמיתי, דובר מפלגת "תקומה", בהסבירו את הרקע לקיומן של שבתות דיון למחנכים ולהורים בנושא "מה כואב לנוער הדתי לאומי?"
בשבת זו יתקיים המפגש השמיני במספר בבית ההארחה ב"יד בנימין" ליד גדרה.
בשיחה עם רותי אברהם, כתבת INN, אומר אמיתי כי פרויקט השבתות נולד בעקבות ההרגשה שמרגישים רבים בקרב הציבור הדתי לאומי כי הנוער המתגורר ביש"ע, בקיבוצים, בערים ובמוסדות החינוך מחפש דרך ומתחבט בשאלות המציאות, וכי המערכות החינוכיות של הממ"ד מתקשות לתת לו הדרכה ומענה לשאלותיו. בכל שנה מסיימים כ-6,000 בני נוער את מוסדות הממ"ד, אך רק שליש מהם פונה לישיבות גבוהות או להסדר. שני שליש מהם מתגייסים מיד ואחר כך יוצאים לחברה הישראלית עם מטען אמוני דל, המבוסס על לימודים לבחינות בגרות.
אלו גם אלו, הוא מוסיף, ממשיכים לחפש את דרכם ולהתלבט ומתקשים למצוא את מקומם. "תקומה" החליטה להעמיד את נושא הנוער, כאביו וחיפושיו בראש סדר היום, הוא מציין.
הרב זאב מנדלסון, ראש ישיבת "נתיבות עולם", השותף לתכנית, אומר לכתבתנו כי אפשר לחלק את הנוער הדתי לאומי לשתי קבוצות. בקבוצה האחת יש שתי קבוצות קצה, אומר הרב מנדלסון: נוער גבעות ונוער כיכרות, ושניהם פורצי גדרות. לדבריו, אלו שבכיכרות בורחים מעול ומערכים ואינם מוצאים את מקומם במערכות הקיימות ולעתים אף נסחפים למעשים פליליים, ואילו נוער הגבעות היא קבוצה המורכבת מנוער אידיאליסטי ובעל מוכנות למאמץ גדול למימוש אמונותיו אך מחוסר בשלות אמונית, ולכן מתייחס בניכור ובדחייה כלפי המסגרות המדיניות כגון המשטרה והצבא. יחסם אל המשטרה ואל הצבא דומה לזה של נטורי קרתא, ויש בכך עיוותים גדולים, אומר הרב מנדלסון. לעומת זאת, אומר הרב מנדלסון, הולכת ומתרחבת הקבוצה השניה של בני נוער שמבינים מה חסר להם, והם הולכים ללמוד בישיבות תורניות. על התרחבות התופעה, אומר מנדלסון, אפשר ללמוד מכך שכמעט כל ישיבה שנפתחת מתמלאת מיד ואינה יכולה לעמוד בביקוש. השאיפה, אומר מנדלסון, היא לאסוף את כולם, ועם הדרכה מתאימה להשקיע בהם מטען אמוני לכל החיים.
במפגשו עם ההורים שמגיעים לשבתות הדיון רואה מנדלסון את תחילתו של השינוי כלפי המחנכים. מנדלסון סיפר כי לפני שנים כששימש כר"מ בישיבת בני עקיבא ברעננה שוחח עם אמו של אחד מתלמידיו ביום הורים. לאחר שדיווחתי לה כי מדובר בתלמיד רציני שלומד טוב אמרה האם כי יש לה בעיה. "איך אסביר לו שהוא יכול להיות יותר מסתם ר"מ. איך אסביר לו שהוא יכול להצליח בדברים אחרים?" לדבריו, האם, שדיברה בתום לב, שיקפה את היחס שהיה מקובל בעבר כי אנשי חינוך הם אנשים שלא הצליחו בתחומים אחרים. עתה חל שינוי, לדבריו, והוא ניכר ביחסם של ההורים במפגשים עצמם. הם מבינים שבני הנוער מציבים אתגר קשה וכי המחנכים בישיבות מהווים למעשה "קרש הצלה" למהלך שהם לבדם אינם יכולים להובילו.
הנוער, מוסיף מנדלסון, בחוסר נכונותו להתפשר בחיפושו אחר הסברים להבנת המציאות, אילץ את ההורים ואת המחנכים לפעול ביחד ולמצוא פתרונות, ובכך החל לחולל מהפך.
מנדלסון מציין כי למעשה עתה מתחילים להבין כי בידי המחנכים מצוי מפתח שיש בו גם כדי לתת מענה לנזקי המדיה כטלוויזיה וכאינטרנט. נשק סודי זה, אומר מנדלסון, הוא היחס האישי אל התלמיד. הטלוויזיה והאינטרנט אינם יכולים להקשיב ולתת תשומת לב וחום, וזה המזון שהתלמידים זקוקים לו, אומר הרב מנדלסון.
דובר "תקומה" מציין כי אל המפגשים מוזמנים ראשי מוסדות מהציונות הדתית, שמפגישים את המחנכים ואת ההורים עם תפיסות עולם שונות, מבנה ערכים וסדרי עדיפויות ערכיים. לדבריו, כל אחד מביא את משנתו הייחודית ואת הפתרונות שהוא מציע לשאלות הנשאלות. לדברי אמיתי, אין לאיש יומרה להציע פתרון אחד מוחלט שיספק את כולם, ולכן ייחודם של המפגשים הוא בהיכרות עם גישות שונות ועם פתרונות שונים ומגוונים, המאפשרים בחירה כל אחד לטעמו. (ש.ח.)
בשבת זו יתקיים המפגש השמיני במספר בבית ההארחה ב"יד בנימין" ליד גדרה.
בשיחה עם רותי אברהם, כתבת INN, אומר אמיתי כי פרויקט השבתות נולד בעקבות ההרגשה שמרגישים רבים בקרב הציבור הדתי לאומי כי הנוער המתגורר ביש"ע, בקיבוצים, בערים ובמוסדות החינוך מחפש דרך ומתחבט בשאלות המציאות, וכי המערכות החינוכיות של הממ"ד מתקשות לתת לו הדרכה ומענה לשאלותיו. בכל שנה מסיימים כ-6,000 בני נוער את מוסדות הממ"ד, אך רק שליש מהם פונה לישיבות גבוהות או להסדר. שני שליש מהם מתגייסים מיד ואחר כך יוצאים לחברה הישראלית עם מטען אמוני דל, המבוסס על לימודים לבחינות בגרות.
אלו גם אלו, הוא מוסיף, ממשיכים לחפש את דרכם ולהתלבט ומתקשים למצוא את מקומם. "תקומה" החליטה להעמיד את נושא הנוער, כאביו וחיפושיו בראש סדר היום, הוא מציין.
הרב זאב מנדלסון, ראש ישיבת "נתיבות עולם", השותף לתכנית, אומר לכתבתנו כי אפשר לחלק את הנוער הדתי לאומי לשתי קבוצות. בקבוצה האחת יש שתי קבוצות קצה, אומר הרב מנדלסון: נוער גבעות ונוער כיכרות, ושניהם פורצי גדרות. לדבריו, אלו שבכיכרות בורחים מעול ומערכים ואינם מוצאים את מקומם במערכות הקיימות ולעתים אף נסחפים למעשים פליליים, ואילו נוער הגבעות היא קבוצה המורכבת מנוער אידיאליסטי ובעל מוכנות למאמץ גדול למימוש אמונותיו אך מחוסר בשלות אמונית, ולכן מתייחס בניכור ובדחייה כלפי המסגרות המדיניות כגון המשטרה והצבא. יחסם אל המשטרה ואל הצבא דומה לזה של נטורי קרתא, ויש בכך עיוותים גדולים, אומר הרב מנדלסון. לעומת זאת, אומר הרב מנדלסון, הולכת ומתרחבת הקבוצה השניה של בני נוער שמבינים מה חסר להם, והם הולכים ללמוד בישיבות תורניות. על התרחבות התופעה, אומר מנדלסון, אפשר ללמוד מכך שכמעט כל ישיבה שנפתחת מתמלאת מיד ואינה יכולה לעמוד בביקוש. השאיפה, אומר מנדלסון, היא לאסוף את כולם, ועם הדרכה מתאימה להשקיע בהם מטען אמוני לכל החיים.
במפגשו עם ההורים שמגיעים לשבתות הדיון רואה מנדלסון את תחילתו של השינוי כלפי המחנכים. מנדלסון סיפר כי לפני שנים כששימש כר"מ בישיבת בני עקיבא ברעננה שוחח עם אמו של אחד מתלמידיו ביום הורים. לאחר שדיווחתי לה כי מדובר בתלמיד רציני שלומד טוב אמרה האם כי יש לה בעיה. "איך אסביר לו שהוא יכול להיות יותר מסתם ר"מ. איך אסביר לו שהוא יכול להצליח בדברים אחרים?" לדבריו, האם, שדיברה בתום לב, שיקפה את היחס שהיה מקובל בעבר כי אנשי חינוך הם אנשים שלא הצליחו בתחומים אחרים. עתה חל שינוי, לדבריו, והוא ניכר ביחסם של ההורים במפגשים עצמם. הם מבינים שבני הנוער מציבים אתגר קשה וכי המחנכים בישיבות מהווים למעשה "קרש הצלה" למהלך שהם לבדם אינם יכולים להובילו.
הנוער, מוסיף מנדלסון, בחוסר נכונותו להתפשר בחיפושו אחר הסברים להבנת המציאות, אילץ את ההורים ואת המחנכים לפעול ביחד ולמצוא פתרונות, ובכך החל לחולל מהפך.
מנדלסון מציין כי למעשה עתה מתחילים להבין כי בידי המחנכים מצוי מפתח שיש בו גם כדי לתת מענה לנזקי המדיה כטלוויזיה וכאינטרנט. נשק סודי זה, אומר מנדלסון, הוא היחס האישי אל התלמיד. הטלוויזיה והאינטרנט אינם יכולים להקשיב ולתת תשומת לב וחום, וזה המזון שהתלמידים זקוקים לו, אומר הרב מנדלסון.
דובר "תקומה" מציין כי אל המפגשים מוזמנים ראשי מוסדות מהציונות הדתית, שמפגישים את המחנכים ואת ההורים עם תפיסות עולם שונות, מבנה ערכים וסדרי עדיפויות ערכיים. לדבריו, כל אחד מביא את משנתו הייחודית ואת הפתרונות שהוא מציע לשאלות הנשאלות. לדברי אמיתי, אין לאיש יומרה להציע פתרון אחד מוחלט שיספק את כולם, ולכן ייחודם של המפגשים הוא בהיכרות עם גישות שונות ועם פתרונות שונים ומגוונים, המאפשרים בחירה כל אחד לטעמו. (ש.ח.)