"גבירותי ורבותי, כולם מוזמנים להגיע לאזור החופה, לקבל את החתן והכלה-לה-לה..."
תשעה באב מאחורינו, וט"ו באב כבר נוקש בדלת. במילים אחרות, עונת החתונות חוזרת ובגדול. דווקא עכשיו, בעונה הבוערת תרתי משמע, המתח בין 'צהר' – ארגון המשיא אלפי זוגות בשנה, לבין הרבנות – הגוף האחראי על סידור חופה וקידושין בישראל, מגיע לשיאו.
קיימים רבנים רבים שיודעים כיצד לגשת לזוג החילוני, לדבר לעניין ולהתחשב. אולם החידוש של 'צוהר' הוא במיקוד ובתשומת הלב. הרבנים המציאו מין 'קוד אתי' פנימי, שאומר שהם יפגשו את בני הזוג עוד לפני הערב המרגש וישוחחו על נושאים הקשורים לחתונה, יגיעו בזמן שנקבע מראש, לא יערכו שתי חופות בערב אחד ולא ידרשו תשלום
קצת מוזר לראות שהצדדים היריבים הם בעצם שני מוסדות שלכאורה היו צריכים לעבוד יד ביד. שניהם אמורים להיות בעלי אחריות דתית-לאומית, ראייה מערכתית ולא אינטרסנטית, וגם השקפה ההלכתית משותפת. אז מה, בעצם, גרם לרב דוד סתיו לכתוב השבוע על מהלכיה של הרבנות: "יש כאן סוג של הכרזת מלחמה נגד כל עולם התורה הציוני"? מי נאבק במי, והאם בעצם, כשמזיזים הצדה את התפאורה, מגלים שמדובר בהתגוששות על רקע פוליטיקה ויוקרה?
עידן הכאוס
על עובדה אחת, וכנראה רק עליה, שני הצדדים מסכימים: בראשית היו רבני ערים, והם חיתנו את אנשי היישוב היהודי בישראל, שלא היו רבים. כשהציבור גדל, והרבנים לא עמדו בעומס, הם החלו להיעזר ברבני שכונות, ואחר-כך ברבנים ללא תואר, ואחר-כך גם בקרובי משפחה, חברים, הבן דוד של השכן והגיס של האמא. היה בזה קצת כסף וקצת פאסון, אבל התוצאה היתה לא מעט כתובות שגויות, ואפילו צורך בקידושין חוזרים. עד כאן אחדות הדעים.
לפני 10 שנים פתח ארגון 'צוהר' בפרויקט נישואין, במאמץ להשאיר בארץ את קהל הצברים המתלבט בין נישואי קפריסין למקסיקו.
הרב בניהו ברונר, ראש המיזם בארגון, מספר על רעיון שהתחיל על אש קטנה. "המחשבה היתה שקיימים זוגות רבים שרוצים להתחתן כדת משה וישראל, אבל יש להם בעיה בקשר עם הרבנות", הוא משחזר. "הארגון החליט להפריד בין תהליך רישום הנישואין, ששם יכול להיות פקיד נחמד יותר או פחות, והרב המחתן, שהוא האישיות המרכזית בטקס החופה והקידושין. אמרנו שנאסוף רבנים שיש להם סמיכה לרבנות, כאלה שהם נחמדים ושיש להם אפשרות ליצור קשר חיובי עם בני הזוג, וכך נרבה את מספר המתחתנים כדת משה וישראל. במעשה הזה אנחנו בעצם משרתים את הרבנות, כי אנחנו גורמים ליותר אנשים להירשם במשרדיה".
נראה שמאוחר יותר הגיעה גם התובנה כי מפגש חיובי של זוג חילונים עם היהדות ברגע משמעותי ומרגש כל-כך בחיים מסוגל למגר תחושות של 'אנטי', להוריד חומות של שנאה ובורות ולקרב אל שבילי היהדות.
הרצון לקרב בעדינות וההתחשבות אינו בלעדי לרבני 'צוהר'. גם בארגון מבהירים כי הם לא המציאו את הגלגל. קיימים רבנים רבים שיודעים כיצד לגשת לזוג החילוני, לדבר לעניין ולהתחשב. אולם החידוש של 'צוהר' הוא במיקוד ובתשומת הלב. הרבנים המציאו מין 'קוד אתי' פנימי, שאומר שהם יפגשו את בני הזוג עוד לפני הערב המרגש וישוחחו על נושאים הקשורים לחתונה, יגיעו בזמן שנקבע מראש, לא יערכו שתי חופות בערב אחד ולא ידרשו תשלום.
מעבר לכך, כדי לוודא התמקצעות, הוחלט כי הרבנים המחתנים דרך הארגון יעברו מבחן בסידור חופה וקידושין וראיון אישי, הבודק שלמועמד יש שפה משותפת עם הציבור החילוני.
"בעיקרון, אנחנו חושבים שמי שקיבל סמיכה של 'יורה יורה' מן הרבנות יכול לחתן", מחדד הרב ברונר. "הרי אדם שקיבל סמיכה רשאי לפסוק בנושאי שבת, כלומר איסורי סקילה, ובנושאי נידה, שהם איסורי כרת. מהבחינה הזאת, סידור נישואין הוא קל יותר".
למרות האמור, הארגון גם מקיים ימי עיון לרבנים המחתנים, והרב ברונר מוציא מדי חודש עלוני קשר, הדנים בשאלות הלכתיות חדשות שעולות על סדר היום. "בגלל הדברים האלה הרבנים שלנו בקיאים יותר בסוגיות של חופה וקידושין מאשר רוב רבני הרבנות", אומר הרב ברונר. אף-על-פי כן, דווקא רבני 'צוהר' נתקלים בקשיים לקיים חופות וקידושין, בעיקר בגלל התקנות של הרבנות הראשית לישראל.
"הרב הראשי אמר: בואו ניפטר מ'צוהר'"
חזרה לעידן הכאוס: לפני שנים ספורות החליטה מועצת הרבנות הראשית, ובראשה נשיא המועצה, הרב יונה מצגר, שדי לבלגאן, ושהגיע הזמן לעשות סדר בכל תחום הנישואין: מתי ומה, ובעיקר מי רשאי לחתן. הדבר הבשיל לכדי מסמך של ממש לפני שנתיים וחצי, וראה אור בצורה של קובץ תקנות. בישיבה שערכה מועצת הרבנות הראשית, שבה יושבים, מלבד הרבנים הראשיים, 12 רבנים נוספים, ההסכמה היתה גורפת והתקנות עברו פה אחד.
היוזמה של הרבנות הראשית, המבקשת לעשות סדר בתחום רבני, עשויה להישמע מבורכת, אך משפורסמו התקנות, הבינו אנשי 'צוהר' שסגרו להם ולמרבית הרבנים הציונים-דתיים את השאלטר. הכללים של הרבנות אפשרו בעיקר לאנשים המכהנים בכהונה רבנית רשמית – כגון רבני עיר, יישוב או שכונה – לסדר חופה וקידושין. רבני 'צוהר', ובראשם הרב דוד סתיו, טוענים כי המהלך היה מכוון. "הרב הראשי האשכנזי, שמשמש כנשיא המועצה, אמר: 'בואו ניפטר מצוהר, ובדרך מעוד כמה דמויות בציונות הדתית'".
לפי הרב סתיו, בשל המצב הפוליטי שנוצר בישראל בשנים האחרונות, פחות רבנים ציוניים ויותר רבנים חרדיים משמשים בתפקידים רשמיים. הכללים החדשים אף אינם מאפשרים לרב שאינו מתפרנס מן התורה לחתן כלל, וראשי ישיבות הסדר, ישיבות גבוהות ומכינות קדם-צבאיות יכולים לחתן רק את תלמידיהם. באופן הזה, ממחיש הרב סתיו, הרב מרדכי אלון אינו יכול לחתן את שכניו, והרב פוירשטיין, שמתפרנס מפסיכולוגיה, אינו יכול כלל לערוך חופות.
נוסף על אלה, ר"מים וראשי ישיבות תיכוניות, רבני אולפנות או מדרשות הוצאו אל מחוץ למעגל המחתנים. "בכללים האלה אין היגיון", קובל הרב סתיו. "אף אחד לא יוכל לשכנע אותי שרב יכול לערוך חופה לתלמידיו, אבל לא למישהו אחר. או שהוא יודע לערוך חופה וקידושין או שלא. רוב הכללים נוגעים בפועל לציונות הדתית, ועל כל אלה, על החרדים הכללים בכלל לא נאכפים".
רבנים רבים מן הציונות הדתית נדחקו אל מה שנקרא 'ועדת חריגים', ששמה שונה בלחץ של 'צוהר' ל'ועדה למתן אישור לסידור חופה וקידושין". בארגון טוענים שרבני הציונות הדתית סובלים מתחקורי שתי וערב בוועדות האלה, לעומת רבנים חרדים שמגיעים, ותוך 5 דקות מקבלים תשובה חיובית. "ביקשנו להציב שם משקיף מטעמנו, ונתקלנו בסירוב", אומר חגי גרוס, מנכ"ל 'צוהר'.
האבסורד הוא שהרבנות הראשית, מבחינה אידיאולוגית ובאופן מסוים גם מבחינה מעשית, היא הבוס הבלתי מעורער של 'צוהר', ולא של הציבור החרדי. "אנחנו מקפידים על ההוראות של הרבנות הראשית יותר מאשר הנציגים הרשמיים שלהם", אומר גרוס.
"קיימת תקנה שאסור לחתן ביום שישי משעה מסוימת. אם זוג מתקשר אלינו ומודיע על שעה לא מתאימה של החופה, אנחנו מסרבים לחתן, אבל מישהו משיא אותם בסוף. מי? מישהו מטעם הרבנות! כך גם ביום ירושלים. הרבנות קבעה שמותר להשיא ביום ירושלים, אפילו שזה יום שנופל באמצע ספירת העומר. מי מחתן? רק 'צוהר'".
"אנחנו עובדים בשביל הרבנות", מוסיף הרב ברונר, "אבל קורה כאן דבר הפוך. אני יושב עם עשרות זוגות ומנסה לשכנע אותם להינשא כדת משה וישראל. אני אמנם לא מצליח עם כולם, אבל כשאני מצליח, הרבנות עושה בעיות בקשר לרב שהם רוצים שיחתן אותם".
בודקים בציציות
הרב רצון ערוסי הוא יושב ראש ועדת הנישואין של הרבנות הראשית לישראל. כמי שעומד בשני המקומות, גם ברבנות הראשית וגם בקשר טוב עם הציונות הדתית, הוא היה רוצה לראות את הדברים מיושבים. לדעתו, ככל שירבו לעשות רעש ומהומה, הדברים יפגעו באינטרס הכללי של עריכת חופה וקידושין כדת משה וישראל. הרב ערוסי מספר על נסיונות הידברות שכשלו, ומסביר בנועם את הרציונל שבכללים, שלפיהם כדי לסדר חופה וקידושין דרוש אדם בעל יראת שמים ומורא ציבור, ואדם כזה הוא רב שמכהן בתפקיד רשמי.
הרב ערוסי מספר על ועדת החריגים, ודוחה את הטענות על אפליה לרעת הציונות הדתית. "אני אוכל את הדברים האלה יום יום", הוא אומר. "אני מרגיש שיש כמה גורמים בתוך רבני 'צוהר' שרוצים להילחם ברבנות, והדבר עלול לגרום להרס של הרבנות כולה".
הרב ערוסי מדבר על הליכה לקראת רבני 'צוהר', כמו מתן אישורים זמניים או חד-פעמיים לסידור חופה וקידושין לרבנים שאינם עומדים בכללים; בגלל ה'עונה הבוערת' הוא מתאר התגמשויות נוספות לקראת רבני 'צוהר', שהוא לא היה רוצה שיקבלו פומבי.
מדוע ראשי ישיבות אינם יכולים לחתן אנשים שאינם תלמידיהם?
"זה דווקא לא התחיל מהציונות הדתית, אלא מהחרדים, שרצו שראש הישיבה יחתן אותם. הלכתי אל הרב אלישיב ושאלתי אותו אם לתת אישור גורף לכל ראשי הישיבה להשיא, והוא אמר לי: 'בשום פנים ואופן לא'. תדעי, שיש רבנים גם בקרב הציבור החרדי שלא יודעים לסדר חופה וקידושין, אבל הדברים כבר 'נתקדשו'. במקרים כאלה, שליח של הרבנות מגיע, מציג לרב כתובה כמעט מלאה, ובדרך חזרה עוקב אחרי מילוי הכתובה. באופן כללי, אם את שואלת אותי, אני לא מרוצה מהסעיף הזה. צריך לשנות אותו, בדרך של הידברות". 
הכללים החדשים של הרבנות אפשרו בעיקר לאנשים המכהנים בכהונה רבנית רשמית – כגון רבני עיר, יישוב או שכונה – לסדר חופה וקידושין. "בכללים האלה אין היגיון", קובל הרב סתיו. "אף אחד לא יוכל לשכנע אותי שרב יכול לערוך חופה לתלמידיו, אבל לא למישהו אחר. רוב הכללים נוגעים בפועל לציונות הדתית, ועל החרדים הכללים בכלל לא נאכפים"רבני 'צוהר', מספר הרב ערוסי, הציעו מנגנון שלפיו יתקיים קורס בעריכת חופה וקידושין, ולאחר מכן יהיה מבחן. הרב ערוסי אינו מוכן להסתפק בכך. לדבריו, מסדר החופה והקידושין חייב להיות אדם שיש לו יראת חטא, שהוא מנהיג קהילה, שמעורב בדעת עם הבריות במובן של אחריות. ידע גרידא אינו מספיק.
קיימים מקצועות רבים שבהם מבקשים גם את רוחו של האדם ולא רק את הידע. מדוע לא לקיים ראיון אישי או שניים?
"הראיון לא אומר דבר. קיימים אנשים שהתרשמתי מהם עמוקות בראיון אישי, אבל בפועל זו היתה הצגה. על חלקם כבר הלינו בפני בית הדין המשמעתי לעורכי חופות שהקמתי".
במחילה, האם אפשר לקבוע באופן גורף שכל רבני השכונות הם בעלי יראה ועורכים חופה וקידושין כמו שצריך? הרי פרט לתפקיד רשמי, אין לכם קריטריון של ממש לבחינת יושרו של המחתן.
"לא. ואני מתכוון להקים מנגנון של פקחי חופה וקידושין שיעקבו אחרי עורכי חופות. אני לא מוציא מכלל אפשרות שהם יבדקו גם רבני שכונות".
הקנאה שמתחת לפני השטח
250 רבנים מחתנים היום דרך עמותת 'צהר', והם עורכים בין 2000 ל-3000 חופות בשנה. "הכללים לא רק בולמים את ההתרחבות של מיזם הנישואין", מסביר הרב ברונר, "אלא אף מפילים עומס כבד על הרבנים שמאושרים על-ידי הרבנות".
הכללים אמנם קיימים שנתיים וחצי, אבל כדרכה של ביורוקרטיה, הם הולכים ומוטמעים בהדרגה, ולכן הכעס גובר מיום ליום.
הרבנויות הגדולות מקפידות יותר ורבנויות הפריפריה פחות, אבל הדבר לא פותר את הבעיה, כי רוב ה'קליינטים' של 'צוהר' הם ממרכז הארץ.
מרבית החצים מופנים כלפי הרב הראשי האשכנזי, הרב יונה מצגר, זה שרבני 'צוהר' לא רצו שייבחר למשרת הכהונה הרמה.
הרבנים, והדבר ידוע לכל, דווקא העדיפו את הרב יעקב אריאל, והתאכזבו מאוד כשהרב מצגר קיבל את המינוי, בתמיכתו של הרב אלישיב והחרדים.
מדברי הרב סתיו משתמע כי מדובר בחשבון לא סגור של הרב מצגר עם רבני 'צוהר'. עוד אומר הרב סתיו כי הרב מצגר הוא רב "שעשה הרבה כסף מעריכת חופות, ולכן קשה לו כשיש גוף שלא לוקח כסף תמורת עריכת חופות". בכך רומז הרב על האשמות חמורות כלפי הרב מצגר, שנאמרו בהזדמנויות שונות, ולפיהן הוא לקח מאות דולרים עבור עריכת חופות. הרב מצגר, אגב, כבר דחה את הטענות כלפיו בנושא כמה פעמים.
גם רבני 'צוהר' לא תמיד נמנעים מלבקש כסף.
הרב גרוס: "זוג שעובר דרך המשרד של 'צוהר' לא ישלם כסף לעורך החופה. אפילו את הנסיעות הוא אמור לשלם דרך המשרד, כדי שלא תהיה מראית עין". הרב סתיו מוסיף כי רב של צוהר שלקח כסף ינופה מיד מרשימת המשיאים.
אי דרישת תשלום היא אחד הכללים האתיים שאימצו לעצמם רבני 'צוהר'. לדבריהם, מדובר בהוראה של היועץ המשפטי של הרבנות הראשית. הרב רצון ערוסי, אומר כי הדבר לא לגמרי חד, ומסביר מדוע הכלל עדיין לא נאכף במלואו: "אני לא לוקח כסף על עריכת חופה, אבל אם החופה נקבעה ל-20:00 ומתחילה ב-22:00, מדוע רב לא יכול לקבל כסף בעד ביטול הזמן שלו? אם רב מכהן במרכז הארץ והוא מוזמן למטולה, מדוע שלא ישלמו לו עבור הזמן שהוא מבזבז על נסיעות? צריך להסדיר לכך קריטריונים ברורים, ואנחנו עובדים על זה".
עד הגבול ההלכתי
הרבנים שעמם דיברנו לא טענו נגד 'צוהר' טענות של מהות, אולם ברקע נשמעים קולות שלפיהם רבני העמותה המבקשים ללכת לקראת בני הזוג, מוותרים על עקרונות הלכתיים כמו טבילת הכלה במקווה, או לבוש לא צנוע שלה בזמן החופה. רבני 'צוהר' דוחים את הטענות האלה, ומסבירים כי אחת המטרות של מיזם הדרכת הכלות שהם פתחו היא לשדל את הנשים בדרכי נועם לטבול במקווה.
"זה מיזם יקר מאוד", מסביר הרב ברונר. "לא היינו משקיעים בו כל-כך, אם לא היתה לנו כוונה לדרוש זאת מן הכלות. המדריכות שלנו מצליחות לפצח אגוזים קשים מאוד. גם הזוגות חושבים הרבה פעמים שרב נחמד יוותר להם, אבל הם מגלים שבמקומות שיש הלכה, הרב של 'צוהר' איננו מתפשר".
"מה את חושבת שעושה רב מן הרבנות כשהוא עומד מתחת לחופה והכלה לא מציגה לו את האישור שהיא טבלה במקווה?" מוסיף גרוס שאלה, "מה, הוא לא מחתן? אצלנו נפגשים עם הכלות לפני, אפשר לשכנע אותן קודם. רב של רבנות שבפעם הראשונה פוגש את הכלה מתחת לחופה צריך להתמודד עם מציאות קיימת".
ויש עוד משהו, שחי ונושם מתחת לפני השטח, מין מוטיבציה נפשית, שאולי היא זו שהביאה לכך שאיש מבין 12 חברי מועצת הרבנות הראשית לא הביע התנגדות לכללים החדשים לעריכת החופות, שחוסמים את הציוניים הדתיים הצעירים. קיימת תרעומת כלפי רבני 'צוהר', והיא מגיעה בעיקר מקרב רבני ערים ותיקים. אחד הרבנים מן המועצה רמז על כך, ומקורב לרב אחר אמר כי "מדובר בלקיחת פרנסה ויוקרה מהרב המכהן. נראה את רבני 'צוהר' מנהיגים את הקהילות ביום יום, ולא ברגעי השיא".
הרב רצון ערוסי, שמשמש שנים רבות כרבה של קריית אונו, מסביר את הטענות האלה, אם כי הוא אינו מזדהה איתן. "אלה טענות שאינן נאמרות במפורש, אבל הן קיימות בבחינת 'תורת הנסתר'. אכן, מדובר ביוקרה של רבנים. רבנים מתקשרים אלי ושואלים על פלוני, 'זה שהוא רב קהילה כבר אתה נותן לו לערוך חופה?' כל הקובלים מדברים בשם ההלכה: מה אתה נותן לו אישור, הוא צעיר, הוא עושה את החופה בצורה תיאטרלית, הוא מוותר לזוג על דברים חשובים. אני מניח שזו גם קנאה פשוטה של מבוגרים בצעירים. בנושא הזה רבני ערים ורבני שכונות נמצאים באותה הקליקה, ולחבורה הזאת כואב שיש כאן ערעור של המיתוס של 'מרא דאתרא'. אבל אנחנו מדברים על ציבור שאינו שומר תורה ומצוות. אנחנו הרי רוצים לקרב אותם, אי אפשר שלא לתת להם אישור".
סערה בכוס מים
הרב מצגר עצמו איננו מבין על מה המהומה. "75 אחוזים מרבני 'צוהר' שפנו לוועדה לאישור מסדרי חופות, אושרו. הם רוצים להיות ארגון שמאשרים אותו בלי לבחון כל אדם לעומק, ואת זה אנחנו לא יכולים לעשות. אם קיים אדם שיש לו קהילה, שכונה או עיר, ויש לו ניסיון – אנחנו יכולים לסמוך על זה, אבל אם לא, אנחנו צריכים לבחון מי האדם הזה. רופא שעלה מחוץ לארץ, ומספר שהיה רופא מומחה בבית חולים, את תשלחי אותו ל'הדסה'?"
טענה נוספת הנמצאת בפיו של הרב מצגר וגם בזה של הרב ערוסי, היא על חוסר ההחלטיות של רבני 'צוהר'. "הם ישבו אצלי, סיכמו משהו, ואחר-כך חזרו בהם", אומר הרב מצגר. "הם נפגשו עם הרב ערוסי, סיכמו משהו ושוב חזרו בהם, והיו עוד כמה פגישות כאלה, ובכל זאת אנחנו לא פוסלים אותם".
הרב מצגר: "75 אחוזים מרבני 'צוהר' שפנו לוועדה לאישור מסדרי חופות, אושרו. הם רוצים להיות ארגון שמאשרים אותו בלי לבחון כל אדם לעומק, ואת זה אנחנו לא יכולים לעשות. רופא שעלה מחוץ לארץ, ומספר שהיה רופא מומחה בבית חולים, את תשלחי אותו ל'הדסה'?"על כך משיבים רבני 'צוהר' שכתנאי לכל התקדמות ופתיחת הכללים, הכריחו אותם לחתום על מסמך דרקוני שמכפיף את דעותיהם ופרסומיהם לדעות של הרבנות הראשית. "זה מסמך שגם חברי מועצת הרבנות הראשית אינם יכולים לעמוד בו", טוען גרוס. "אנחנו מסכימים להיות כפופים מבחינה הלכתית לרבנות הראשית, וכך זה גם כיום. הצענו מודל שמחזק את הרבנות הראשית. ביקשנו להוסיף על התקנות שמי שיכול לערוך חופה וקידושין הם אלה שקיבלו סמיכה מהרבנות הראשית, עברו בחינה של הרבנות (בחינה של רבני ערים, ע"ל) בנושא חופה וקידושין, או בחינה של 'צוהר' שהרבנות תאשר, והמלצה של שני רבני עיר. הם לא הסכימו לזה. אנחנו לא יכולים להיות כפופים בדעותינו לרבנות הראשית בכל דבר ועניין. בנושא שמיטה, למשל, אנחנו לא מסכימים".
המסמך, יש לציין, הגיע מן המזכיר של הרב ערוסי, והרב מצגר אומר כי איננו מכיר אותו ולא שמע עליו. בכלל, הרב מצגר טוען שכל הסיפור הוא 'סערה בכוס מים'. אדם צריך להיות רב של ציבור כדי לסדר חופה וקידושין, וזהו.
קיימים קריטריונים שנראה שאין בהם היגיון של ממש, למשל ראש ישיבת הסדר. מדוע יכול להשיא את תלמידיו אבל לא את מי שאינו תלמידו? אם הוא יודע לסדר חופה וקידושין – הוא יודע, ואם לא – גם לתלמידיו לא.
"בפועל, אין מי שיפסול ראש ישיבת הסדר מלסדר חופה וקידושין למי שאינו תלמידו".
לפי הרב ערוסי קיימים רבנים מכובדים במגזר החרדי שאינם בקיאים בסידור חופה וקידושין. מדוע אינכם דורשים מכולם הכשרה אחידה בתחום? נראה כי החשש לפגוע ברבנים ציוניים הוא פחות מאשר פגיעה ברבנים חרדיים.
הרב מצגר אינו מסכים לקביעה: "כל רב מחתן מקבל העתק של כתובה מלאה מהרבנות, גם רב חרדי וגם שאינו כזה. כולם שווים בפני החוק".
יש בין רבני 'צוהר' שמסבירים את הפגיעה בהם, וברבני הציונות הדתית בכלל, בסיפור הבחירות לרבנות הראשית, ובכך שהם תמכו הרב יעקב אריאל ולא בך. האם זה החתול השחור שעבר ביניכם?
"שום חתול שחור", אומר הרב בתוקף. "אנשים רבים שתמכו ברב אריאל הם ידידי. אני הרב הראשי של כולם, דלתי פתוחה לשמוע את כולם, זה הכול פנטזיות של אנשים שמתסיסים. זה לא נכון בכלל!"
החברים של 'צוהר'
בין גישתו של הרב מצגר, שלפיה אין בעיה בכלל, לגישתם של רבני 'צוהר', שהבעיה עמוקה עד מאוד, ניצבים שני גורמים המבקשים לפשר ולפייס. השניים מבינים את חשיבות מיזם החתונות של 'צוהר', ומצד שני אינם רוצים לפגוע ביוקרתה של הרבנות הראשית או של הרב הראשי האשכנזי. בתגובותיהם הם ניסו להלך בין הטיפות, כדי שלא ללבות עוד יותר את אש המחלוקת.
הראשון הוא השר יצחק כהן מש"ס, האחראי על שירותי הדת בישראל – מה שהיה פעם משרד הדתות ז"ל. השני הוא הרב הראשי הספרדי, הרב שלמה עמאר. משלכתו של השר כהן נמסר כי "השר עושה מאמצים רבים כדי לשמר את מוסד הרבנות הראשית כגוף יחיד ומוביל בכל נושא הנישואין וחיי האישות", וגם ש"השר נמצא בעיצומו של ניסיון לפשר ולהגיע להסכם בין הרבנות הראשית וארגון 'צוהר'". רבני 'צוהר', אגב, מונים את השר בצד שלהם. "הרב כהן הביע הערכה עמוקה לפעילות של 'צוהר'", אומר גרוס, "וחשש מכך שאם ימנעו מרבני צוהר לערוך חופות, תהיה זליגה של זוגות לכיוונים לא רצויים".
גם את הרב עמאר מונים אנשי 'צוהר' בצד שלהם, אפילו שמדובר ברב שלכאורה שייך למקום אחר במפה הפוליטית; ואילו מלשכתו של הרב עמאר נמסר כי במהלך השבוע ישבו שני הרבנים הראשיים יחד על המדוכה, בניסיון למצוא פתרון. דוברו של הרב מסר כי היוזמה לתקנות החדשות הגיעה מכיוונו של הרב מצגר, ובעיקרון אלו תיקונים טובים. כשהוא נשאל על העוולות שבתקנות, השיב הדובר כי הרב עמאר איננו נכנס למקום שעליו אחראי הרב מצגר, ושעם זאת יש דברים שהרב עמאר סובר שדרוש בהם תיקון. "אבל גם אחרי שהתיקונים יתקבלו, יהיו רבנים מ'צוהר' שלא יוכלו לחתן", הוא מבהיר.
לציבור הרחב נותר רק לקוות, שעל שני הצדדים תוערה ממרום רוח של שלום בית, לטובת החתנים והכלות, באופן שיוכל להכיל את כל הרבנים. בכל מקרה, אם דרך ההידברות תמוצה ולא תצלח, רבני 'צוהר' מבטיחים להעמיד את הכללים לבחינת היועץ המשפטי לממשלה; ואם גם שם זה לא ילך – הדרך לבג"ץ פתוחה.
ofralax@gmail.com