נוסח ארצישראלי/ אברהם מלמד, ערד
התפלאתי לראות בכותרת הראשית של העיתון בשבוע שעבר את הניסוח "חיילי צה"ל חזרו לצפון הרצועה". האומנם גם ב'בשבע' מתנסחים כפי הלקסיקון הזר של עיתוני התרבות הזרה המכנים את חלקי ארצנו הקדושה והאהובה, בכינויים 'גדה' ו'רצועה'?
ברוך ד', יש שמות לחלקי ארץ ישראל השונים, המבטאים מהות של כל חלק וחלק בארץ ישראל. ובהם יש לנו להשתמש, כיהודה, שומרון, חבל עזה, רמת הגולן והנגב. ואל לנו להתבלבל ולאמץ שמות זרים ומוטעים משדות זרים.
הולכים על כל הקופה/ משפ' האיתן, כפר דרום
בשבוע שעבר הבאתם את דבריו של בנצי ליברמן שקורא "להתכנס בתוך עצמנו, ולשאול איך כשאחנו קוראים לעלות לחומש, אנשים באים באלפיהם, וכשאנחנו קוראים לבוא לפה (להפגנה של החקלאים), אז הם לא". הוא מכנה זאת "בעיה שצריך לתת עליה את הדעת", כי "על מה הנביא זועק , האם לא על עוולות מוסריות?!"
אנחנו מאוד מעריכים את פועלו הציבורי של ליברמן, אבל כאן הוא הוציא לעז על אנשים רבים שבאו ובאים לחומש, ועוד רבים מתומכי א"י שלא הגיעו להפגנה.
התיקון לעוולות של החקלאים הוא לא מאבק פרטי שלהם, אלא הוא בתוך כל המערך של עוולות על שינוי המגמה ככלל, ועל הפיכת סדר היום לבניה ולתיקון, ולא ח"ו להריסה וקלקול. לכן כולנו עולים לחומש. מאסנו בהפגנות שלצערנו לא מועילות, מאסנו ב"מלחמות" של צעקות מול הכנסת ובשלטים. אנו רוצים לשנות את הראש כולו, אנו רוצים ללכת על כל הקופה, ולכן אנו באים ונמשיך לבוא באלפנו לחומש, כדי לראות שעם ישראל רוצה דרך אחרת. ואז יתוקנו גם שאר העוולות, של החקלאים וכו', כי המוסר האמיתי מתחיל קודם כל מאמונה בה' ומהליכה בדרכיו, קיום מצוותיו ושמירה על ארצנו.
לידיעת הנשיא/ גיל צימרינג, עין הנצי"ב
שמעון פרס יכנס במהלך החודש הקרוב לתפקידו כנשיא התשיעי של מדינת ישראל.
החשובות במשימות העומדות בפניו הן:
1. שיקום מעמדו של מוסד הנשיאות, לאחר ששני הנשיאים האחרונים הובילו אותו לשני קצוות של שחיתות אישית ומוסרית.
פרס צריך למצוא את הדרך להתקרב אל העם – להיות מעורב ביוזמות חברתיות, להפעיל את השפעתו כדי לקצר ולייעל הליכים ביורוקרטים לטובת הציבור ועוד.
על מנת לבצע זאת ביעילות, עליו לשהות יותר בישראל ופחות בחו"ל, לשים דגש על הפן הסוציאל-דמוקרטי של התפקיד ופחות על הצד הטקסי והמהודר.
2. טיפול אישי ורתימת המוסדות הממשלתיים לטיפול אינטנסיבי ומקיף בשיקומם של עקורי גוש קטיף:
נכון לתחילת החודש, רק כ-20 מתוך 1450 משפחות נכנסו לבתי קבע ביישובים החדשים.
האבטלה בקרב התושבים עומדת על למעלה מ-40 אחוז.
זהו מצב שאין להשלים עימו, ללא קשר לדעות פוליטיות בנושא ההתיישבות בגוש קטיף.
שמעון פרס היה בעל תפקיד מרכזי בממשלת המערך בשנות ה-70, אשר שלחה ועודדה את ההתיישבות בישובי יש"ע, כעת מוטל עליו חוב אישי ומקצועי לדאוג לשיקומם ולשילובם של יוצאי גוש קטיף: יצירת מקומות תעסוקה, דיור, שילוב ביישובים קיימים והקמת יישובים חדשים במיקומים אסטרטגים בנגב, בבקעה ובחבל לכיש. בדרך זו יוכל הנשיא החדש לקבע ולבצר את מעמדו האישי כנשיא, לשקם את מוסד הנשיאות ולקבוע סטנדרטים רצויים לבאים אחריו.
צימוקים לשבת/ משה טאו, רחובות
מזכ"ל ההסתדרות: נשבית את המשק.
על אלה אני בוכיה, עיני עיני.
רבנים: להקפיד לומר תפילת הדרך.
אנא ה' הושיעה נע.