ה'עליהום' הציבורי על המשתמטים נמצא בשיאו. ייתכן שהגל הגדול כבר מאחורינו, ואולי אנו עדיין בעין הסערה. אבל העיסוק התקשורתי הממושך בפרשה, שאין בה שום חדש ולא נחשף בו כל מידע שטרם ידענו, מעלה את החשד: למי יש אינטרס לעיסוק בנושא?!



צה"ל ומערכת הביטחון מתלוננים על ההתרחבות הניכרת בתופעת המשתמטים. זו גם הזדמנות מצוינת לדבר עד כמה גם הכיפות הסרוגות כועסים על צה"ל, ועד כמה מתרחבת שם ההתגייסות לעולם התורה והישיבות. צה"ל ומערכת הביטחון משתתפים בחדווה במסע הזה, והם רק שוכחים לשאול את עצמם מה חלקם ואשמתם בתופעה.



עזבו רגע את אלו שבאמת לא רוצים להתגייס, לא מתאימים למסגרת צבאית או לכל מסגרת בכלל, ויעשו את המוות למפקדים שלהם. עזבו רגע את בחורינו, שעדיין מראות הזוועה של טורי החיילים המגרשים בשחור טורדות את רוחם, והם אינם מסוגלים עדיין ללבוש את המדים הללו. מה דעתכם על בעלי מוטיבציה גבוהה לשירות, המעוניינים ביחידות קרביות, כולל יציאה לקצונה?! הרי לאור נתוני ההשתמטות, אהוד ברק וגבי אשכנזי היו צריכים לרדוף אחריהם! אז איך זה שכמעט מדי שבוע פונה אלי עוד נער 'כתום', שהצבא מערים עליו קשיים בדרך לגיוס?!



מפקד אגף משאבי אנוש בצה"ל, האלוף אלעזר שטרן, הודה כבר רשמית בקיומה של תופעת התשאולים הפוליטיים בלשכות הגיוס. קשה להאמין שמציאות כזאת מתרחשת במדינה המתיימרת לקרוא לעצמה דמוקרטית, אבל נערים צעירים נשאלים כאן בעת גיוסם לצבא על דעותיהם הפוליטיות. 



הדתיים עוברים תשאולים פוליטיים



י"ב, בן 18,  גר בגולן. לפני יותר משנה הוא התייצב לראשונה בלשכת גיוס בטבריה, והראיון האישי שלו עבר ללא אירועים מיוחדים. מעולם לא היה מעורב עם המשטרה, והוא לומד כיום בישיבה.



בחודש סיוון השנה בילה י"ב שבת עם עוד 4-5 חבר'ה באיזו חירבה ליד היישוב עלי. המקום אינו שטח צבאי סגור. הם לא עשו כלום, סתם קבעו את עירובם ועשו קמפינג. לקראת מוצאי שבת הופיעה המשטרה, גירשה אותם מהמקום ורשמה פרטים.



תוך 96 שעות קיבל י"ב לביתו הזמנה למחלקת בריאות הנפש בלשכת גיוס טבריה. הוא פנה ל'מרכז המדיני לישראל' לקבל ייעוץ,  ומהם קיבלתי את הפרטים. י"ב התייצב לראיון ביום חמישי, י"ט בתמוז. לבקשת 'המרכז המדיני', הוא רשם את פרטי השיחה. הקב"נית שאלה אותו סדרה של שאלות פוליטיות, ובראשן יחסו ל'התנתקות'.  י"ב הניח על שולחנה הנחיה של האלוף אלעזר שטרן עצמו, מיום 15/12/05, האוסרת תשאולים פוליטיים בלשכות הגיוס, וסירב לענות. הקב"נית התעצבנה עליו: "בטח שצה"ל יכול להתעניין בדעותיך הפוליטיות. אם אתה לא תשתף פעולה, זה יפגע בגיוסך". למרות דרישתו, היא סירבה להזדהות בשם מלא ובתעודה.



ל' זומן בצו ראשון ללשכת הגיוס בתחילת 2005 למניינם. בראיון בלשכה התמקדו השאלות ביחסו לערבים, וכיצד הוא חש לאחר פיגוע. ל' למד בישיבה שהותקפה על-ידי מחבלים. חמישה תלמידים מהישיבה, ועוד כמה אנשים מאזור חברון שהכיר אישית, נרצחו בפיגועים. הוא חובש כיפה ויש לו פאות ארוכות. אין לו עבר פלילי, ומעולם לא הוגש נגדו כתב אישום. בעקבות הראיון בצו הראשון זומן ל' לקצין בריאות נפש (קב"ן), שם נשאל שאלות נוספות, כמו מה יעשה אם יצטווה כחייל לעקור יישוב, כיצד ינהג ולמי יציית, לרב או למפקד.



בסוף אותה שנה, חודש לאחר הגירוש, קיבל ל' הודעה שוועדה רפואית מצאה אותו בלתי כשיר ארעית לשירות ביטחון, ותעודת פטור משירות. ל', שרצה מאוד לשרת, פנה לפסיכיאטר ילדים ונוער, שבדק אותו בדיקה יסודית וקבע בחוות דעת מפורטת שהוא בריא לגמרי בנפשו, ושאין כל הצדקה לאי גיוסו מסיבות נפשיות.



לא מדובר רק באלו שהתנגדו להתנתקות, שהיום כולם מודים שהיתה שערורייתית ומופקרת. מתברר שכל נער דתי, עם כיפה סרוגה – גם אם לא היה מעורב בשום התנגדות למהלך האווילי הזה – נשאל שאלות חודרניות ופוגעות בשערי הצבא. צה"ל עושה הכול, אבל פשוט הכול, כדי לתת לו את התחושה הברורה: אתה לא רצוי.



שטרן מלבה את הבעיה



מדובר במאות נערים, בעלי מוטיבציה גבוהה ביותר, שאת חלקם הצבא נמנע מלגייס בכלל, ולשאר הוא עושה את המוות ומוציא את החשק לכל שירות משמעותי.



לא עזרו כל פניותי, ופניות חברי כנסת נוספים. צה"ל מחפש 'מתחת לאדמה' איך לשכנע את הנוער הדתי-לאומי שלא להתגייס. ואם להתגייס – לא לשירות משמעותי. אם בכל זאת נער כתום הצליח להסתנן ליחידה קרבית, שם הוא כבר יסומן, עד שיוציאו לו כל מוטיבציה לבוא למילואים.

למסכת התעללויות זו אחראי ישירות האלוף שטרן. כמס שפתיים הוא הוציא 'הנחיות' בכתב  האוסרות תשאולים שכאלו – ובפועל הוא המנחה והמעודד אותן. בעזות מצח הוא משקר ומוליך שולל את  הרשות המחוקקת, שממנה נובעת סמכותו. אבל לא רק כלפי הנוער הכתום הוא מפנה את חציו. הוא יוזם פרובוקציות תקשורתיות גם נגד "התל אביבים שלא משתתפים בשכול", משתלח בישיבות ההסדר ומתגרה ברבנים מדי כמה חודשים באמירה מקוממת אחרת. את תופעת ההשתמטות, שעל פתרונה הוא מופקד כראש אגף משאבי אנוש, הוא איננו פותר, אלא רק מלבה ומגדיל את הלהבות.

במקום להביא פתרון – הוא חלק מהבעיה. הגיע הזמן שילך הביתה.

הכותב הוא יו"ר סיעת האיחוד הלאומי-מפד"ל