אכן יחידות במינן (בתגובה למכתב למערכת 'שדה יעקב קדמה לכפר יעב"ץ', גיליון 260)/ אורה כהנא ואביטל לנקין ובני משפחה נוספים
בגיליון "בשבע" הקודם הופיע מכתבו של ד"ר גדעון ארליך, מנגוהות. בין היתר נכתב בו כך: "אמי ז"ל, בחורה יחידה, ואבי ז"ל, ועוד כעשרה בחורים, היו מייסדי גבעת-חיים, שהיא גילגולו הראשון של כפר יעב"ץ".
ובכן, אנו, הח"מ, בנותיה ונכדיה של טובה בר-אוריין (וייסבוך) ע"ה, לבית אייגן, רוצים לציין כי גם היא היתה חברה ובין מייסדי גבעת-חיים, שהיה קיבוץ דתי, ועוד קודם לכן, בקבוצת שח"ל, שהתיישבה בשטחים שהיום הם חלק מהעיר רחובות. ברשותנו אף כמה צילומים מחייה ומחיי סבינו, אברהם ז"ל, במקום. כל זאת, אכן במסגרת ההיערכות לעליה על הקרקע, בהמשך, בכפר יעב"ץ.
אכן, בהחלט נשים יחידות - במינן.
הקלטה היסטורית/ חיים ויא, גני תקווה
"צה"ל והמשטרה הכריזו על סגר בשטחי יהודה ושומרון מהיום ועד תום ימי החגים. כתבנו מוסר שרבבות יהודים החלו מתקבצים החל מהבוקר במתחם הכותל המערבי. במקביל צפויים להשתתף היום, בתפילות יום השני לרמאדן, עשרות אלפי מתפללים מוסלמים, בהר הבית. המשטרה הציבה אלפי שוטרים לשמירה על הסדר".
דברים בנוסח זה שידרו שדרני החדשות במשך כל יום השישי, ערב יום הכיפורים תשס"ח.
אם חלילה תתקבל ותבוצע 'תכנית החלוקה' של רמון ואולמרט, לא ניתן יהיה לשמוע דברים בנוסח זה! אנשי הווקף לא יאפשרו למשטרה לעלות להר לשם שמירת הסדר, יהודים מעטים יגיעו להתפלל בכותל, תוך סיכון נפשות, ודגל ישראל לא יונף עוד במקום. וכפי שהתבטא 'חכם' אחד: "אלפיים שנה התגעגענו לירושלים, אז מה יש? נתגעגע גם באלפיים השנים הבאות".
שידור נוסטלגי כזה, בדומה להקלטות המושמעות בימים אלה, על מלחמת יום הכיפורים, אפשר יהיה לשמוע רק בארכיון קול ישראל.
רשעות במסווה של טפשות/ אדוה נוה, שערי תקוה
לקראת חג הרמאדאן החליטה ממשלת ישראל כמחווה לאבו מאזן לשחרר 90 מחבלים, כמחצית מהם תושבי רצועת עזה.
הניסיון המצטבר הוכיח כי לפחות כשליש מהמחבלים המשוחררים חוזרים לעסוק בטרור. רק בחמש השנים האחרונות נרצחו 179ישראלים על ידי מחבלים משוחררים. אך מאז הסכמי אוסלו נוצרה נורמה שמותר לסכן חיי אזרחים ישראלים כדי לחזק את הפרטנר הפלשתיני התורן.
אם ניתן עוד איכשהו להבין את שחרור מחבלי יו"ש, ההחלטה לשחרר מחבלים שמקורם ברצועת עזה היא חסרת היגיון לחלוטין. האם ממשלת ישראל רוצה לחזק את ממשלת החמאס הממשיכה לירות מדי יום טילי קאסם על מערב הנגב?
והחמור מכל, איפה המוסר והמחויבות של הממשלה לחייליה השבויים. כיצד משחררים מחבלים עזתים בעוד שמגלעד שליט נמנעת אפילו הזכות הבסיסית של ביקור נציג הצלב האדום כדי שיבדוק את מצבו.
מיהו דתי (בתגובה למדור מיקרוסקופ, גיליון 260)/ צביקי וייל, שדמות מחולה
בקטע שכותרתו 'רישיון להרוג' התייחס עדי גרסיאל לטורו של חנוך דאום בידיעות אחרונות.
מאחר וככל הנראה ריבונו של עולם הפקיד בידי גרסיאל את הזכות הבלעדית לקבוע מי דתי ומי לא, אשמח אם יאמר לי האם אדם העונה לקריטריונים הבאים נחשב כדתי בעיני הקב"ה:
חוטא בלשון הרע והפצתו, יהיר ומתנשא, מהנעלבים והעולבים, דן לכף חובה ועוד.
נראה, שתמיד טוב להזכיר שההגדרה "דתי" היא מעשה ידי אדם, וככזו, היא לא ניתנת למיצוי ע"י הגדרות ספציפיות. הדרך היחידה לדעת אם אדם הוא דתי או לא היא לשאול אותו האם הוא מגדיר עצמו ככזה. מאחר וברור שחנוך דאום רואה עצמו כדתי, זכותו שגם אנו נראה אותו כך. חבל שאת הפתיחות והרצון לקרב שאנו מפנים בשנים האחרונות כלפי אחינו החילונים והמסורתיים, איננו מסוגלים להפנות גם אל יוצאי מגזרנו.
מוזר עוד יותר שדווקא בערב יום כיפור שנפתח באמירה המקבלת של "אנו מתירים להתפלל עם העבריינים" בחרתם לפרסם דעה מעין זו.
עדי גרסיאל משיב:
ישפטו הקוראים האם מי שמעיד על עצמו שהוא לא צם ביוה"כ ומחלל שבת בקביעות, יכול להתיימר לייצג את המגזר בסגנון "אנחנו הדתיים".
העובדה שאנו מתירים להתפלל עם העבריינים אינה הופכת אותם באופן אוטומטי לצדיקים.
מקריאה חוזרת של הקטע שכתבתי אני מתקשה למצוא בו יותר יהירות ועלבונות מאשר בתגובת הקורא הנכבד.