משל למה הדבר דומה? לתמונה יפה שאנחנו רוצים למסגר ולתלות על הקיר. כיוון שהתמונה יפה מאוד, אנחנו מבקשים מהאמן שיכין מסגרת ברמה גבוהה, שתתאים לתמונה. כשאנחנו באים לקחת את המוצר המוגמר, אנחנו עדיין נהנים מהתמונה, אבל המסגרת קצת מאכזבת אותנו. העיטורים שלה פחות מעניינים, והצבע קצת דהוי. למרות האכזבה הקלה אנחנו תולים את התמונה על הקיר ונהנים ממנה בכל פעם שעוברים לידה. זה המשל. רוצים לדעת את הנמשל? הביטו בסרט החדש שיצא מבית מדרשם של 'ניצוצות של קדושה'.
'אוצר המשלים' יצא אל האור כדי להעביר לציבור הרחב את האוצר הבלום שרבים לא נחשפו אליו עדיין: המשל. אלה שגדלו על סיפורי החסידים של המגיד מדובנא, וגם אלה שינקו מילדותם את משלי קרילוב, ישמחו לפגוש כאן בסרט משלים מחוכמים, מעובדים לקהל הצעיר ועשויים בצורה מעניינת ומקצועית. כדי להעביר את האווירה והסביבה שבה מסופר המשל, בנו היוצרים אנימציות מורכבות, הממחישות לנו את השוק בלייפציג, את האוהלים האפריקניים או את ארמון המלך.עבודה רבה הושקעה באנימציות האלה, ונדמה לי שאכן ההשקעה נשאה פרי.
מעבר לתפאורה ישנם כמובן השחקנים, וגם פה אפשר לציין לשבח את אמינותם של השחקנים וההתאמה בינם לבין תפקידיהם.
מסגרת הסיפור מתרחשת בתוך חנות לתבלינים, שם עובדים שני מוכרים חביבים, שחוץ מהתבלינים – שאותם הם מוכרים בכסף מלא, הם מחלקים בנפש חפצה משלים מתוך ספר גדול שעומד בחנות. אם כבר הזכרתי את הספר, יכול להיות שלסרט הבא בסדרה כדאי גם למלא אותו בדפים כתובים ומצוירים, כדי שלא תבלוט לעין הריקנות שבתוכו.
מתוך החנות והמוכרים אנחנו יוצאים אל המשל שמתרחש אי שם ברחבי תבל, ובסופו חוזרים שוב אל החנות, הפעם כדי לקבל הסבר על הנמשל. המבנה הגיוני, הרעיון מצוין, אך לטעמי, חלקי המסגרת של הסיפור (היינו, הסצנות בחנות התבלינים) עדיין צריכים שיפוץ קל.
יכול להיות שהדבר נובע מהפער המקצועי שבין שני השחקנים, או שמא מכך שמדובר בשתי דמויות מבוגרות ורציניות יחסית. בחלק של הסבר הנמשל, יש חשש לא קל שהילד הצופה יאבד את סבלנותו, יעבור למשחק מחשב כלשהו, או שיתחיל לריב עם אחיו שיושב לידו. אולי הכנסה של דמות צעירה ושובבה יותר לתוך אותה חנות מסתורית תהפוך את הסצנות לאטרקטיביות יותר כלפי הדור הצעיר.
ניכר שהטקסט שבפי השחקנים עבר עיבוד מדוקדק, והדיאלוגים מתוחכמים ואפילו משעשעים. דווקא בשל כך אבקש להעיר כי הביטוי 'להסכים לי', על הטיותיו השונות, לקוח מעולם הסלנג של הילדים, ואם אינני טועה, יש מרחק מסוים בינו לבין העברית התקנית.
בסך הכול מדובר בסרט חביב וביוזמה ברוכה, ושילובם של שחקנים מוכשרים כמו חגי לובר ודני שטג רק עושה טוב לסרט.
כשיצא הסרט השני בסדרה, אני כבר מבקש שתעדכנו אותי.
לסרטים חדשים ולסתם הערות amatsya@a7.org