כלב השמירה של הממסד (תגובה ל'מיקרוסקופ' גיליון 264)/ אורה כהן, עמנואל
ראו מה קורה בתקשורת כשהיא לא אוהבת סקטור מסוים. פעם זה היה המתנחלים. קראו להם תאבי בצע, "מה הם רוצים, קיבלו מיליונים ועוד בוכים".
כל שנה, בשבוע של רצח רבין עולה השאלה: כיצד לנהוג ב"רבנים מסיתים", כשעדיין אחרי 12 שנה לא שמעתי על שום רב שנחשד בהסתה והורשע.
והנה עולה לכותרות יו"ר ארגון המורים, רן ארז, שנלחם את מלחמתם הצודקת של המורים. אך במקום להתעסק בשאלה מדוע המורים שובתים ועל מה שובתים, התקשורת משתמשת בשיטה של הסטת הדיון העקרוני למישורים אישיים ומכפישה את שמו.
מנקודה לסימן קריאה/ חיים ויא, גני תקוה
הדרמה שעיצב ראש הממשלה סביב "הנקודה המיקרוסקופית" שהתגלתה אצלו, יכלה בהחלט להימסר לציבור בדרך של הודעה מטעם לשכת ראש הממשלה, בצורה אמינה ועובדתית, אבל מאופקת ודיסקרטית, שהולמת את העניין. אולמרט, לעומת זאת, בחר לקיים 'הצגה' לאחר שעתיים של הימורים וניחושים סביב השאלה: מה יש לרה"מ?
עושה רושם שאולמרט מבקש 'פתק מהרופא', כדי שיתחשבו בו בחקירות ובדיוני ועדת וינוגרד. וכנראה הוא כבר השיג את זה, שכן לא עברו 20 שעות ופרשנים רבים מתייחסים אליו כ'חולה' ועד כדי גניזת תכנית 'עובדה' שהיתה אמורה לעסוק בעניינים שהוא חשוד או נחקר בגינם.
'אתרוג' חדש נולד?
העתירה המוטעית/ נתנאל אריאל, בית-אל
בשבוע שעבר פסקו שופטי בג"ץ שהרבנות הראשית חייבת לתת הכשר לחנויות שמוכרות ירקות ופירות מהיתר מכירה, למרות שרבנים מסוימים לא רצו לתת הכשר.
אינני יודע מה גרם לשופטים לפסוק פסיקה ציונית שכזו, ועוד כזו שהעמיד הציבור הדתי לאומי, אבל מכיוון שזה בג"ץ אנו יודעים שלמפרע יתברר שזה לא לטובתנו.
לדעתי, העותרים שגו, כי בעצם הפנייה לבג"ץ הם נתנו לשופטים לגיטימציה לדון על פסקים של הרבנות ואף לפסול אותם. בעתיד עלולים גם אנשים שלא כל כך אוהבים את פסקיהם של הרבנים לעתור לבג"ץ, שעד היום נמנע מלהתערב ברוב פסיקות הרבנות.
אז אמנם הפעם ניצחנו בבג"ץ, אבל לטווח הארוך ייתכן שזו טעות חמורה, ואני מקווה שלא נשלם עליה ביוקר.
יום הזיכרון לוויתורים/ חיים דויטש, חולון
שתיים עשרה שנה לאחר רצח רבין ז"ל, ממשיכה עדיין התקשורת להרתיח את דמו, כדי לנגח את מפלגות הימין ולקדם את תהליך השלום, שנתקע ע"י החמאס, הפת"ח והגיה"ד המוסלמי וגרם לאלפי הרוגים.
הקריאות "בגין רוצח" ו"שרון רוצח" נשכחו מזמן, בגין והסכם השלום עם המצרים נשכחו, אבישי רביב (שמפניה) ושולחיו נשכחו.
נשארה רק התאווה של השמאל להחזיר שטחים ולוותר עוד ועוד, תמורת קסאמים ושאהידים.
אם רבין היה חי כיום, הוא לא היה מבליג על הקסאמים, כי רבין היה קודם כל חייל ורק ואח"כ דיפלומט תמים.
קמפיין גלותי/ איתי אליצור, עפרה
הקמפיין החדש של מועצת יש"ע, חוזר ולועס את כל מה שמועצת יש"ע מוכנה לומר כבר שלושים שנה, והניסיון מלמד שהוא לא מועיל כלום.
כרגיל גם הפעם, מועצת יש"ע לא מוכנה לומר בגאווה ובגדלות "ירושלים" "ארץ ישראל" וכד', או לדבר על ערכים. כרגיל, המסר הוא: אין לנו ערכים ח"ו, ולכן אין לכם מה לחשוש מפנינו. אנחנו רק אומרים שמסבות טקטיות ופרגמטיות לא כדאי לחלק את ירושלים.
לפנינו תופעת היהודון הגלותי, המתבייש לומר בגאווה "אני יהודי וה' הוא מלך העולם", ואין לו כוונות לחנך את העם.
היום הכל כבר יודעים שההסכם לא נועד להביא בטחון. גם השמאל כבר יודע שההסכם יתפוצץ לנו בפנים. ברור לכל שהשאלה היחידה העומדת על סדר היום הוא האם ארץ ישראל שייכת לעם ישראל או לא. הקמפיין של מועצת יש"ע משדר רק דבר אחד: בימינו זו בושה גדולה להגיד מילים כמו "ארץ ישראל" קדושה" "אדמה" "ירושלים" וכו'. זה המסר שהעם קולט מהקמפיין.
ולכן הקמפיין הזה כבר נכשל וחוזר ונכשל בכל המאבקים האחרונים שהיו לנו.
חִדלו לדבר על שקולי ביטחון. אִמרו בגאון: אנו נאמנים לארץ ישראל ולירושלים. העם צמא למסר הזה. ובטווח הארוך: אם העם ידבר כך ויחשוב כך בגאון, לא נצטרך לנהל את המאבקים שאנו מנהלים.
צימוקים לשבת/ משה טאו, רחובות
ציון לשבח לשף ישראלי בפריז .
איש טבח שמו.
אי מלאכותי ועליו דירות יוקרה יבנה מול חופי תל אביב.
רמה בים.