1. בימי המשאל הגדול הופץ בין מתפקדי הליכוד עיתון-דמה בשם 'חדשות אחרונות', שנועד לשכנע אותם להצביע נגד הגירוש והנסיגה. מסמך ההסברה הזה, שנערך בין כותלי 'בשבע', דימה גיליון שעתיד לצאת לאור שנתיים לאחר הנסיגה. הכותרת הראשית היתה 'קסאמים באשדוד'. אז זה נראה כמו גוזמה. אבל ביום ד' השבוע, פחות משלוש שנים אחרי, בישרה הכותרת הראשית של 'מעריב' כי "גם אשדוד מתכוננת לירי טילים". חלום הבלהות מאיים להפוך למציאות כואבת.
2. כבר 15 שנה ישראל מובלת באף בידי אסכולת חזון השלום, שמוליכה אותה מדחי אל דחי. שכבת האליטה המובילה את חיי המדינה התמכרה לסם השלום המשכר, והיא גוררת בעקבותיה את הציבור התמים והמיוסר כמו אותה עז עיוורת שמושכת אחריה את כל העדר.
חבורת תהליך השלום היא ללא ספק מיעוט בעם, אך זהו מיעוט חזק שאנשיו מוברגים היטב בכל עמדות המפתח. הרוח שלהם שולטת כמעט בכל תחומי החיים במדינה: בתקשורת, בתרבות, בכלכלה, במדעי הרוח והחברה, בצמרת הצבא, בשירות המדינה, וכמובן - במערכת המשפט.
אם רק תלכו בדרכנו, מבטיחים לנו נביאי השלום כבר 15 שנה, מצפה לכם עתיד מזהיר: אחוות עמים, שקט בטחוני, שגשוג כלכלי, יוקרה בינלאומית, תיקון מוסרי וחברתי, מה לא. בינתיים מי שהרוויח מהעסק זה רק הם - שכבה דקה ומדושנת של נהנתני השלום. הם קיבלו פרסים בינלאומיים, הם עשו עסקים חובקי עולם, הם זכו בכותרות מחמיאות, הם קיבלו תקציבים ומשרות בשירות תעשיית השלום הבינלאומית. אבל לעם ישראל הם הביאו סאה גדושה של ייסורים. בחיי אדם, בגוף ובנפש.
3. בנאומיהם הנמלצים ורבי ההשראה הם חינכו אותנו להאמין בשלום אמונה עיוורת, נגד כל שכל והיגיון. לעצום את עינינו ולא לראות את פרצופו האמיתי של הפרטנר הרצחני. וכאשר לא ניתן היה עוד להכחיש שאין עם מי לעשות שלום, הם החלו לטעון שהנסיגה היא מטרה בזכות עצמה. שאם לא נקים להם מדינה פלשתינית, אנחנו פשוט אבודים לגמרי.
הם לימדו ועודם מלמדים אותנו שהצדק לא עמנו אלא עם האויב. באוזני העולם הם מצהירים בשמנו שעייפנו מלנצח את אויבינו. הרי רבים מהם כבר הרחיקו את ילדיהם משירות קרבי. מול אויב אכזר שטבח אזרחים הוא נשקו היום יומי, הם כובלים את ידי חיילינו בהוראות משפטיות דקדקניות ומוסרניות שלא מאפשרות לנצח.
4. העורף הישראלי, שהורגל לחיות בשלווה בזכות החיילים שומרי הגבולות, נחשף בעקבות המהלכים שלהם לאיומים שלא נודעו כאן בעבר. הפקרת השטח בידי ערפאת וכנופייתו הביאה עלינו מחבלי תופת שפוצצו את עצמם בכל פינה יחד עם מאות ישראלים ששילמו בחייהם. שכונות שלוות בבירת ישראל הפכו יעד למטווח יום יומי.
הנסיגה החלקית מעזה, בהנהגת רבין ופרס, הביאה את הקסאמים לשדרות. הנסיגה הסופית, בהנהגת שרון ומופז, הביאה את הרקטות עד אשקלון, בואכה אשדוד.
5. כבר מתחילת הדרך הם נהגו לדחות בזלזול את אזהרות מבקריהם. כדאי לצטט כמה משפטים מתוך דברי הלעג של מנהיגם, יצחק רבין, כלפי מי שהזהירו אותו כי 'תהליך השלום' שלו יסכן את תושבי הדרום: "סיפורי הבלהות של הליכוד מוכרים. הרי הבטיחו לנו גם קטיושות מעזה. כבר שנה רצועת עזה נתונה בעיקרה למרות הרשות הפלשתינית, לא היתה עוד אף קטיושה ולא תהיה קטיושה. הליכוד של היום פוחד פחד מוות מן השלום, ולכן הוא מגיב בצורה ממש ילדותית". לא היתה קטיושה ולא תהיה קטיושה. את נבואת השקר הזו לא יצטטו בתשדירי שטיפת המוח הממלכתיים שבהם מלעיטים אותנו בכל שנה, בימי הזיכרון שבהם מועלית על נס דמותו של מנהיג חונטת השלום. בעיני רבין, שנה היתה תקופת מבחן ארוכה מספיק כדי להוכיח את צדקתו. את האוטובוסים המתפוצצים הוא עוד הספיק לראות ואף צפה בהם בפנים חתומות.
את הקריסה המוחלטת של מדיניותו כבר לא ראה. ממש כמו שרון ששוכב כעת מנותק בתל השומר, הרחק מטווח הרקטות שיכולות היום להגיע בקלות אל חוותו, חוסך מעצמו את מבטיהם המאשימים של אלה שמשלמים את מחיר מעלליו.
6. דב וייסגלס כינה את רקטות הקסאם 'צינורות מעופפים', ודחה בהינף יד את אזהרות מנהיגי הציבור בשדרות, אשר חששו לגורל עירם וחברו אל מחאת הכתומים. גם וייסגלס לא נשאר בחזית העשייה הפוליטית כדי לעמוד מאחורי הבטחותיו. זמן קצר אחר כך הוא פרש לעסקים פרטיים והשאיר אותם לאנחות. בזכות פעלו למען השלום וההתנתקות הוא זכה לג'וב שמן בחברה ממשלתית, שממנו פרש לאחר תקופה קצרה בכיסים מלאים. חשבתם שיבקש סליחה? תשכחו מזה. אין סיכוי. לא הוא ולא אף אחד אחר. הם אף פעם לא מודים בטעותם. אף פעם לא מבקשים סליחה.
7. השעה כשרה והקרקע בשלה כדי להביא את הציבור להתנערות מכבלי התעתוע של חונטת השלום. הבעיה הקשה והמדממת של עזה היא רק דוגמית למה שהם מנסים לחולל כעת גם ביהודה ושומרון. קשה להאמין שגם בשעה זו מבקשים אולמרט ולבני להמשיך במו"מ ההזוי שלהם עם אבו-מאזן. הפקת לקחים היא מושג שלא קיים אצלם, והם מבקשים להפקיר גם את שטחי יהודה ושומרון לשלטונו הרופס של אבו-מאזן, שבמהרה יתחלף לשלטון חמאס עוין ותוקפני.
זה הזמן לצאת למסע הסברה מתואם של מפלגות ותנועות מהליכוד וימינה, כדי להביא להחלפתה המהירה של הממשלה המדשדשת. אחר כך יהיה טעם לדבר על כיבוש עזה, כי כרגע די ברור שההנהגה של היום לא מסוגלת לכך.
8. זוכרים שפעם הבטיחו לנו שהמדינה הפלשתינית תהיה מפורזת?