אין כניסה לחילונים (בתגובה ל'שולחן עורך', גיליון 282)/ לאה מורגנשטרן, ירושלים
אכן, צריך להרכיב רשימה חדשה שתהיה מאוחדת באמת. לצערנו, נציגי האיחוד הלאומי-מפד"ל שומרים על זכויותיהם כנציגי סיעות שאינן קיימות עוד. העובדה היא שאין הבדל ביניהן: כולן שואבות מאותה באר אידיאולוגית. ולכן אין לבסס את רשימת הנציגים על בסיס מוצאן מ'תקומה' 'מולדת', ה'ציונות הדתית' או מהמפד"ל.
האמת היא שיותר ממחצית הנציגים הנוכחיים צריכים לפנות את מקומם לאחרים, צעירים שהוכיחו את יכולותיהם בשלוש השנים האחרונות, כאלה שהאידיאולוגיה הרותחת בעצמותיהם מדרבנת אותם לעשייה אקטיבית. פעילות כזו תוכל לסחוף, ולהלהיב את המחנה שלנו ולנערו מן הייאוש והאדישות מצד אחד, ולזעזע ולעורר את דעת הקהל לחשיבה מחדש על ערכי הלאום.
יש להצטער על כך שהשם 'איחוד לאומי' איבד ממשמעותו בגלל קיבעון מחשבתי שרק מי שמזוהה כדתי חובש כיפה ראוי לייצג את ציבור נאמני ארץ-ישראל.
אילו היו מציבים את פרופ' אלדד, שהוכיח את עצמו בדיבור ובעיקר במעשה, באחד משלושת המקומות הראשונים, היה לציבור נאמני ארץ-ישראל בית להסתופף בו. אבל המנהיגים סירבו, וזה התבטא בתגובת הציבור שלא הגיע לקלפי.
אם ימשיכו ראשי האיחוד הלאומי-מפד"ל להתייחס למפלגה כאל נחלה פרטית של חובשי כיפות בלבד, הם ייעלמו מן המפה הפוליטית די מהר.
שלומה של מלכות (בתגובה ל'שופטים ושוטרים ', גיליון 282)/ אבי קסלינגר, עפרה
יאיר שפירא חושב שחוק שקובע מאסר עולם על שלוש הרשעות חמורות "מצמרר באכזריותו". אותי מצמררת האלימות ההולכת ומתעצמת של פושעי מדינת ישראל. אם צריך חוק דרקוני לבלום את התופעה הזאת אז שיהיה חוק דרקוני.
במקום לתקוף את מערכת אכיפת החוק באופן עיוור, יש לחזק אותה ולהצטרף עליה, גם מבחינת מעורבות כללית וגם כדי לקיים "אל תעמוד על דם רעך".
אסור לשכוח שאם ח"ו תהיה כאן אנרכיה אף אחד לא יוכל לשבת בטח בארץ הזאת.
זכות ההרתעה/ שמואל פישר, פתח תקוה
מחבל היורה קסאמים על אוכלוסייה אזרחית לוקח בחשבון שהוא עלול להיהרג בפעולה זו. אולם, אם הוא היה יודע כי התגובה תהיה הפגזה של אזורי השיגור של הרקטות והרג של פלשתינים, היתה נוצרת ההרתעה הדרושה. אם היה יודע כי יגבה מחיר על פעולתו, הוא היה נמצא בדילמה, שעד עתה אפשרנו לו להתחמק ממנה.
אין כל סיבה להיכנס לעזה לפני שמימשנו את האופציה של ירי תגובתי אל אזורי הטרור. אין כל סיבה שהרג באוכלוסייה יהודית לא ייענה בהרג של אוכלוסייה פלשתינית.
אם אנו מוותרים על ירי תגובה, אנו מוותרים גם על זכות להגנה עצמית העומדת לכל מדינה נורמלית.
הימנעות מירי תגובה אינה עדות כי אנו מוסריים יותר – אלא דווקא אמירה הפוכה: אנו נחותים מכם ומה שמותר לכם אסור לנו.
קסאם נגד קסאם/ חיים דויטש, חולון
ברגע שישראל תתחיל לייצר קסאמים וגם תשתמש בהם נגד האויב, יגיע השלום.
אפילו באו"ם לא יוכלו להתווכח על השימוש באותו כלי נשק ממש של האויב - בבחינת הגנה עצמית באותם כלי נשק, שווה מול שווה, כוח מול כוח.
מהגנה להתקפה (בתגובה ל'לו הייתי חיה או פרח', גיליון 282)/ אדוה נוה, שערי תקוה
לפני מספר חודשים ביטלתי את חברותי ב'חברה להגנת הטבע' עקב התנגדותה לבניית הישובים עבור מגורשי חבל קטיף. זאת למרות חברות ארוכת שנים והשתתפות במאבקים רבים של החברה. איני יודעת היכן חשבו הירוקים שניתן ליישב את המגורשים – על הירח אולי?
ובכלל, גירוש עתידי מיהודה ושומרון יבוא על חשבון השטחים הפתוחים המעטים שנותרו בארץ. כדאי שהירוקים ישקלו זאת לפני שיתמכו, אפילו בשתיקה, נוכח תוכניות הגירוש העתידיות.
גם הנשיא במבוקרים/ יחיאל זהבי, רחובות
מבקר המדינה ערך ביקורות אצל נשיאים וראשי ממשלה, ואין שום סיבה שלא יעשה ביקורת במשרדו של הנשיא פרס. אם פרס מתנגד סימן שיש לו מה להסתיר.
הרי זה תפקידו של המבקר, אחרת איש הישר בעיניו יעשה.