אינפו: 'איסתרק', מיה קינן, הוצאת 'עלים', כריכה רכה, 616 עמ', הפצה: 'דני ספרים' ו'פלדהיים'.
העתיקו מבטכם אל מעבר לקו האופק, ודמיינו מה היה קורה אילו מדינתנו, מדינת ישראל, היתה מתנהגת לפי ההלכה היהודית. למלך היתה בוודאי חברותא עם בניו, הנסיך היה הולך לשיעור אצל הרב הראשי אחרי השיעור בנימוסי ארמון, והישיבה הגדולה והמפוארת ביותר היתה זוכה לחסותו של המלך. במדינה שכזאת, חיילי הממלכה הקרביים היו מתחזקים בלימוד שיעורים ומדרשים בטרם צאתם למלחמה, ואחרים, שאינם כשירים לצאת לקרב, היו נשארים ואומרים תהילים בצו המלך.
מי שלקחה את המחשבה הזאת עשרה צעדים קדימה היא מיה קינן, אשר ארגה ממלכה שלמה בה חיים נסיכים ואצילים, חיילים ופשוטי עם, ציירים ועובדי אדמה ואפילו גרי תושב. קינן נתלתה בסיפור כוזר הידוע, וטוותה עולם מלא המתרחש 300 שנה לאחר התגיירותו של יוסף, מלך כוזר, שחלומו שנשנה בלילות גרם לו להתגייר ולגייר את כל נתיניו.
הליך כתיבתו של הספר ארך ארבע שנים, והוא לווה במחקר אודות חייהם של בני חצי האי קרים בתקופה ההיא של ההיסטוריה. עם זאת, לכתוב ספר בן 600 עמודים, שעלילתו כולה היא פרי הדמיון, זו יומרה לא קטנה, ויש לומר שקינן עומדת בה בהצלחה מרשימה מאוד. הדמויות עגולות, מעניינות, בעלות אופי ואמינות והעלילה מרתקת.
בעולם שיצרה קינן, נהנית ממלכת כוזר משקט ושלווה מבית ומחוץ. הנתינים הם אנשי עמל צנועים המשכימים לבתי כנסיות ונאמנים למלכם. המלך, רעואל, מגדל את בנו הגדול, איסתרק, כך שיוכל לרשת אותו בבוא היום. איסתרק אינו אוהב את החובות האינסופיות המוטלות עליו וחולם על מעט חופש והנאה, אך הוא נאלץ למהר משיעור תורה לשיעור סיף, ומשם לשיעור אסטרטגיה ומשם... ומשם... המטלות, כאמור, אינן נגמרות. בצדו נמצא אחיו הצעיר, מיכאל, שהוא עילוי האוהב ללמוד, וחלומו הוא להצטרף לישיבת פומפידיתא שבבבל.
יום בהיר אחד מופרת השלווה בממלכה. ראש הממשלה נרצח, ומשם האירועים מתחילים להידרדר במהירות: נשקף איום מן הגבול הבולגרי, שיירתו של מיכאל שפניה לבבל מותקפת ומושמדת כולה ושני הנסיכים נעלמים, המלכה נפטרת והמלך נותר לבדו.
לא במהירות מתגלה זהותו ותוכניתו של מי שזמם לכבוש את הממלכה. הוא עושה זאת בתחכום רב, ומוביל את הנתינים לרצות אותו על כס המלוכה ואת אצילי הממלכה, שכל אחד מהם מונע מאינטרס אחר, להחליט על הפיכה מרצון.
מישהו אמר אקטואליה?
האיש הדורש את המלוכה לא הופך את ממלכת כוזר לחילונית במלוא מובנה של המילה. הישיבה הגדולה עדיין קיימת וכך גם רשת בתי התמחוי, ואולם הוא מחזיר אל הרחובות את הזמרים הנודדים ואת ההצגות והלהטוטים שהמלך רעואל אסר על הופעותיהם, מפתה את בחורי הישיבה הגדולה בבגדים משובחים, ומציע לנתינים חיי תענוגות והנאה ואפילו חסד, בלי לעבור אף עבירה, כמובן.
בה בעת נמצא איסתרק, הנסיך, הרחק מן הממלכה. בתהליך איטי ומכאיב הוא בורר לו את זהותו, שגם היא בחירה בין הנאֵה והאסתטי אך השטוח והצבוע לבין הנוקשה, האמיתי והעמוק. תהליך זה הופך אותו ראוי לרשת את מקומו של אביו בבוא העת. אך לאור ההתרחשויות בממלכה, ייתכן שעד שישוב אליה, הוא יאחר את המועד.
הספר של קינן מרתק. ההתרחשויות מתפצלות לכמה זירות. למי שייטול את 'איסתרק' לידיו צפויים כמה לילות לבנים מחוסר שינה. מעבר לעניין שהיא מעוררת, מצליחה קינן להעביר מסרים עמוקים הקשורים ביושרה אישית, בעבודת ה' אמיתית ובעבודת המידות.
אחריתו של הספר פתוחה, והכותבת, בת 25 בסך הכל, מבטיחה לקוראים ספר המשך, עליו כבר התחילה לעבוד.
וטיפ לסיום: בשל היריעה הרחבה שתופס הספר, עלול הקורא להתבלבל בהתחלה משמות הדמויות ותפקידיהן; לכן כדאי לא לדהור בין העמודים.
ofralax@gmail.com