בעיצומו של ליל הסדר האחרון, עלו כ-40 פלשתינים, מגובים בפעילי שמאל קיצוני, לכיוון היישוב מצפה אביגיל שבדרום הר חברון. אלישע מידן, תושב אביגיל, עזב את שולחן החג, ויצא לקראתם חמוש במצלמת וידאו, בהתאם להיתר מיוחד שקיבל מרבנים, לאור חומרת המצב. הקבוצה העוינת התקרבה יותר ויותר לשער היישוב, עד שמידן נאלץ לצאת אליהם ולעוצרם. לזה בדיוק חיכו פעילי השמאל: בשלב זה הם החלו להתעמת איתו מילולית, על פי מנטרות קבועות השגורות בפיהם, כפי שמתאר מידן. "מלמדים אותם משפטים כאלה, שנועדו ליצור חיכוך. הם אמרו לי: 'למה יש לך כיפה? אתה לא באמת דתי. אנחנו יודעים שסתם באת לפה כדי לתפוס בחורות. גם אנחנו היינו פעם דתיים', ועוד משפטים בסגנון הזה. אחר כך הם העיפו לי את הכיפה, התחילו לדחוף ולקלל אותי. כשראו שאני מצלם הכל בווידיאו, הם ניסו לחטוף ממני את המצלמה". 
צביקי בר-חי קורא למתיישבים לנהוג באיפוק אל מול הפרובוקציות, ולא 'להרים להנחתה' לאותם פעילי שמאל. "הרי כשמככבים בטלוויזיה שלושה נערים רעולי פנים שמכים בערבים – זה בדיוק מה שהם רוצים. להרביץ לערבי קשור לעמוד זה לא נראה טוב", הוא מתייחס לשני הסרטונים ששחרר לאחרונה ארגון השמאל הקיצוני 'בצלם' לתקשורת, "יש פה מאבק על תודעה. אני מצפה מהתושבים להתעלם מהפרובוקציות, לדאוג שהרבש"צ יידע שיש התגודדות, ולתת לו לטפל בה"
מידן, כאמור, נוקט בשיטה של מידה כנגד מידה: מאחר שהנשק של הצד השני הוא סרטוני וידאו של מתנחלים המתעללים לכאורה בפלשתינים, הוא, מצדו, מתעד כל פרובוקציה שלהם, וניגש עם התיעוד לתחנת המשטרה, על מנת להגיש תלונה נגדם. דא עקא, שהטיפול המשטרתי משתנה בין סרטון שהוא מציג לזה של הצד השני. "אני מגיש תלונה במשטרה, מראה להם את הווידיאו, ואז הם מזמינים את הצד שנגדו התלוננתי. הוא מתלונן נגדי, ואז פותחים גם לי תיק. בסוף המשטרה סוגרת את שני התיקים 'מחוסר ראיות'", מסביר מידן.
אם המשטרה מתעלמת, למה בכל זאת אתה מתעקש לצלם כל אירוע?
"אני מחכה שאחד מהם יעשה טעות ויתקוף אותי באמת, ואז יוציאו נגדם צו הרחקה. אני רוצה לצבור מה שיותר תלונות מצולמות, כדי שבסוף ירחיקו אותם מכאן".
אקסטרה שמאל
סיפורו של מידן מהווה חלקיק אחד בפאזל פרובוקציות השמאל הקיצוני העוטפות את גזרת הר חברון בשנתיים האחרונות, פרובוקציות שהתעצמו בחודשים האחרונים. קודם לכל, נציין כי פעילות האנרכיסטים וגופי השמאל מקיפה את כלל שטחי יהודה ושומרון, אולם בשלב זה מבעירה פעילותם בעיקר את נפת חברון וסביבותיה. על פי נתונים שהתקבלו מחטיבת יהודה, מדובר ברשת רחבה של ארגונים הפועלים בגזרה, ובהם c.p.t., 'בני אברהם', 'תעאיוש' ועוד.
בחברון מדובר בפעילות אנרכיסטים קבועה במספר נקודות ידועות, הכוללת חיכוך עם המתיישבים היהודים והפגנות לא חוקיות. במושב מעון כוללת הפעילות גם נזק לרכוש יהודי: פריצה ללולים וגניבת תרנגולות, פריצה למטעים ועוד. כמו כן, הופעלה אלימות כלפי רבש"צ היישוב, ונרשמו חיכוכים פיזיים בעקבות החדירות לשטח היישוב.
מדי יום שישי מגיעים פעילי 'תעאיוש' לפעילות סולידרית, על מנת לסייע לפלשתינים שהצבא הרס את בתיהם, ובונים אותם מחדש. בעקבות אכלוס השכונה החדשה ביישוב כרמל, החלו האנרכיסטים ביצירת פרובוקציות גם שם, והתקרבו לשטח השכונה עם החמולות המתגוררות סמוך לשטח היישוב. כמו כן נרשמו ניסיונות לפריצת מחסומים שהציב צה"ל בצמתים שונים בגזרה, מטעמי ביטחון. פריצת המחסומים כרוכה, בדרך כלל, בעימותים פיזיים עם החיילים. "הארגונים הנ"ל מגיעים לגזרה ויוצרים פרובוקציות בכל מיני דרכים. הם מנצלים את חופש הביטוי והדמוקרטיה לליבוי היצרים בין הפלשתינים ליהודים במרחב", אומרים בחטיבת יהודה.
בצה"ל מצביעים גם על הדמויות המרכזיות האחראיות להתססת הגזרה: פעיל 'תעאיוש', עזרא נאווי, בדרום הר חברון; ג'וי אליסון, אמריקנית המגיעה לביקורים בישראל, ואשר בזמן שהותה בחו"ל נרשמת ירידה בכמות החיכוכים באזור חוות מעון, בו היא פעילה; יהודה שאול, מארגון 'שוברים שתיקה', אחראי לפרובוקציות בעיר חברון. נאווי, אגב, ראוי להרצאה בפני עצמו, כפי שהעידו על דמותו המפוקפקת גורמי ביטחון במהלך דיון בוועדת חוקה של הכנסת. כאן נציין רק שמדובר באינסטלטור בן 53 מירושלים, שבשנים האחרונות הפך לרוח החיה בהתססת גזרת הר חברון, בתפקידו כרכז ארגון 'תעאיוש' באזור. במסגרת פעילותו נרשמו גם ניסיונות תקיפה של חיילים ומעצרים מרובים בידי המשטרה על עבירות שונות. מלבד פעילותו העצמאית בשטח, הוא דואג לגייס סטודנטים ומתנדבים שונים שמגיעים בפקודתו בסופי שבוע לאזור, ומתחילים ביצירת פרובוקציות במספר נקודות במקביל.
ארגוני השמאל הקיצוני בשטח מורכבים מפעילים ישראלים ומכאלה המגיעים מאירופה ומארה"ב. בחלק מהארגונים ניתן למצוא שמות של אנשי אקדמיה, כמו פרופ' עמיאל ורדי מהחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית. עיקר הפעילות מתרכז בסופי שבוע ובשבתות. חלק מהפעילים מגיעים לאזור ממקומות מגוריהם במרכז הארץ, אולם הפעילות המשמעותית מתבצעת בידי אלו שעברו להתגורר בפועל עם הפלשתינים. חלקם מתגוררים בכפרים וחלקם חברו למה שמכונה 'שוכני המערות' – חמולות בודדות שלא מתגוררות בכפר מוסדר, אלא באוהלים וחושות בשטח מבודד, אשר על פי רוב מצוי בצמוד לשטחי היישובים היהודיים. מדובר בצורת התיישבות פרימיטיבית, ללא מים וחשמל. דווקא לאוכלוסיות נחשלות אלו מגיעים פעילי השמאל, על מנת להתסיס אותם נגד המתיישבים. "הם מחדירים להם לראש שהם נמצאים תחת כיבוש, שרק בגללנו הם אוכלוסייה נחשלת", מסביר ג', תושב מעון.
בתחילה היתה הפעילות בגדר מה שקרוי 'סיוע הומניטרי', ובאמצעותה הוקם בית ספר לילדים הפלשתינים, אליו הם צועדים דרך שטחי היישוב היהודי, בחסות בג"ץ. בהמשך החלו הפעילים בחלוקת מצלמות וידאו, והסבירו לפלשתינים שעליהם לתעד כל חיכוך עם היהודים. "ה'סרט' מתחיל בתקופת הקטיף והמרעה", אומר ג'. "הערבים פולשים לשטחים שלנו כדי לחפש מרעה, והשמאלנים מלווים אותם במצלמות. בגניבה האחרונה, לפני כחודש וחצי, פלשו הילדים של הערבים למטע הגודגדנים שלנו, וגנבו בלי הכרה. הם גרמו נזק עצום לעצים, וגנבו יבול רב. כשיצא לקראתם רכז המטע שלנו, הם ברחו לכפר, ואז כל הכפר עלה לקראתו. כיתת הכוננות הגיעה למקום, והתפתחה תגרה. את כל האירוע מלווים ומלבים ארגוני השמאל, שעומדים ברקע ומצלמים כל דבר. הצילום מקשה גם על חיילי צה"ל לתפקד בסיטואציה הזו".
הגניבות, אגב, לא מסתכמות ביבול. ביום שישי שעבר, לאחר פריצה לדיר של אודי דוידי, הזמר רועה הצאן, במהלכה נגנבו ממנו מספר עיזים, יצאה כיתת הכוננות של מעון בליווי צה"ל והמשטרה לאתר את העיזים הגנובות. הסיור הגיע לאחת המערות באזור, שם אומנם לא נמצאו העיזים, אך לעומת זאת נמצא בה ציוד צבאי גנוב: מדים, תרמילי כדורים ריקים, מצנפת לכיסוי קסדה ועוד. זאת מלבד יבול וציוד חקלאי שנגנבו ממטעי מעון. במשטרה טייחו את האירוע ולא הגישו תלונה בעקבות הממצאים, בתואנה שלא נמצא אמל"ח במערה, כיוון שהתרמילים היו ריקים.
המשטרה נאבקת במותקפים
ג', תושב מעון: "הערבים פולשים לשטחים שלנו כדי לחפש מרעה, והשמאלנים מלווים אותם במצלמות. בגניבה האחרונה, לפני כחודש וחצי, פלשו הילדים של הערבים למטע הגודגדנים שלנו, וגנבו בלי הכרה. הם גרמו נזק עצום לעצים, וגנבו יבול רב. כשיצא לקראתם רכז המטע שלנו, הם ברחו לכפר, ואז כל הכפר עלה לקראתו. כיתת הכוננות הגיעה למקום, והתפתחה תגרה. את כל האירוע מלווים ומלבים ארגוני השמאל, שעומדים ברקע ומצלמים כל דבר. הצילום מקשה גם על חיילי צה"ל לתפקד בסיטואציה הזו"מאבקה של המשטרה מתמקד בדרך כלל דווקא בצדו היהודי של האירוע, על אף שמדובר בצד המותקף. ג' מספר על אירוע קשה שהתרחש בשבת לפני מספר חודשים. "פעילי השמאל רצו 'לאבטח' את הרועים הערבים. כשראו שהעדר מתרחק מן היישוב, החליטו לעבור דרך מעון עצמה כדי ליצור פרובוקציה. נוצרה מהומה נוראית. חברי כיתת הכוננות הגיעו וניסו להרחיק אותם, אך הם טענו שזה שטח לא חוקי שזכותם לעבור בו. המשטרה הגיעה ליישוב, והמזכירות קבעה שאותם פעילים הם מסיגי גבול ועוברים על החוק, וככאלה, המשטרה צריכה לעצור אותם. השוטרים הודיעו שהם מתכוונים רק להרחיק אותם משטח היישוב, אבל אנחנו התעקשנו שלא ניתן למשטרה לצאת מהיישוב עד שאותם מסיגי גבול ייעצרו ויוכנסו לניידות". בתגובה הודיע קצין המשטרה כי הוא מכריז על התקהלות תושבי מעון בלב יישובם כהתקהלות בלתי חוקית, והביא ניידת יס"מ שתפנה בכוח את המתקהלים. "לא רצינו לראות עמונה שנייה ביישוב, אז שחררנו את הניידות", משחזר ג'. "פעילי השמאל נלקחו לחקירה קצרה, וכמובן שוחררו למחרת".
דודי אלדר, דובר מעון, מתאר את הנזקים הרבים שגורמים אותם אנרכיסטים למושב החקלאי. "כל מה שקורה פה הוא בחסות אותם ארגונים. מדובר בגניבות של פרי, חלקי גדר, עמודים, עיזים. הם גורמים נזק לשם נזק לעצים שלנו, מכופפים עמודים שהם לא מצליחים לגנוב. כל נזק או גניבה כזו נאמדים בסכומים של עשרות אלפי שקלים. כאמור, הכל בחסות פעילי השמאל, שנמצאים עם הערבים 24 שעות וצמודים אליהם". מלבד הנזק הכלכלי, יש גם פגיעה בביטחון: "אם אותם ערבים יכולים בחסותם להיכנס ליישוב שלנו ולגנוב, הם יוכלו באותה מידה לפרוץ ולבצע פעילות טרור חלילה", מתריע אלדר.
מעבר לכך, ליבוי האווירה ויצירת הפרובוקציות במכוון גורמים לנזק תדמיתי, שהוא לא פחות חמור. "השקפתי עליהם פעם מהצד", משחזר אלדר. "ראיתי איך הם נעמדים מאחורי הרועים הערבים שמתקרבים למטע שלנו. כשהרועים התקרבו והאנשים שלנו ביקשו להרחיק אותם, ראיתי איך השמאלנים מאחורה מעודדים את הערבים לחתור למגע ולהגיע לידי אלימות.
"כשזה מגיע לידי כך, הם מייד מזעיקים את המשטרה ומגישים נגדנו תלונות. לפעמים הם בחזית האירוע, לפעמים מאחור, אבל בכל מקרה הפרובוקציה יוצאת כבר לתקשורת, וזה יוצר לנו תדמית רעה מאוד. היום, כשתגידי 'מעון', אנשים מייד מתייגים את זה כ'חוות מעון', כ'אנשים ששונאים ערבים ומרביצים להם'". בפועל, מיתרגם אותו נזק תדמיתי לכך שהתוצרת החקלאית שמשווקים חקלאי מעון, כבר מזה כמה שנים, אינה מתויגת תחת השם 'מעון', לאחר שהפך לשם השנוי במחלוקת פוליטית.
פרובוקציות ומצלמות
הנהגת היישובים מתקשה לעצב קו תגובה מסודר ואחיד מול אותן פרובוקציות, המכניסות את המתיישבים למלכוד: מצד אחד קיים הצורך להגן על רכושם, ומצד שני הצורך להתגונן לאחר מעשה מפני תלונות במשטרה כמו גם מפני סרטוני וידאו המוציאים את דיבתם רעה בתקשורת. אלדר אומר כי הם משתדלים להיות אלו שיוזמים את התלונות במשטרה, הראשונים שמערבים את צה"ל בנעשה, כמו גם גורמים ממשלתיים.
צה"ל, כאמור, מביע מורת רוח מפעילותם של ארגוני השמאל הקיצוני, אך מסתבר שגם הפלשתינים לא בדיוק ששים אלי 'מציליהם'. "אני נמצא בקשר עם הערבים בסביבה שלנו", מספר אלישע מידן, "שאלתי אותם פעם: למה אתם באים אלינו עם השמאלנים? אתם הרי יודעים שלא לקחנו לכם כלום ולא עשינו לכם כלום! התשובות שאני שומע מהם זה: 'אין לנו ברירה, הם באים וכופים את עצמם עלינו'. מדובר בעיקר בפלחים הערבים, הם אומרים לי שהם לא מעוניינים בשמאלנים אצלם".
ראש מועצת הר חברון, צביקי בר-חי, אומר כי מטרת הפרובוקציות השמאלניות היא "לייצר מפגש, ולגרום לכך שמישהו מהמתיישבים יעשה טעות, ירים יד או אבן, והם כבר מאורגנים עם המצלמות. ואז אתה מוצא את עצמך מככב בסרטונים, וצריך להסביר מה עשית במקום להסביר מה עושים פה בשבתות אנשים מחיפה ומתל-אביב, שלא באים סתם לעזור לערבים, אלא ליצור פרובוקציות שיבאישו את ריחה של התיישבות".
בר-חי יודע לספר כי גורמי הצבא והמשטרה "לא רק חושבים כמונו, אלא גם מגדירים את הדברים כיד מכוונת, פעילות שיטתית. הם אומרים שהפעילות החֱריפה בחודשים האחרונים, והיא מהווה סכנה לאזור". עם זאת, הם טוענים שאין להם כלים לנהל מאבק אפקטיבי כדי למנוע את הפעילות הזו, אומר בר-חי. "לכן אני דורש ממשרדי הביטחון והמשפטים שייתנו את הכלים הדרושים לגורמי האכיפה על מנת למגר את התופעה. כמו שהם יודעים להרחיק יהודים, אני מקווה שהם יידעו גם להרחיק את האנשים האלו".
בימים אלו מקיים בר-חי סבבי פגישות עם גורמים רלוונטיים, בעיקר במשרד הביטחון, ודורש מהם להיאבק בתופעה. "אני רוצה שייפול להם האסימון, שיבינו שבסוף זה יגיע לפגיעה בחיי אדם".
במקביל, קורא בר-חי למתיישבים לנהוג באיפוק אל מול הפרובוקציות, ולא 'להרים להנחתה' לאותם פעילי שמאל. "הרי כשמככבים בטלוויזיה שלושה נערים רעולי פנים שמכים בערבים – זה בדיוק מה שהם רוצים. להרביץ לערבי קשור לעמוד זה לא נראה טוב", הוא מתייחס לשני הסרטונים ששחרר לאחרונה ארגון השמאל הקיצוני 'בצלם' לתקשורת, "יש פה מאבק על תודעה. לצערי, לאחרונה היו נפילות. אני מצפה מהתושבים להתעלם מהפרובוקציות, לדאוג שהרבש"ץ יידע שיש התגודדות, ולתת לו לטפל בה".
דיונים בוועדת חוץ וביטחון
החמרת פעילותם של האנרכיסטים והשמאל הקיצוני הביאה לכינוסה של ועדת חוץ וביטחון בנושא בשבוע שעבר, ביוזמת יו"ר הוועדה, ח"כ עתניאל שנלר. בדיון בלט הפער בין עמדת הפרקליטות לעמדת גורמי הביטחון ביחס למחוללי הפרובוקציות. נציגי צה"ל והמשטרה בוועדה תיארו מציאות בה יותר ויותר קבוצות שמאל קיצוני חוברות לאנרכיסטים, ומאחדות איתם כיוון פעולה: אם עד כה יצירת המהומות והחיכוכים היתה נחלתם של האנרכיסטים בלבד, הרי שעתה גם פעילי השמאל, שפעלו בגדר סיוע הומניטרי לפלשתינים, חוברים ליצירת הפרובוקציות והבערת השטח. עוד נאמר כי אותם גופים גורמים לפלשתינים לנקוט בפעולות אותן לא היו מבצעים אלמלא נוכחותם של גורמי השמאל המתסיסים.
הנתונים שהציגו צה"ל והמשטרה לא הפריעו לשי ניצן, ראש צוות אכיפת החוק ביו"ש מטעם הפרקליטות, לומר כי הוא אינו רואה כך את הדברים וכי "מה שבעיני האחד הוא פרובוקציה, בעיני השני הוא פעילות הומניטרית". כאשר נשאל ניצן על ידי ח"כים בוועדה אם ישנם כלים למנוע את הפרובוקציות הללו, ענה: "לא התרשמתי שהם כל כך מסוכנים". יו"ר הוועדה, ח"כ שנלר, הקשה: "לעזרא נאווי יש שבע הרשעות ושלושה תיקים פתוחים. זה לא נקרא מסוכן?". נציגת ארגון 'זכויות אדם ביש"ע', אורית סטרוק, הוסיפה והקשתה גם כיצד ייתכן שמתיישבים יהודים כמו נריה אופן ואריאל גרונר, ששניהם יחד לא מחזיקים במספר הרשעות זהה לזה של נאווי, קיבלו צווי הרחקה מבתיהם לחודשים ארוכים, ואילו על נאווי ודומיו לא יחול דין זהה. "אנחנו נותנים צווי הרחקה רק בהמלצת גורמי הביטחון", השיב ניצן. יצוין כי השבוע, בעקבות שאילתא שהגיש ח"כ אריה אלדד, אמר השר לביטחון פנים, אבי דיכטר, כי המשטרה תשקול הוצאת צווי הרחקה נגד פעילי השמאל הקיצוני והאנרכיסטים הפועלים בעיר חברון.
כאמור, יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ שנלר, יזם סדרת דיונים בנושא בעקבות דיווחים על הפרות סדר שהגיעו לוועדה מגורמים בצה"ל. הדיון הראשון אמור היה לעסוק באנרכיסטים ובשמאל הקיצוני, אולם נציגי האנרכיסטים לא הופיעו לדיון בטענה כי הם אינם מכירים כלל בסמכות ועדות הכנסת. בתגובה יזם ח"כ שנלר שני צעדים במקביל: "הודעתי שנכנס את ועדת המשנה לשירותים מיוחדים שתטפל בהם בצורה הקשה ביותר. בעיניי, האנרכיסטים הם לא פחות מחתרנות נגד ישראל, בוגדים, ומקומם מאחורי סורג ובריח. אלו שבאים מחו"ל צריכים לחזור לארצותיהם. בנוסף, אנו יוזמים חקיקה שתוציא את האנרכיסטים מחוץ לחוק, על מנת שניתן יהיה להענישם ללא חשש לפגיעה בזכויות הפרט".
נציגי ארגוני השמאל דווקא נטלו חלק בדיון בוועדה, וגם אותם מחלק ח"כ שנלר לשתי קבוצות: "יש אלו שמבקשים להעניק סיוע הומניטרי לפלשתינים – זה בסדר על פי החוק. אבל ביקשתי מהם לפעול בתיאום עם ראשי המועצות בכל מקום בו הם פועלים. ראשי המועצות ביו"ש הם אנשים נאורים שמכבדים את האחר, ואין צורך ליצור חיכוכים מיותרים שניתן למנוע על ידי תיאום". הסוג השני הוא קבוצות השמאל הקיצוניות יותר, שפועלות לחרחור ריב ומדון בין הצדדים. "אדם כמו עזרא נאווי, שכל תפקידו להבעיר אש, בעיניי הוא אבי אבות הרע ליהודים ולערבים כאחד. הוא יוצר מתח מיותר. הטיפול בו צריך להתבצע באמצעות אכיפת החוק על פי עקרון ההפרדה. אם הוא ודומיו רוצים לעשות פעילות, שיעשו אותה בדורה ולא באדורה. אם הם רוצים לעזור לפלשתינים, שיעשו זאת בשטח הכפרים ולא בתוך היישובים היהודיים. הכל צריך להיעשות על פי החוק".
הפלשתיני הצית שדה? הוא זכאי!
הפרשה הטרייה ביותר במסכת הפרובוקציות באזור היא פרשת ההצתה סמוך למצפה עשהאל. עשהאל הוא מאחז הסמוך ליישוב סוסיא, ומתגוררות בו ארבע משפחות. כעת נתונים שלושה מתוך ארבעת הגברים ביישוב במעצר, כשהם מואשמים בתקיפה חמורה של פלשתיני שהצית את שדותיהם באירוע שהתרחש בשבת לפני שבועיים. יצוין כי אותו פלשתיני מתנכל ליישוב זו הפעם השלישית, וכי לפני כחודשיים הגישו תושבי עשהאל תלונה במשטרה נגד אותו פלשתיני על הצתת שדותיהם, שכצפוי – לא טופלה.
עורך דינם של החשודים מטעם ארגון 'חננו', עו"ד יוסי לין, מתאר התנהלות שערורייתית, לדבריו, של המשטרה והפרקליטות בתיק זה. "היתה פה פרובוקציה ברורה של הפלשתיני, שהצית את השדות של המתיישבים, וברור שלא מדובר בשטח פלשתיני. הוא גם הודה בכך שהצית את השדה, אם כי טען שהדבר נעשה בטעות, לאחר שהשליך לשם סיגריה שלא כובתה".
גם סיור של פעילי 'תעאיוש' במקום בדיוק בזמן האירוע מעלה חשד שלא מדובר במעשה תמים. כך גם סבר שופט בית משפט השלום בבאר-שבע, בדיון על הארכת מעצרם של החשודים: "יצוין כי ברקע הדברים תוכנן ביקור של אנשי ארגון זכויות אדם בשם 'תעאיוש' בסמוך ליישוב עשהאל ליום שבת בבוקר. לכאורה, צירוף הראיות והקשרן מצביע על פרובוקציה שיצר המתלונן (הפלשתיני), יחד עם אחרים מטעמו, לכבוד הביקור של ארגון זכויות אדם הנ"ל".
כל זה לא הפריע למשטרה לקבל את גרסת הפלשתיני כי הצית את השדה בטעות, ולא לבדוק אותה כלל באמצעי חקירה אלמנטריים בשטח. גם השופט ביקר את שטחיות פעילותם של חוקרי המשטרה באותו דיון: "להתרשמות בית המשפט, החקירה שהחלה בעניין ההצתה אינה מקיפה מספיק ואינה מעמיקה מספיק, ויש להרחיב את החקירה בעניין זה", הורה השופט. אולם עוד באותו יום, שעה מאוחר יותר, כאשר דן בית המשפט המחוזי בערעור על החלטת בית משפט השלום, הודיעה הפרקליטות כי ההצתה נגרמה בטעות.
"איך ייתכן שבית המשפט יורה על העמקת החקירה, ושעה אחר כך הפרקליטות עומדת מאחורי אותה גרסה? הם פשוט לא חקרו", אומר עו"ד לין. ואם לא די בזה, הודיעה השבוע הפרקליטות כי התיק נגד הפלשתיני המצית ייסגר מחוסר עניין לציבור. "זה פשוט מקומם. מה יותר חמור, הצתה או תקיפה? צריך לזכור שהאש שהצית הפלשתיני הגיעה למרחק של מטרים בודדים מבתי היישוב, שהיו מאוכלסים בנשים ובילדים".
הפרקליטות גילתה חוסר עניין במעשה ההצתה, אולם מנגד היא מגלה עניין רב בשלושת העצורים היהודים. נגד השלושה הוגש כתב אישום חמור, בלתי פרופורציונלי להאשמות שנרשמו בתלונה שהוגשה נגדם או לעבירות עליהן נחקרו במשטרה, אומר עו"ד לין. "הם הואשמו בסעיף החמור ביותר בעבירות תקיפה, סעיף שאפשר לקבל עליו 20 שנה בכלא. מדובר בסעיף בו משתמשים רק במקרים של ירי או דקירות, בעוד התלונה נגד מרשיי כוללת מכות בלבד. האשימו אותם גם בסעיף חמור של חטיפה. אפילו בית המשפט אמר שאין יסוד לכאורי לאשמה כזו. הרי מדובר באנשים שומרי שבת לכל הדעות, והם היו אלו שהזעיקו למקום את כוחות הביטחון. אם לא היה מדובר במצב של פיקוח נפש מבחינתם, הם לא היו מחללים את השבת ומזעיקים את צה"ל. אז איזו חטיפה יש כאן?", תמה עו"ד לין.
בדיון בעניינם שהתקיים השבוע, שוחררו בעיקרון שלושת העצורים למעצר בית, אולם בהגבלה של הרחקה משטחי יו"ש. הפרקליטות מתכוונת לערער ולדרוש את מעצרם עד תום ההליכים, אולם עו"ד לין אומר כי בכוונתו להחזיר את השלושה ליישובם. "הרי הרחקה שלהם מהבית היא פשוט מתן פרס לפרובוקטורים. זה בדיוק מה שהם רצו. אם הם לא יהיו ביישוב, יישארו שם ארבע נשים וגבר אחד. המקום נותר ללא הגנה וקיים חשש ממשי לפירוק היישוב בצורה כזו", מזהיר לין. נכון לעכשיו, נתונים השלושה במעצר, עד לדיון בערעור שתגיש הפרקליטות.
בינתיים מסייעת לנוכחות היהודית במקום הישיבה במצפה אשתמוע הסמוך, אשר תלמידיה מגיעים מעת לעת לעשהאל. הללו מספרים כי מלבד הצרה החדשה שנחתה על המאחז הקטן עם מעצרם של שלושת הגברים, נמצא המקום גם כך במצוקה בשל חוסר אספקה סדירה של מים וחשמל, כחלק מסנקציות שמטילות המועצה ו'אמנה' על המאחז. במועצה אומרים כי מדובר בחוסר התאמה של האנשים, שמתנהגים בצורה לא קונבנציונלית ונמנעים מתשלום שוטף של מים וחשמל. במועצה מעריכים כי הפרשה תסתיים בחילופי אוכלוסין במקום, שתכלול אולי נוכחות צבאית בשלב מסוים, מאחר שהושקעו בו משאבים רבים והמועצה מעוניינת בפיתוחו. מנגד, מסרבים התושבים לחתום על החוזה עם 'אמנה', הכולל סעיף המחייב את פינוּיָם מרצון אם יידרשו לכך.
תגובות
הפרקליטות: צווי הרחקה - רק בהמלצת גורמי הביטחון
המשטרה: כל תלונה נחקרת ללא משוא פנים
בתגובה לשאלה כיצד מטפלת הפרקליטות במפרי החוק מן השמאל הקיצוני, נמסר מפרקליטות המדינה כי "הצוות לאכיפת החוק באיו"ש דן בנושאים מערכתיים שונים וככלל אינו נוהג לפרסם את דיוניו. עם זאת ניתן לציין כי מפרי חוק, מימין ומשמאל, מטופלים בכלים שהחוק מקנה לרשויות אכיפת החוק".
בנוגע להוצאת צווי הרחקה לפעילי השמאל הקיצוני אומרים בפרקליטות: "הגורמים הממליצים להוציא במקרים קיצוניים צווי הרחקה למפרי חוק, הם גורמי הביטחון. אם תהיה הצדקה לכך, יוצאו צווים שכאלה".
ביחס לשאלה מדוע נסגר התיק נגד הפלשתיני המצית בפרשת מצפה עשהאל, מוסרת פרקליטות מחוז דרום, המטפלת בתיק: "מחומר הראיות עולה כי העבירה שניתן לייחס לנפגע היא גרימת הצתה ברשלנות ולא הצתה מכוונת ומסיבה זאת נסגר התיק מחוסר עניין לציבור".
לגבי השאלה מדוע קיבלה הפרקליטות את גרסת המצית הפלשתיני, על אף שהשופט הורה לערוך חקירה מעמיקה יותר, נמסר: "החלטת השופט ניתנה במהלך החקירה והחלטת הפרקליטות התקבלה לאחר שהחקירה הסתיימה וכל חומר החקירה עמד בפני הפרקליטות. מעצר הנאשמים התבקש לנוכח מסוכנותם".
ממשטרת מחוז ש"י נמסר בתגובה לשאלה כיצד מתמודדת המשטרה עם פעילות גופי השמאל והאנרכיסטים: "משטרת מרחב חברון פועלת לאכיפת החוק ולמניעת הפרתו בכלל המישורים – החקירתי, המודיעיני והמבצעי. פעילות זו מבוצעת במקצועיות, בנחישות וברגישות הראויה. חברון כעיר חופשייה פתוחה לכלל האוכלוסיות המבקשות לסייר ולבקר בה, ומדיניות המשטרה לאפשר זאת מחד ולשמור על הסדר הציבורי מאידך, וזאת בכפוף למציאות הביטחונית הקונקרטית השוררת באזור. לעניין אותן פרובוקציות שהוזכרו בכתבה, משטרת מרחב חברון פועלת לגופו של עניין, ובכלל זה: הגברת הנוכחות והבולטות במוקדי החיכוך מבעוד מועד; ביצוע חקירות פליליות כנגד מפרי החוק; מניעת סיורים ו/או פעילות בכפוף להערכת מצב קונקרטית".
ביחס לאפשרות של הוצאת צווי הרחקה נגד הפרובוקטורים באזור, נמסר: "צווי הרחקה ו/או הפעלת סמכות מנהלתית אינם כלי בידי היוצר. השימוש בהם נעשה וייעשה בכפוף להערכת מצב והתשתית העובדתית והראייתית המצדיקה נקיטת צעדים מעין אלו. חשוב לציין שאין מקרה דומה למשנהו והדברים נבחנים וייבחנו לגופו של עניין".
לגבי תלונות המתיישבים כי המשטרה נוהגת איפה ואיפה ביחס לתלונות אותן הם מגישים, אומרים במחוז ש"י: "אין בדיווחים אלה אלא תחושות בטן סובייקטיביות גרידא. כל תלונה נבדקת ונחקרת ביסודיות, במקצועיות הראויה ובאופן שוויוני ללא משוא פנים".
לעניין פרשת תושבי עשהאל: "החקירה בעניינה טרם הסתיימה. חקירה, כבכל חקירה, נעשית בצורה מקצועית, מקיפה ומתייחסת לכלל התשתית העובדתית העולה מן האירוע. כמו כן, בנושא האשמות נגד החשודים שנעצרו בפרשה, תיק החקירה הועבר לפרקליטות דרום, שהגישה כתב אישום בעבירות המיוחסות".