בסרט הזה כבר היינו. מועמד כושל של מפלגת העבודה מודאג ממצבו הנואש בסקרים, ומחליט שכדי ללכד סביבו את השמאל עליו לנקוט בשיטה הידועה: הכה במתנחלים והצלת את המפלגה. או לפחות את מעמדך בתוך המפלגה.
לצורך כך הוא לא מהסס לנצל את מעמדו כשר הביטחון, להשתמש בחיילי צה"ל, הבנים של כולנו, כפיונים על לוח השחמט שלו, ולחולל עימות אלים ומיותר בין מיטב בניו של עם ישראל. מגיני הארץ נגד מיישביה.
לפני שש שנים ליו"ר העבודה ושר הביטחון קראו בנימין בן אליעזר, וזירת ההתנפלות היתה בחוות גלעד. פעולת ההרס האלימה והמיותרת לא הועילה לפואד. חודש לאחר מכן הוא נוצח בבחירות הפנימיות במפלגתו על ידי עמרם מצנע. חוות גלעד נבנתה מחדש, וכיום גרות בה קרוב לשלושים משפחות.
חיילים דתיים גילו אז בדיעבד שנפלו קורבן לנוכלות מבישה של מפקדיהם, כאשר הוזעקו והסכימו לנסוע לאזור החווה בעיצומו של יום השבת, לאחר שנאמר להם כי מדובר בפעילות מבצעית של פיקוח נפש.
אהוד ברק לא למד כלום מניסיונו של פואד, וגם הוא עובד באותן שיטות נלוזות. מול האויב העזתי הוא נותר חסר אונים ונאלץ להכריז על 'תהאדיה' מבישה ומסוכנת, אבל משהו מעברו כאיש קומנדו מצטיין עדיין נותר בו. וכך, תחת שרביטו של ברק עובר צה"ל לשיטה של הרס מאחזים באישון לילה, תוך ניצול גורם ההפתעה. גם הפעם מרמים את החיילים, העלולים לסרב לקחת חלק בהסתערות על בית משפחה יהודית, ומספרים להם שעליהם להציב חסימות בגלל אירוע בטחוני חמור ומסוכן שמתרחש בגיזרה.
על פי תקדימי העבר, יש לצפות שבתי משפחות תור ופדרמן ייבנו מחדש. אהוד ברק, לעומת זאת, לא יישאר ככל הנראה בתפקידו עוד זמן רב. את עיקר המחיר ישלם צה"ל, שגיוסו לצרכים פוליטיים עלול להותיר את רישומו לאורך זמן ולפגוע במוטיבציה של קצינים וחיילים לשרת בו.
לטפל במסיתים
ועוד מבית מדרשו של אהוד ברק. השבוע דווח בתקשורת שהוא מזהה את בתי המשפט כחולייה החלשה במאבק לאכיפת החוק בשטחים. לדעתו, שופטים רבים מדי מעניקים טיפול סלחני למתנחלים סוררים. במקום להפנים את המסר החוקי שעולה מפסקי אותם שופטים, במקום לחדול מאכיפה מפלה ודרקונית, מהאשמות שווא ומתפירת תיקים, ברק סבור שהשופטים הם שצריכים להשתנות על פי תכתיביו והעדפותיו. ברמיזה עבה הוא מבהיר לשופטים הנרפים שיש לו גם דרכים לעקוף אותם: "אם לא תהיה ברירה, נצטרך לשכלל את השימוש בתקנות לשעת חירום".
דברי בלע משולחי רסן כמו אלו שהשמיע השבוע אחד מתושבי קרית ארבע הם אכן מקוממים. גם בשעת צערו ואפילו לנוכח מעשי עוול מקוממים, יש גבול לסגנון המשתלח שאדם יכול להרשות לעצמו. אך איפה עומדים הדברים הללו מול הרס ברוטאלי ואכזרי במיוחד של ביתן של שתי משפחות, ומול הצעד המסוכן וחסר האחריות של הכנסת 500 שוטרים פלשתינים לחברון? ככלות הכול, שמואל בן ישי רק דיבר.
בכל אופן, את אהוד ברק הדיבורים המשתלחים מדאיגים מאוד. "שם זה דיבורים, במקרים אחרים זה הרמת יד על חיילים ושוטרים", הוא אמר השבוע. על כן, כדי שנהיה בטוחים שלא מדובר בדאגה לצרכי בחירות בלבד, וכדי שהצעדים החמורים נגד דברי הסתה מסוכנים יינקטו באופן שוויוני כלפי שני קצות המפה הפוליטית, נעזור לברק להיזכר בתיעוד מצולם ששודר לא מכבר בחדשות ערוץ 2 (אפשר למצוא את הסרטון בחיפוש מהיר ביוטיוב לפי מילות הקוד 'אנרכיסטים אהוד ברק'), ושבמקרה נוגע גם אליו אישית.
דברי ההסתה הנוראים דלהלן נאמרו מעל הבמה בערב התרמה שערכה במועדון תל-אביבי קבוצת השמאל הקיצוני המתקראת 'אנרכיסטים נגד הגדר'. כידוע, בכל שבוע מקיימת תנועת האנרכיסטים הפגנות אלימות נגד גדר ההפרדה בשיתוף המון פלשתיני מוסת. אין ספק שהחיילים שנשלחים לבלום אותם היו שמחים אילו נתקלו במטר קללות נוראות במקום האבנים והמקלות שהאנרכיסטים מטיחים בהם.
באותו ערב, לקול תרועות הקהל, נאמרו הדברים הבאים מפי סולן הלהקה שהופיעה על הבמה: "אם אתם רוצים לדמיין מה זה שלום אמת, תחשבו על הראש של אהוד ברק תקוע על בזנ"ט". כמדומני שאיש מבין המתנחלים הקיצונים לא הרחיק לכת בהתבטאויותיו עד כדי כך.
לגבי חיילי צה"ל העומדים במחסומים, אותו מוסיקאי אנרכיסט ייחל ליום שבו הוא וחבריו יעמידו אותם על יד הגדר ויירו בהם אחד אחד, יחד עם הפוליטיקאים מהליכוד ומהעבודה: "הדבר היחיד שטוב בחומה", אמר המסית, "זה שמתישהו נוכל להעמיד בשורה את כל האנשים במפלגת העבודה ובליכוד, (ואת) כל אלה שמאיישים מחסומים, ופשוט לירות בהם אחד אחד".
אז אם החששות של ברק מפני אלימות מילולית ופיזית לא נאמרו רק לצורכי פוליטיקה, כדאי שיתחיל במועדוני השמאל בתל-אביב, כי לא רק צדקה אלא גם עשיית דין מתחילה בבית.
תנו לצה"ל להפסיד
אין שום דבר מפתיע בזעקה שעיתון 'הארץ' מעורר לאחרונה סביב עיסוקה של הרבנות הצבאית, תחת שרביטו של הרב אביחי רונצקי, בהפצת תודעה יהודית בקרב חיילי צה"ל. היה ברור שהם יטענו לכפייה דתית וניסיון להחזיר את צה"ל בתשובה. למעשה, זה נס שהם התעוררו רק עכשיו.
רבנים צבאיים שעוסקים בחיזוק רוח הלחימה?! שהדתיים והמתנחלים האלה יגידו תודה שמרשים להם להתגייס בהמוניהם ליחידות קרביות ולהקיז את דמם על מזבח ההרפתקנות המדינית של שרון וביילין, והנחשלות האסטרטגית של אולמרט, ברק ועמיר פרץ. את הנושא התודעתי שישאירו לשמאל. רוח צה"ל זה מונופול של פרופסורים מסוגו של אסא כשר. עיצוב התודעה של צה"ל? בשביל זה יש צוות מיוחד במכון השמאלני לדמוקרטיה. קורס בסיסי ביהדות במסגרת הכשרת הקצינים בבה"ד 1?! געוואלד!
ומי זה בכלל הרב רונצקי הזה - מ"פ לשעבר בסיירת? קצין קרבי שגם בגילו המתקדם מעולם לא הפסיק לשרת במילואים? זה לא מקנה לו את הזכות לפלוש אפילו בסנטימטר לתחום אחריותו המקודש של קצין חינוך ראשי.
ואולי מה שמדאיג במיוחד בסלוגן "תודעה יהודית לצה"ל מנצח" זו לא הכפייה הדתית אלא שתי המילים האחרונות. צה"ל מנצח?! בשביל מה עבדנו כל השנים כדי לכבול את ידי צה"ל במגבלות משפטיות, לשטוף את מוחו, לעוות ולייסר את מצפונו? כדי שיבוא עכשיו הרונצקי הזה ויוציא מארון הקודש ערכים של רוח לחימה?! תנו לנו צבא נסוג ודפנסיבי, כמו שאנחנו אוהבים.
גבי אשכנזי, לטיפולך המיידי.