דיסק
מה עושה לכם המשפט הבא: "ראה שמש לעת ערב אדומה"? לי זה מזכיר את תקופת התיכון. מקצוע הספרות היה החלק היותר משעמם בלוח השיעורים, והדבר האחרון שעניין אותנו היה שירת ימי הביניים והמשוררים הגדולים מספרד. דווקא יוסי פ. - חברי לכיתה מהיסודי – אהב את השירה הזו כבר באותה תקופה, וספג לא מעט דאחקות (אז לא קראו לזה כך) על חשבון רוחו הפיוטית.
שיריו של רבי שלמה אבן גבירול היו חלק בלתי נפרד מחומר הלימודים, ועקב כך הפכו, לגבי רבים מתלמידי התיכון, למוקצה מחמת מיאוס. נדמה לי שהדרך היחידה לגרום לנוער לחבב שירים או סיפורים של מישהו מקדמונינו, היא פשוט לא ללמד אותם בתיכון.
כשאנחנו נפגשים עם אותם שירים, סיפורים, או סיטואציות היסטוריות בתקופה מאוחרת יותר של חיינו, הדברים נראים אחרת לגמרי. ללא האנטגוניזם של גיל הטיפש עשרה, הסיפורים פתאום מעניינים, ההיסטוריה מרתקת, והשירים, אח! איזה שירים.
אך מה לעשות, ובמירוץ החיים היומיומי איננו נתקלים בשיריהם של משוררי ספרד הוותיקים, אלא רק באברהם פריד או ביהודית רביץ. ספרי ההיסטוריה הופכים לחלק מתוך רשימה יקרה שאנחנו נאלצים לקנות לילדינו במהלך החופש הגדול, ולרוב אינם עולים על שולחננו, וכך הופך אותו עולם מופלא של יצירה ורוח לנסתר מעיני רוב הציבור, וחבל.
אבל, ב"ה, יש כאלה שבמקום לקטר כמוני, פשוט קמים ועושים. קחו למשל את ברי סחרוף ורע מוכיח. לאחרונה הם הוציאו אלבום ייחודי ומרתק, המקיף מעט מזעיר מתוך שירתו העצומה של אבן גבירול. שמו המלא הוא רבי שלמה אבן גבירול, והוא חי לפני כמעט אלף שנה בספרד. בימי חייו הקצרים הוא הספיק לכתוב המון, והיה מקורי מאוד, חדשני וגם מלא חוש הומור. כילדים, גדלנו על חידודי הלשון שאמי שתחי' ציטטה מפיו, ואנחנו משתדלים להעביר גם לילדינו את החוויה.
באלבום 'אדומי השפתות' יוצרים רע מוכיח וברי סחרוף מוסיקה אתנית ברמה גבוהה מאוד, אך בעיקר הם מייצרים אווירה. אפשר ממש לדמיין את ספרד של 'תור הזהב' עם כלי המיתר המיוחדים וכלי ההקשה הססגוניים. קולו העמוק של סחרוף מעלה אסוציאציות של שירת הטרובדורים, והשילוב עם קולו של שי צברי יוצר ניגוד מעניין והרמוני. לא את הכל הבנתי. למשל, השיר 'שלום לך דודי' (כנראה שזה הנוסח הנכון ולא – שלום לבן דודי) מסתיים עם רצף קולות מאוד מוזרים, שלי אישית לא ממש גרמו הנאה מוסיקלית צרופה.
הדיסק בא בתוך אלבום מהודר, שהוא ממש ספר קטן בכריכה קשה, המכיל את השירים, הסברים מלומדים מאת פרופסור חביבה פדיה, וגם צילומים ואיורים המתאימים לרוח אותה תקופה.
זה לא דיסק שמיועד לנעימות רקע בזמן השמחה המשפחתית, אבל זו יצירה משמעותית, חשובה ומלמדת, שתוסיף לכם הרבה עושר תרבותי.