מרן הרב קוק ותורת א"י המאחדת

מיוחד היה מרן הרב קוק שהעמיד משנה סדורה אשר נותנת מקום לכל שיטות הלימוד ולכל הדרכים בעבודת ה'. וזוהי מעלתה של תורת ארץ ישראל, שאור האחדות האלוקית מתגלה בה, וכל שבטי ישראל מתלכדים בה יחד להפרות זה את זה ולהאיר את דבר ה' בעולם. וכן אמרו חכמים (סנהדרין כד, א) שתלמידי חכמים של ארץ ישראל נקראים נועם, שהם מנעימים זה לזה בהלכה, ולא מתנצחים זה עם זה במקל חובלים כדרך תלמידי חכמים של חוץ לארץ.

המחלוקות שבחוץ לארץ נגרמות מקלקולי הגלות

בחוץ לארץ, כל קהילה צריכה להתחזק ולעמוד על נפשה אל מול השנאה וההשפעות הזרות המאיימות לכלותה, ועליה לעצב לעצמה את הסגנון המיוחד המתאים להתמודדות באותו מקום. במשך הזמן ואריכות הגלות נדמה לכל קהילה כי הסגנון המיוחד שלה, כולל המבטא והמלבושים, הוא היהדות הצרופה. ואף שהם יודעים שיש עוד קהילות, ולכל מנהג ומנהג מקום ושער משלו, מכל מקום נדמה להם שלפי האמת היה ראוי שכולם ייכנסו בשער שלהם, שהוא כולל את כולם.

ההבדלים שבין העדות והשיטות

וכך בני ליטא סבורים כי שיטת הלימוד העיוני שלהם היא השיטה היחידה ללמוד באמת את התורה, וראוי היה לכל ישראל שילמדו כמותם ויקבלו את הנהגתם. והחסידים סבורים כי הדרך שגילו הצדיקים תלמידי הבעש"ט בעבודת ה' בהתלהבות ושמחה, דבקות בצדיקים ולימוד החסידות היא הדרך שעל ידה תבוא הגאולה, וראוי לכולם להיעשות חסידים. ויש לא מעט חצרות חסידיות שאף יוסיפו, בלחישה או בקול, כי באמת היה ראוי שכולם יילכו בדרך שסלל מייסד החסידות שלהם, כי הוא הממשיך האמיתי של הבעש"ט. ורבים מבני עדות המזרח וצפון אפריקה סבורים כי דרך הלימוד אליבא דהלכתא בסברה ישרה, כדרך גדולי ספרד ומרן הבית יוסף, היא הדרך הראויה לכל ישראל. ויש שהולכים על פי קבלת האר"י ז"ל והבן איש חי, ולדבריהם התיקון השלם יבוא על ידי עיסוק בסודות התורה ובכוונות התפילה, וגם מי שלא זכה לעמוד בסוד ה', ראוי שינהג לפי מנהגי המקובלים האלוקיים. וגם בני תימן, ששימרו את מסורתם בדייקנות ומסירות, סבורים כי כך ראוי לכולם, ובמיוחד שהם הולכים על פי הרמב"ם, שהוא רבם של כל ישראל.

שורש הפילוג שבין העדות והקהילות

ההבדלים העמוקים הללו יוצרים מרחק רב מאוד בין גדולי ישראל, הרבה יותר מן המרחק שהיה בין בית הלל לבית שמאי, עד שלמרות כל האהבה והכבוד שתלמידי חכמים אמיתיים רוכשים זה לזה, אין כמעט אפשרות שיישבו יחד וילבנו זה עם זה את הסוגיות שעומדות על סדר היום. ואף שידועים דברי חז"ל על השיטות השונות (עירובין יג, ב) - "אלו ואלו דברי אלוקים חיים", כיוון שהסגנון והנחות היסוד שונים כל כך, אין אפשרות ליצור דיון אמיתי בין גדולי ישראל מן החוגים השונים. ורק בשעות קשות של מצוקה ניתן בקושי רב לכנס איזו שהיא התאספות לצורכי השעה. וזוהי מכשלה גדולה להופעת התורה בימינו.

במבט שטחי יכול הציבור לחשוב שהמרחק בין העדות והקהילות נובע מנטיה לגאווה ומחלוקת. אבל האמת היא ששורש הבעיה נעוץ בהבדלים העמוקים בהנחות היסוד שבין השיטות. זוהי הבעיה הבסיסית, שאליה מצטרפים אח"כ המידות הרעות של שועלים קטנים שמתנשאים למלוך כדי לחבל בכרמים. ולכן למרות שבכל חוג ישנם צדיקים אמיתיים שמכבדים את כל שאר גדולי ישראל ומתפללים לאחדות, הבעיה הבסיסית נותרת על כנה: איך מאחדים את כל השיטות בלא לטשטש או להחליש אף אחת מהן.

התפישה האחדותית במשנת הרב קוק

בחסדי ה' אשר חמל על עמו - יחד עם תחילת קיבוץ הגלויות שלח לנו את מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, להאיר לנו את דרכה של תורת ארץ ישראל. מן השמים ניתנו לו כשרונות עצומים שאין כמותם, ונשמה עליונה שביכולתה להתקשר לשורש האחדות. וכך בגאונות ובעמקות, בשקידה וברוחב דעת, הצליח להכיל את כל השיטות ולעמוד על שורשיהן, לראות בעיני רוחו איך כולן משלימות זו את זו, ולהכיר בבהירות את המקום המיוחד והראוי לכל שיטה, באופן שתוכל לתרום את מלוא תרומתה, בלי לפגוע בשיטות אחרות.

ספרדים ואשכנזים

למשל במאמרו החשוב 'לשני בתי ישראל' (מאמרי הראיה ע' 45), עמד על סגנון הלימוד האשכנזי הנוטה לפלפול וחריפות, ולעומתו הסגנון הספרדי הנוטה לסדרנות וביקורתיות שיטתית. וביאר בהרחבה איך עם ישראל זקוק לשני הבתים הללו, והראה דרך איך ראוי שבארץ ישראל יפרו זה את זה ליצירת בניין משוכלל ומפואר.

גמרא והלכה

וכן עמד על הפירוד שנוצר בין לומדי הגמרא ללומדי ההלכה. אלו לומדים את הגמרא עם מפרשיה הראשונים והאחרונים, אך אינם מגיעים לליבון המסודר והשלם עד להלכה. ואלו לומדים שולחן ערוך ומפרשיו ואת התשובות והפסקים שסביבו, אבל כיוון שאינם לומדים את הסוגיה ממקורה בגמרא ובראשונים, אינם עומדים כראוי על שורשי הסברות. ולכן הציב חזון לחבר את לימוד הגמרא להלכה, על ידי כתיבת פירוש 'הלכה ברורה' ו'בירור הלכה', ולחבר את לימוד ההלכה לשורשיו בגמרא ובראשונים על ידי הרחבת ביאור הגר"א. 

לימודי אמונה ומחשבה

הפירוד שבין השיטות השונות בלימודי האמונה והמחשבה בולט יותר. יש מגדולי ישראל שעוסקים בבירור שכלתני תוך התמודדות עם השיטות הפילוסופיות השונות, כמו רס"ג והרמב"ם. ולעומתם יש שהתרחקו מאוד מעיסוק בפילוסופיה והשקיעו את לימודם בחכמת הקבלה, על דרך המקובלים הספרדים או כמשנת גדולי החסידים. ויש שהלכו בדרך ביניים ששילבה שכלתנות ופנימיות, כדרכם של ר' יהודה הלוי, מהר"ל ורמח"ל.

ומיוחד היה מרן הרב קוק זצ"ל שהחל לסלול דרך שכוללת את כל השיטות, ואדרבה תבע ללמוד הכול, שדווקא מתוך קיבוץ כל הרעיונות המפוזרים תצמח הארה גדולה ושלימה. ואף שהיה מרן הרב זצ"ל עסוק מאוד במתן תשובות לכל שואליו, ולא היה זמן בידו לערוך את הדברים באופן מסודר, מכל מקום בכתביו המרובים שכתב במהירות בין גברא לגברא, משוקעים רעיונות עמוקים לאין חקר, שבהם איחד ושילב בהרמוניה נפלאה את השיטות השונות, בלא לטשטש אחת מהן.

ראיה לצדקת תורת מרן הרב זצ"ל

וזו ראיה גדולה למעלת דרכו של מרן הרב זצ"ל על שאר השיטות, שלכל שיטה יש את מה שבה בלבד, וכל שאר השיטות נותרות מחוץ לה, ואילו מרן הרב זצ"ל כלל במשנתו את כל השיטות בלי לטשטש את ייחודן. וזוהי מעלת תורת ארץ ישראל על תורת חוץ לארץ.

הדרך ארוכה, גדולה ומורכבת

אלא שכמו כל חזון גדול, הדרך להגשמתו מורכבת וקשה. כי אפשר לתפוש את משנתו של מרן הראי"ה בשטחיות, שהעיקר הוא לכבד וללמוד מכל השיטות, בלי לעמוד על עומק הייחוד והשוני שבכל שיטה, ואזי האחדות תהיה חיצונית ובינונית, ולא תחזיק מעמד. עד שלפעמים ירגיש הלומד שעדיף לו ללמוד שיטה אחת, למרות צמצומה, מאשר לשרות בתוהו ובהו רעיוני שאינו נותן לו הדרכה ברורה בלימוד התורה ועבודת ה'.

כדי להצליח לאחד את השיטות צריך לבנות בניין רעיוני שלם, שיש בו שלד איתן, בהיר ומוצק של כל יסודות התורה והאמונה, ועל גבי השלד הזה לבנות אולמות וחדרים שיש בהם מקום מיוחד לכל שיטה, באופן שתיווצר הפריה הדדית ולא הפרעה וטשטוש.

ויהי רצון שנזכה להיות שותפים בהגשמת החזון הגדול, לגלות את אחדותה מלאת הגוונים של התורה, ומתוך כך יבהיק אורה כשמש בצהרים, ויאמרו הכול לכו ונלכה באור ה'.

שופטים ושוטרים והרצח הנורא

היה מקום להרחיב עוד בדברים על מרן הרב, אבל אי אפשר להתעלם מן הרצח הנורא של אריק קרפ, שעניינו קשור גם לפרשת השבוע "שופטים ושוטרים".

בעייתם הבסיסית של המשטרה ובתי המשפט היא שאינם מתמודדים עם הפשיעה בעודה קלה. אילו היו מגיבים על כל מעשה קטן של אלימות והתפרעות, ועוצרים את הפושעים בעודם קטנים, הפושעים הללו, גם בהיותם שיכורים ומסוממים, לא היו מעלים בדעתם לפגוע באדם תמים שיושב עם בני משפחתו על ספסל על יד הים, וקל וחומר שלא היו מעיזים לרוצחו נפש.

אבל מערכת אכיפת החוק הושחתה על ידי ראשיה, עד שהשוטר הרגיל כבר אינו יודע מהו טוב ומהו רע, מה מותר ומה אסור. אל המתנחלים מתייחסים כאל פושעים חמורים שצריך להקציב שוטרים בכמות גדולה פי ארבעה מהמקובל כדי לטפל בהם. ההגנה על מסיק הזיתים של כעשרה מטעים הופכת למטרה מוסרית עליונה. לעומת זאת, מתייחסים בסלחנות ובהבנה לפשיעה שיטתית של אלימות, שוד, סמים, בנייה לא חוקית והעלמת מס במגזר הערבי, בתואנה שהואיל והם מקופחים, מותר להם להתפרע. כך משחיתים את מערכות הצדק והמוסר. ואין להתפלא אח"כ על התגברות האלימות והפשיעה, ועל אוזלת ידן של המשטרה ומערכות המשפט.