1. הפרטה היא שם המשחק בהרבה תחומים בעת הזאת. ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא מראשי המדברים והעושים למען ההפרטה. מסבירים לנו שמנגנונים ציבוריים הם מטבעם ביורוקרטיים, בזבזניים, עצלים, חסרי מעוף ויצירתיות ומנטרלי מוטיבציה.
לא חסרות דוגמאות ממחישות לעיקרון הזה. ממדי הצפייה בטלוויזיה הציבורית מקרטעים במרחק רב מאחורי אחוזי הצפייה להם זוכים שידורי הטלוויזיה המסחרית. העברת ענף הטלפון לידיים מסחריות עם הקמת 'בזק' חוללה מהפיכה ברמת השירות. ראש הממשלה מוחק מאה שנות ציונות ומבקש להפריט את קרקעות הלאום למען יעילות הבנייה והפיתוח. אפילו אל-על, חברת התעופה הלאומית המיתולוגית, עברה הפרטה.
גם היכן שקיימת מערכת ציבורית ענפה, כמו בתחום הרפואה למשל, ידוע שמי שרוצה לקבל את הטוב ביותר וכיסו מאפשר לו, מוטב שיפנה לשירות רפואי פרטי. בתחומים מסוימים כמו רפואת שיניים, רוב הציבור בוחר ברפואה הפרטית. אפילו מתקן כליאה בבעלות של חברה פרטית אמור להיכנס לשימוש בקרוב.
להפרטה יש כמובן גם חסרונות לא מעטים, אבל בסך הכול נוטים היום להדגיש את יתרונותיה
2. הרבה אנשים מאמינים ביתרונותיה של ההפרטה גם בתחום החינוך. לדעתם, כאשר בית הספר אינו מנוהל על ידי המדינה, אלא הוא פרי היוזמה והאכפתיות של הורי התלמידים, התוצר החינוכי יהיה משובח יותר.
בית ספר פרטי נהנה מגמישות רבה יותר בשיבוץ מורים ראויים ואיכותיים. הוא גם יכול להוסיף למורים טובים תגמול בהתאם. בבית ספר פרטי אפשר הרבה יותר בקלות להחליף מנהל שלא מצליח בתפקידו. ההורים יכולים לעצב את תכנית הלימודים לפי תפישתם החינוכית, להוסיף תקציבים מכיסם ואף לגייס תרומות לשיפור איכות הציוד ולתוספת שעות לימוד.
ההיגיון אומר והמציאות מוכיחה שבתי ספר פרטיים נותנים חינוך טוב יותר. כשם שאין לגנות את מי שדואג לבריאות ילדיו ושוכר להם רופא פרטי מצטיין, כך יש לשבח הורים שמוכנים להוסיף תשלום מכיסם כדי שילדיהם יקבלו חינוך טוב. הרי בוגרים מחונכים ומשכילים יותר יהיו בעתיד אזרחים טובים ומועילים יותר, לטובת כולנו. למעשה, מן הראוי היה כי התשלום שמוסיפים הורים לחינוך ילדיהם בבתי ספר פרטיים ייחשב כהוצאה מוכרת לצרכי מס. אם המדינה לא מסוגלת לממן חינוך מצוין, לפחות שתעודד הורים שמוכנים להשקיע בכך מכיסם.
יהודים טובים מפתח-תקווה השקיעו מאמץ רב והקימו מוסדות חינוך מפוארים שזוכים להצלחה רבה ומשרתים קהל רב. הם ראויים לתודה וברכה, לא למתקפת השמצות. נשיא המדינה, ראש הממשלה ושר החינוך חטאו כלפיהם והשמיצו אותם. אשמה כמובן גם התקשורת, שהתנפלה כעדת כלבים לפני חודש על השופט דרורי, לפני שבועיים על בוגי יעלון, והשבוע על בתי הספר הפרטיים של החינוך הדתי-לאומי בפתח תקווה. כאילו שבכל מערכת החינוך יש רק שלושה בתי ספר שאינם נושאים באופן שוויוני בעול קליטתם של עולי אתיופיה. אך כל זה לא היה קורה אלמלא אנשים דתיים מתוכנו, אשר טעו לחשוב שיוכלו להפנות אצבע מאשימה כלפי מתחריהם, אך למעשה פגעו גם בעצמם. וכך ביום הראשון ללימודים, התקשורת שאותה הזמינו לסקר את מאבקם הראתה כיצד דווקא הממ"דים מסרבים לקבל תלמידים אתיופים שהופנו אליהם. כולנו, כל חובשי הכיפה הסרוגה, יצאנו גזענים. דווקא הציבור שכבר 25 שנה משקיע יותר מכולם בקליטתם של עולי אתיופיה בלי לקבל שום קרדיט ציבורי או תקשורתי, נרשם בתודעה של צרכן התקשורת הישראלי כאוסף של גזענים.
3. הרבה עוולות נעשו במסגרת הקמפיין נגד בתי הספר הפרטיים של הציבור הדתי-לאומי בפתח תקווה. העלילה של האשמתם בגזענות היא אחת החמורות שבהם. אפשר להבין את רצונם של בתי הספר הממלכתיים-דתיים למנוע קליטת-יתר של עולים במוסדותיהם בהיקף שאין הם מסוגלים לעכל. אפשר להסכים עם זכותה של עמותת 'הכול חינוך' לפעול על פי השקפותיה, גם אם בחירתה לקדם את החינוך הציבורי באמצעות מלחמה בחינוך הפרטי לא ממש מתאימה לדרכם של הצדיקים הטהורים על פי הרב קוק. אבל גם למערכה ציבורית יש כללים וסייגים, בוודאי כשמדובר במערכה פנימית בתוך הציבור הדתי-לאומי.
אין שום סיבה לפקפק בכך שקבלת תלמידים עולי אתיופיה בבתי הספר הפרטיים בפ"ת נעשית על פי אותם קריטריונים שלפיהם מתקבלים תלמידים מעדות אחרות. אין שום יסוד לקביעה כי גישה גזענית שקשורה לצבע עורם היא מקור ההתנגדות לקליטתם של עולי הפלשמורה בבתי הספר 'דרכי נועם', 'למרחב' ו'דעת מבינים'. המטרה של חיזוק החינוך הציבורי אינה מקדשת אמצעים כמו עריכת קמפיין שקרי נגד מוסדות תורה וחינוך מפוארים. הכוונות הטובות והמעש החברתי של תנועת 'הכול חינוך' ומנכ"לה הרב שי פירון לא יכולים להצדיק קמפיין משמיץ ומעליל על בתי ספר פרטיים שבהם אין כניסה לאתיופים כביכול.
4. באתר 'הקרן החדשה לישראל' היה כתוב השבוע כי ארגון 'הכול חינוך' קיבל מענק חירום מהקרן לצורך המאבק הציבורי נגד אפליית העולים בפתח תקווה. אליעזר יערי, מנכ"ל הקרן החדשה לישראל, הוא מראשי עמותת 'הכול חינוך'.
למי שלא יודע, הקרן החדשה לישראל היא תמנון רב זרועות ועתיר תקציב שמסייע כספית לעשרות רבות של עמותות שונות, שמרביתן פועלות נגד העניין היהודי או הציוני בתחומים שונים. עמותת 'יש דין', הנתמכת על ידי הקרן, מממנת את מאבקם הציבורי והמשפטי של דרור אטקס ועו"ד מיכאל ספרד נגד המאחזים וההתנחלויות. במקביל, עמותות אחרות שנתמכות בידי הקרן פועלות להכשרת הבנייה הנרחבת הבלתי-חוקית של הבדואים בנגב. בשם הפלורליזם הדתי תומכת הקרן בארגונים שונים של רפורמים וקונסרבטיבים. ארגון 'משפחה חדשה' של עו"ד עירית רוזנבלום פועל בתמיכת הקרן להכרה חוקית בנישואים אזרחיים, נישואים חד-מיניים ועוד כל מיני נישואין שלא כדת משה וישראל. ארגוני משפטנים ערבים כמו עדאללה, הפועלים לביטול צביונה הציוני של ישראל, הצליחו בתמיכת הקרן להגיע להישגים כמו החלטת בג"ץ לאסור הקצאת קרקעות להתיישבות עבור יהודים בלבד. ברשימת הארגונים נתמכי הקרן מופיעים גם ארגוני שמאל ידועים ומובהקים כמו 'מחסום ווטש', 'שוברים שתיקה', 'הוועד הציבורי נגד עינויים', מוסד ון-ליר ועוד.
הקרן החדשה לישראל היא מכשיר רב עוצמה שבאמצעותו מצליח מיעוט שמאלני קטן, מתוחכם ונחוש לסובב על האצבע את הציבור הישראלי, שרובו נוטה לימין ולמסורת. העמותות הרבות שמפעילה הקרן משולות למאות החוטים הדקים שבהם קשרו הגמדים את גוליבר הענק, עד שלא היה מסוגל לזוז ממקומו. כל ארגון שנתמך בידי הקרן הזאת, גם אם כוונות אנשיו הם טהורות, משרת בצורה זו או אחרת את היעד הכולל של הקרן - הפיכת ישראל למדינה חילונית-ליברלית וביטול האקטיביזם הציוני בכל שטח אפשרי.
גם בתוך הציבורי הדתי פועלת הקרן בתחכום רב ותומכת בכל ארגון שמקדם את מטרותיה. במסגרת זו תומכת הקרן בארגונים כמו 'קולך', 'ציונות דתית ריאלית', 'נאמני תורה ועבודה', 'מרכז צדק לנשים', 'מרכז יעקב הרצוג ללימודי יהדות' ועוד.
הכללתה של עמותת 'הכול חינוך' ברשימה המפוקפקת של הארגונים נתמכי הקרן יכולה להסביר כמה דברים לגבי המאבק שניהלה נגד בתי הספר הפרטיים בפתח תקווה. מבחינתי לפחות, כל ארגון שנתמך בידי הקרן הזאת מתחיל את דרכו הציבורית כשעל גבו חטוטרת עבה של קופת שרצים כבדה.