אנחת הרווחה שמשחררים כעת בצה"ל לקראת לכתו של הרב רונצקי היא לא רק מעליבה אלא גם מדאיגה. מסתבר שגם כאשר קצינים וחיילים חובשי כיפה ממלאים את כל שדרות היחידות הלוחמות, הציפייה העיקרית בצה"ל מהרבצ"ר היא לשמור על פרופיל נמוך.
1. על פי ההסברים שנשמעו בתקשורת נראה כי כמו הרבצ"ר הנוכחי, גם הרב רפי פרץ חייב את בחירתו לתפקיד הרבצ"ר הבא למזימות הגירוש של הממשלה ולתופעת החיילים הדתיים סרבני המצפון.
כאשר מונה הרב רונצקי לתפקידו הוסבר כי דווקא העובדה שמדובר ברב מאיתמר תביא לכך שעמדתו נגד סירוב פקודה לעקירת יישובים תהיה נשמעת ומקובלת על החיילים. גם הפעם מוזכרת בהבלטה, כנימוק להצדקת הבחירה בו, העובדה שהרב פרץ קיבל באהבה ובריקודים את החיילים שבאו לפנותו מגוש קטיף.
נראה כי אהוד ברק וגבי אשכנזי מאמינים שהצנחת רב מחוץ למערכת, תוך דילוג על מועמדים מנוסים יותר מבכירי הרבנות הצבאית, תוכיח את עצמה ביום פקודה. בחזונם הם רואים את הרב רפי פרץ מתייצב ככהן משוח מלחמה ומורה לחיילים הדתיים לציית למצוות הממשלה, והללו נשמעים לו בלב שלם ונוהרים בהמוניהם להרוס את אלון מורה ואיתמר, בית אל ועפרה, קדומים ויצהר.
עצם העובדה שגישה צייתנית כזאת הופכת לשיקול מרכזי בעת מינויו של הרב הצבאי הראשי, מעידה על השיקולים הלא ענייניים של מי שבידיהם הבחירה. לאחר שהפכו את הצייתנות לפקודת גירוש יהודים למרכיב קריטי בכישוריו של לוחם המעוניין לשרת בחטיבת 'כפיר', הופכת כעת אותה צייתנות לסעיף הראשון בחשיבותו בקורות חייו של מועמד לתפקיד הרב הצבאי הראשי. אחרי התגובה ההיסטרית והענישה הדרקונית בתגובה למחאת השלטים, יש כאן ביטוי נוסף לעומק החשש של הצמרת הביטחונית מפני תופעת הסרבנות - מה שכמובן רק מעיד על עוצמתה הפוטנציאלית של מחאה זו.
2. ישנן סיבות אחרות, טובות יותר, לחשוב שהרב פרץ יכול להצליח בתפקיד המיועד לו. מדובר באדם נחמד ולבבי, חייכן וסימפטי, שזוכה לאהדתם של רבים וצפוי להיות אהוד גם על החיילים. ההצלחה והביקוש להן זוכה המכינה הקדם-צבאית בראשותו מעידה על מחנך שהכריזמה שלו פועלת על בני נוער לקראת גיוס, אשר שמו של 'הרב רפי' נישא בפיהם בהערצה. גם ההילה המבצעית שלו כטייס מסוקים יכולה לסייע למעמדו בקרב בני הנוער הדתי-לאומי ביחידות הלוחמות. יש להניח שהוא יתאמץ להיכנס לנעליו הגדולות של הרב רונצקי גם בתחום המסירות יוצאת הדופן לתפקיד. אבל מי שחושב כי קבלת הדין של הרב פרץ בימי הגירוש מבטיחה צייתנות עתידית של החיילים הדתיים בגירושים הבאים, מעיד על עצמו שאינו יודע לקרוא את מפת הציבור הדתי.
מבין הדרכים השונות האפשריות בעת גירוש וחורבן, קבלת הדין בריקודים היא התנהגות שמקובלת על אחוז זעיר ביותר בקרב הציבור הדתי, ובפרט בקרב הדור הצעיר. מי שנהג כך יסומן מראש כבעל דעות שוליות, שאין להתחשב בעמדתו לעת גירוש. בהפוך על הפוך, דווקא העמדתו של הרב פרץ בראש הרבנות הצבאית תנטרל במידה רבה את האפשרות לגייס את השפעתה לטובת משימת ההרס והגירוש. וטוב שכך.
3. הרבצ"ר הנוכחי, הרב אביחי רונצקי, חולל מהפך בדמותה של הרבנות הצבאית. הוא גייס אליה רבנים בעלי עבר קרבי, רבים מהם קצינים לשעבר ביחידות לוחמות. הוא הגדיר מחדש את תפקידה של הרבנות הצבאית, כאשר שם בראש מעייניה את נושא טיפוח רוח הלחימה מתוך השראה יהודית ותורנית. יחד עם זאת חלה בתקופתו התקדמות רבה גם בתחומים פחות קריטיים בעיניו - כשרות המטבחים, שבת ועירובין ועוד נושאים הלכתיים. הוא לא היה אסרטיבי מול צמרת צה"ל כמו הרב גורן בשעתו, ועיקר פעולתו נעשתה בדרכי השפעה ושכנוע. כאשר נתקל בקשיים בנושאים כמו 'השילוב הראוי' של חיילות עם חיילים או פינויים מחומש שנערכו דווקא בשבת, הוא לא הצליח לכופף את המערכת. בסיכומו של דבר הוא זכה להערכה רבה בקרב לוחמי צה"ל ובציבור הדתי בזכות אישיותו ומידותיו, בזכות מסירותו, ובזכות הצלחתו בהרמת קרנה וחיזוק השפעתה של הרבנות הצבאית, שהגיע לשיאו במהלך מבצע 'עופרת יצוקה'.
אלא שנראה כי ההערכה כלפי הרב רונצקי נותרה בדרגי השטח ולא הצליחה להתנחל בלבבם של בכירי מערכת הביטחון. עורכי וכתבי 'הארץ' הטילו על הרב רונצקי מצור תקשורתי, תוך שהם מנצלים את חוסר מיומנותו בתחום התקשורת ועושים שימוש בהתבטאויות לא פוליטקלי-קורקטיות שיצאו מפיו מפעם לפעם. בצמרת צה"ל החשיבו כנראה את הכותרות ב'הארץ' יותר משהחשיבו את רחשי ליבם של חיילים וקצינים ביחידות הלוחמות ואת רגשי תודתם של משפחות שכולות. הם לא הדיחו את הרב רונצקי כפי שציפו מהם ב'הארץ', אבל גם לא התאמצו להאריך את כהונתו. בשנה האחרונה שמו מחסום לפיו של הרבצ"ר ומנעו ממנו הופעות פומביות. לקראת מינויו של הרב הבא, במקום לחפש מישהו שימשיך בתנופת מפעלו, היה מנוי וגמור עמם להביא מישהו שונה, אחד שיוביל רבנות צבאית שאינה חורגת מייעודה ובעיקר אינה מעצבנת את השמאלנים.
4. לרב רונצקי היו שותפים בכירים במהפכה שחולל ברבנות הצבאית. תקוותם של מי שתמכו בדרכו היתה לראות את אחד מהם כיורשו בתפקיד. המועמד המוביל בעיניהם היה סא"ל הרב אייל קרים, חוזר בתשובה כמו הרב רונצקי, בעבר מפקד יחידה מובחרת וכיום ראש תחום הלכה ברבנות הצבאית. כמו אל"מ הרב שלמה פרץ, שהוזכר גם הוא כמועמד לתפקיד, הרב אייל קרים הוא היום בקיא ורגיל ומנוסה בעבודת הרבנות הצבאית. בשנים האחרונות הוא הוביל את נושא המחקר ההלכתי והפסיקה, וביסס את מקומו כמומחה בהלכות הספציפיות הנוגעות לשירות הצבאי. לרב רפי פרץ עוד לא יצאו מוניטין בתחום הפסיקה, ובחירתו לא תסייע למאמצים לבסס לרבצ"ר מעמד של 'מרא דאתרא' שפסיקותיו זוכות לעדיפות בעיני החיילים הדתיים על פני פסיקותיהם של רבניהם מהאזרחות.
ההחלטה שלא למנות את הרב קרים ליורשו של הרב רונצקי מתפרשת כנובעת מהסתייגות של צמרת צה"ל מדרכו של הרבצ"ר היוצא, ומרצונה לראות שינוי מגמה לאחר פרישתו. חבל שזה היחס לו זוכה מי שפועלו ומסירותו היו לשם דבר. חבל שאהוד ברק וגבי אשכנזי אינם מעריכים כראוי את תרומתם העצומה של הרב רונצקי ואנשיו לרוח הלחימה של צה"ל, ומעדיפים להטות אוזן לקינותיהם של אנשי חיל החינוך ועיתונאי השמאל נגד הרבנות האימפריאליסטית הכובשת את משימותיו של חיל החינוך. אם הם מצפים מהרב פרץ להחזיר את הרבנות הצבאית אל המטבחים וההלוויות, לא נותר אלא לקוות שגם בעניין זה הם ינחלו ממנו אכזבה.
5. טועים מי שמתייחסים אל סיום כהונתו של הרב רונצקי כאל הדחה. בריאיון שקיימנו עימו בתחילת כהונתו הצהיר הרב רונצקי כי בכוונתו לשרת בתפקיד שלוש שנים בלבד, כך שפרישה בקיץ בתום ארבע שנות כהונה היא סבירה. אבל אנחת הרווחה שמשחררים כעת בצה"ל לקראת לכתו היא לא רק מעליבה אלא גם מדאיגה. מסתבר שגם היום, כשקצינים וחיילים חובשי כיפה ממלאים את כל שדרות היחידות הלוחמות, הציפייה העיקרית בצה"ל מהרבצ"ר היא לשמור על פרופיל נמוך. תרומת הרבנות הצבאית לרוח הלחימה אינה מוכרת או אינה מוערכת.
מסתבר שכאשר מדובר ברבנות הצבאית ובעומד בראשה, כמה התבטאויות מיותרות וכותרות שליליות בהארץ עלולות לשנות לחלוטין את היחס כלפי קדנציה של שירות מסור ברמות נדירות שהניב הישגים רבים. אחת המסקנות שיצטרך להסיק הרבצ"ר הבא היא שבימינו לא רק מסירות ואהבת ישראל אלא גם ייעוץ תקשורתי צמוד הוא כלי עבודה הכרחי.