כשהראיס נוער / ציפי לידר, ירושלים
רגע לפני חידוש המשא ומתן עם הפלסטינים, כפי שהכריז ראש הממשלה, נראה כי בצד הצהרות השלום הרשמיות של אבו-מאזן, יו"ר הרשות הפלשתינית, אי אפשר להתעלם ממסיבות הראווה וההנצחה לטרוריסטים, שכובשות את הרחוב הפלשתיני בניצוחו.
האמירה הזו מזכירה את הבדיחה על איש אחד שביקש לשאול את החמור משכנו.
מצטער, אמר השכן, החמור איננו בבית. אולם למזלו הרע, בדיוק אז פצח החמור בנעירתו המפורסמת.
כשהעיר האיש לשכנו על כך, השיב השכן: למי אתה מאמין, לי או לחמור הנוער?
למי אפוא להאמין: לראיס, המכריז שלום, או לחמור הנוער ומריע למחבלים באורוותו?
ממלכתיות יהודית / אוריאל פרנק, מצפה יריחו
(בתגובה למכתב 'גלותיות וממלכתיות', גיליון 377)
אין ויכוח על כך שהחייל משמשון שהצהיר ש"יעדיף ללכת לכלא וללמוד תורה", הלך במסורת אבותינו. יהודים גאים מסרו נפשם (גם בגלות) על ערכים יהודיים.
אלא שלדעת הכותב יחזקאל דרומי, מסורת זו "גלותית" היא, ויש לנוטשה במדינתנו המתחדשת, ולהחזיר את עטרת מלכות דוד, בה היה מוצָא חייל סרבן כזה להורג בעוון מרידה במלכות.
נניח שאכן כך היה קורה, האם אנו שואפים לממלכתיות שכזו? האם שבנו ארצה כדי לבנות עגל זהב שאותו נעבוד ונציית לפקודותיו באופן עיוור, גם בניגוד לתורת ה'?
לו היה מוצא להורג חייל בצבא דוד על סירובו לגרש יהודים מנחלתם, בטוחני שנתן הנביא לא היה מאחר להוכיח אותו על כך, וכפי שאליהו הוכיח את אחאב מלך ישראל שהשתמש בטענות "ממלכתיות" כדי להכשיר שוד נחלת אבות וגם רצח.
אולי חָרַב היכל ה' והתפוררה מלכות ישראל וגלינו מארצנו משום שמוסדות אלה נהיו חשובים יותר מקיום רצון ה'. הלקח לעתיד: לבנות מלכות, צבא ומקדש, אך לא במחיר ריקונם מתוכנם היהודי, ואיבוד דבר ה' שבהם.
לראות את הנולד / נועה פרייזלר, בשם צוות חדר הלידה ב'שערי צדק'
(בתגובה ל'על דעת עצמי', גיליון 377)
נפתח בברכת מזל טוב לאבי סגל עם התרחבות המשפחה.
אנו כמיילדות מביעות פליאה רבה על טורו של סגל ביחס לחוויות של אשתו ושלו בחדר הלידה ובבית החולים. חבל שלא צוין באיזה בית חולים מדובר, כי התמונה שצורפה למדור היא מבית החולים שערי צדק, למרות שגברת סגל לא ילדה שם...
כאנשים מאמינים, אנו חושבות שלאחר סיום הלידה עם תינוק בריא ואמא בריאה, יש להודות ולא לקטר, שהרי שום דבר אינו מובן מאליו. הכל היה יכול להיות אחרת, ואז לא היה משנה כמה שקלים יש לשלם בחנייה, או מה הייתה תגובת השומר בכניסה לבי"ח. יש להודות לבורא עולם על השגחתו הצמודה לאורך כל הלידה, ולמיילדות כשליחות שב"ה לא אירעה תקלה על ידן.
כמיילדות אנו רואות את עבודתנו כשליחות. הלקסיקון שלנו מורכב ממילים יפות, מכבדות, ומעודדות. הטור היווה זלזול במקצוע המיילדות שהוא אחד מעמודי התווך של העולם היהודי. והרי לא מזמן קראנו בפרשת שמות שהקב"ה הבטיח למיילדות העבריות שכר שאין בשום מקצוע אחר!
לפי הספר /צביקה שטרוסברג, בני ברק
כל הכבוד לשרת התרבות לימור לבנת ולחבר הכנסת ניצן הורוביץ על "חוק הספר", שנועד להגביל את ההנחה שהמו"לים יוכלו להציע לרשתות הספרים ולהבטיח תשלום הוגן
לסופרים, לעורכים, למגיהים ולשאר עובדי תעשיית הספרים.
כיום, בשל כוחן הרב, מצליחות הרשתות להוציא מהמו"לים הנחות בסדר גודל של כמעט שמונים אחוז
מהמחיר הנקוב של הספר, אולם החוק החדש יגביל את גובה ההנחה לכדי מחצית מכך.