בקול תרועה רמה יצאה השבוע לדרך תכניתם של ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר שטייניץ לצמצום מאסיבי במספרם של העובדים הזרים בישראל. השניים קשרו כתרים רבים לראשה של התכנית, תוך שהם תולים בה תקוות רבות לשיפור מצבן של השכבות החלשות בישראל. במסיבת עיתונאים לאחר אישור התכנית בממשלה, האשים ראש הממשלה את העבודה הזרה בישראל ברבים מתחלואיה של החברה. "כניסה מאסיבית של עובדים זרים לישראל בשנים האחרונות יצרה בעיות בביטחון, סמים, ובעיקר פריצת שוק העבודה וירידה בשכר. בעיות אלו מציבות קשיים לטפל בהתחייבות הראשונה שלנו כלפי אוכלוסיות חלשות ששילובן בשוק העבודה הוא הדרך יחידה להוציאן מהעוני. אנו מחויבים בראש ובראשונה לעניי עירנו", הסביר נתניהו והוסיף כי "העובדים הזרים הם משקולת שדוחפת את השכר כלפי מטה. מדובר בפגיעה חברתית, ובאספקט נוסף של מדינת ישראל כמדינה יהודית".
אולם, כשפורטים את המילים הגבוהות לצעדים המעשיים הנובעים מהן, מתברר כי המהפכה אינה כה גדולה. ד"ר אדריאנה קמפ, מחברת הספר 'עובדים וזרים - הכלכלה הפוליטית של הגירת עבודה בישראל', מזכירה לנו כי רבים מהמהלכים אותם מתכננת הממשלה לבצע הם בסך הכל שכפול של מהלכים דומים שננקטו בשנות ה-90 ובמחצית העשור האחרון. בכל אחד מגלי גירוש העובדים הזרים צומצם באופן זמני מספר העובדים הלא חוקיים, אולם לאחר תקופה לא ארוכה שב מספרם לעלות והגיע לשיאים חדשים. "כל פעם מגבירים את הרעש לתקופה קצרה, מקימים בתחילה את משטרת ההגירה, הופכים אותה לאחר מכן ל'יחידת עו"ז', ובסופו של דבר המצב לא משתנה באופן מהותי", טוענת ד"ר קמפ.
עם זאת מציינת קמפ, כי צעד אחד אותו מבקשת הממשלה לבצע מהווה שינוי מהותי ואולי אף מהפכה. מדובר ביישום ההמלצה להשוואת עלות העסקת עובד זר לעלות העסקתו של עובד ישראלי. מדובר ביישום המלצתו של צוות בראשות פרופ' צבי אקשטיין, אשר נועדה להפוך את העסקתם של עובדים זרים ללא כדאית. ההמלצה מדברת על השוואת השכר והתנאים הנלווים של עובד זר לאלו של עובד ישראלי, והגברת האכיפה בתחום זה על מעסיקים ישראלים. קמפ סבורה כי מדובר בצעד חשוב, אולם היא ספקנית ביותר באשר לאפשרות ליישמו, "מדובר בכניסה עמוקה לכיסם של גורמים חזקים מאוד במשק, ובשינוי מהותי בכל דרך העסקתם של העובדים. ספק אם המהלך יעבור בסופו של דבר".
תופעה נוספת עמה מבקשת התכנית החדשה להתמודד היא תופעת ההסתננות ממדינות אפריקה השונות. לטענת ד"ר קמפ, הגבהת החומות אינה מסוגלת לפתור את הבעיה, עימה מתמודדות כמעט כל המדינות המפותחות. "ישנו קושי רב בניסיון לתחום את הגבול בין פליטים, אשר מעמדם מוגן על פי אמנת ז'נבה אשר ישראל היתה מיוזמיה ומוביליה, לבין מהגרים כתוצאה ממצב כלכלי ופוליטי קשה, אשר המדינות אינן חייבות לקלוט אותן".
ניהול חדשני למוסדות הוותיקים
שמותיהם אלמוניים בדרך כלל, ההכרה הציבורית לה הם זוכים היא לא גבוהה, אולם כל אחד ממוסדות החינוך של הציונות הדתית חב להם חלק חשוב מהצלחתו. מדובר כמובן במנהלים האדמיניסטרטיביים של המוסדות, אלו שנושאים על שכמם את עול החזקתם הכלכלית של הישיבות, האולפנות, המדרשות, ויתר המוסדות החינוכיים השונים. מחלקת הכנסים של 'בשבע' כינסה השבוע קרוב למאה מנהלים מהמוסדות השונים בכל רחבי הארץ, מהגליל ועד הנגב, ליום שכולו קודש לעבודתם היומיומית. במהלך הכנס נחשפו המנהלים, אשר מרביתם לא עברו כל הכשרה מסודרת למקצוע בו הם עוסקים, למגוון שיטות ניהול חדשניות ואפשרויות אשר העולם הטכנולוגי הרחב פותח בפניהם.
חלק גדול מהכנס הוקדש לחדשנות: ניהולית, אסטרטגית וטכנולוגית. יעקב שוויקה, בכיר בבנק פאג"י, הציג בפני המנהלים את משנתו הסדורה על מקצוע הניהול, אשר מקורות ההשראה שלה הם דברי חז"ל וגדולי הדורות מחד, וטכניקות הניהול החדשניות ביותר המקובלות כיום מאידך. על פי התפישה אותה הציג שוויקה, ניהול הוא מקצוע בפני עצמו, אשר דורש שורה ארוכה של כישורים, חלקם נרכשים וחלקם מולדים. בהשראתן של תיאוריות הניהול המקובלות כיום, הציג שוויקה את המנהל כמנהיגו של הארגון, זה שאמור לסחוף אחריו את כל הכפופים לו, וליצור מהחיבור ביניהם עוצמה הגדולה מסך כל העוצמות של העובדים השונים. לטענתו של שוויקה, ההבדל בין מנהל רגיל למנהל טוב הוא היכולת לעשות את אותם הדברים, אבל קצת שונה, בנועזות ובנכונות לקחת סיכונים מחושבים.
את החדשנות הטכנולוגית הציגו אילן הקר, מנכ"ל אינטרנט רימון, ורחל ליפשיץ מגוגל ישראל. הקר הציג בפני המנהלים את מהפיכת ה'פייסבוק', אשר משנה במהירות רבה את סביבת העבודה הטכנולוגית והעסקית, ומייצרת שלל אפשרויות עבור מוסדות החינוך, בצד סיכונים לא מבוטלים. הקר ציין בפני המנהלים את החובה להפנים את חידושי הטכנולוגיה, על מנת שלא להפוך לבלתי רלוונטיים עבור התלמידים, ההורים, והגורמים העסקיים עימם עומדים המוסדות במגע יומיומי. רחל ליפשיץ הציגה בפני המנהלים סביבת עבודה ניהולית חדשנית ומאתגרת, המיוצגת במונח 'מחשוב ענן'. מדובר בניהולו של כל המשרד על רשת האינטרנט, כך שבכל מקום, מכל חיבור לרשת האינטרנט, ניתן לגשת לחשבון האימייל הארגוני, ליומן המשרדי ולמסמכים הנדרשים לעבודה השוטפת. לדבריה, באמצעות הרשת והכלים שמספקת גוגל, ניתן ליצור סביבה אינטראקטיבית לה שותפים כל העובדים, התלמידים, ואולי גם ההורים.
"הדברים ששמעתי אולי לא היוו חידושים מופלגים, אולם בהחלט נתנו לי נקודות שונות למחשבה. אני מתכוון לבדוק בימים הקרובים את האפשרות ליישם כמה מהפתרונות הטכנולוגיים עליהם שמעתי כאן בישיבה שלנו", אמר לנו אחד ממנהלי הישיבות התיכוניות במהלך הכנס. מנהל אולפנה עימו שוחחנו הדגיש כי מעבר להרצאות המשמעותיות נתן הכנס למנהלים הזדמנות, אשר אינה קיימת ביום יום, להיפגש זה עם זה ולהחליף רעיונות, מחשבות ותכניות לעתיד.
מבזקים
* בנק ההשקעות HSBC הזרים 125 מיליון דולר למיזם התשתיות למכונית החשמלית של שי אגסי, 'בטר פלייס'. HSBC תחזיק כ-10 אחוזים ממניות החברה, ותצרף את אחד ממנהליה למועצת המנהלים של המיזם.
* נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, החליט להותיר את ריבית חודש פברואר ללא שינוי, ברמה של 1.25 אחוז. בבנק הסבירו כי הצעד נובע ממדד דצמבר הנמוך מחד, ומאי הוודאות לגבי קצב התאוששות הכלכלות הגדולות בעולם מהמשבר, מאידך.
* במהלך חודש דצמבר ירד מספר המובטלים החדשים שנרשמו בלשכות התעסוקה ב-2.4 אחוז, זאת בנטרול השפעות העיצומים. מספר המובטלים הכולל ירד ב-0.1 אחוז, ומספר דורשי העבודה שמצאו עבודה מיד דווקא עלה. השיפור נובע כולו מירידה במספר המובטלים האקדמאים.
פרשנות / נועם סגל
לא להוזיל את החשמל
עדיף להימנע מהפחתת מחיר החשמל ולשמור את הכסף שנחסך למימון צעדים שיביאו לחיסכון באנרגיה ולצמצום הזיהום
בימים אלו מתנהל מאבק איתנים בין רשות החשמל, גוף עלום יחסית לציבור, לבין המשרד לתשתיות לאומיות, הנוגע להפחתת תעריף החשמל. הסיבה להפחתה הצפויה היא הכנסתו לשימוש של גז טבעי לייצור חשמל בהיקף גדול בשנה החולפת, כתחליף לסולר. הגז הטבעי זול יותר מן הסולר, ומכיוון שמחיר החשמל אותו אנו משלמים נקבע לפי עלות הדלקים בהם משתמשת חברת החשמל, מבחינה חשבונאית טהורה אמור תעריף זה לרדת בכ-10 אחוז. כך לפחות גורסת רשות החשמל, האחראית על קביעת התעריף.
ואולם, יש לראות את משק האנרגיה של ישראל בראייה רחבה יותר. בשנים האחרונות גדל מאוד הביקוש לחשמל, ועל מנת להמשיך ולספק את הביקושים הגדלים, נדרשת הקמת תחנות כוח חדשות ויקרות הפולטות זיהום אוויר וגוזלות שטחי חוף ושטחי קרקע יקרים אחרים להקמתן. בנוסף, בתהליך ייצור החשמל נפלטים גזי חממה התורמים למשבר האקלים.
לפיכך, המהלך העיקרי הנדרש כיום על מנת לצמצם את הפגיעה בסביבה ממשק החשמל, לשמור על יציבות המשק ולמנוע מחסור בחשמל הוא תהליך של התייעלות אנרגטית רוחבית, אשר יאפשר למשק לתת את אותה התפוקה הכלכלית, תוך שימוש בפחות אנרגיה. ניתן להשיג התייעלות בדרכים שונות: שיפור תהליכים בתעשייה, החלפה של מכשירי חשמל ישנים ובזבזנים באנרגיה, דוגמת מזגנים, מקררים או נורות, במכשירים חדשים ויעילים יותר, וכן בשינוי תהליכי התכנון והבנייה של בתים ומבנים בישראל.
על מנת שניתן יהיה לבצע התייעלות אנרגטית בהיקף גדול במשק הישראלי נדרשות השקעות גדולות, אשר תקציב המדינה המצומק אינו מאפשר כיום. לפיכך, הקפאה של תעריף החשמל כעת, תודות לכניסת הגז, וניצול העודף הנחסך היה מאפשר לממשלה להפנות תקציבים נאותים להתייעלות אנרגטית. בניגוד להיטלים והשקעות אחרות. בגישה זו תומך השר לתשתיות לאומיות, ד"ר עוזי לנדאו, בניגוד לעמדת רשות החשמל. סיבה נוספת להתנגדות להפחתת התעריף היא עידוד בזבוז החשמל שהוא יגרום. ככל שהמוצר זול יותר, אנו נוהגים לצרוך ממנו יותר. וכך, הורדת התעריף רק תגדיל את צריכת החשמל ואת הזיהום הסביבתי.
הכותב הוא אחראי תחום מדיניות בפורום הישראלי לאנרגיה