מסתער על המורים
שר החינוך גדעון סער הצהיר לאחרונה, שמורה בישראל יוכל לשמש בתפקידו עשר שנים בלבד ואחר כך שימצא לעצמו עבודה אחרת. אני מודה, שהייתי המום כאשר קראתי את הידיעה בעיתונות היומית. אני תוהה האם סער חשב לעצמו מה יעשה מורה לאחר עשר שנות הוראה, מי יעסיק אותו?
אולי על פי ההיגיון העקום של חידוש כוח ההוראה, יש מקום לפטר גם את כל המרצים במכללות לאחר עשור ואם אפשר, גם את המרצים באוניברסיטאות. אולי נפטר גם את האחיות בבתי החולים? הן לבטח שחוקות מאוד אחרי עשר שנות עבודה רצופה. רגע, למה שלא נפטר גם את הרופאים? רופא עם ותק של מעל עשר שנים הוא סכנה מהלכת, כולו שחיקה ומרמור, על פי הגיונו של סער.
בכל כמה שנים מגיע למערכת הפוליטית, במינוי פוליטי, שר חינוך חדש. פעמים רבות הקשר בינו לבין עולם החינוך מקרי לחלוטין, השר הנבחר מוחק את כל מה שעשו לפניו ומאמין שהוא הנפוליאון החדש שיביא להפיכה במערכת החינוך. כמורה בגימלאות, שלימד מזה עשרות שנים, אני מתבייש בהצהרתו של שר החינוך הנוכחי ותוהה באיזו פנטזיה מהפכנית יאחז שר החינוך הבא אחריו...
דוד קשני, ת"א
מחאה סלקטיבית
בפרשת בית הספר בעמנואל, שגרמה לסערה ציבורית, ראינו שהעם כולו היה עם הורי הבנות המזרחיות. לעומת זאת, בנושא ההפרדה בין הילדים האתיופים לילדים הישראלים בגן בבאר שבע קיימת דממה תקשורתית. חוץ מערוץ 2, שחשף את הפרשה, איש אינו מדבר על כך, על אף שמדובר באפליה גזענית מובהקת.
מדוע העם לא עם האתיופים? האם המחאה העדתית חלה רק לגבי הציבור החרדי, המשמש כמו תמיד שק חבטות של העיתונות החילונית, אך לא לגבי אחרים? מה פשר איפה ואיפה זו? היכן העיתונות הפעם נגד האפליה האתנית?
ציפי לידר, ירושלים
ממי מפחדים הפקחים
בשטח הנרחב שממזרח לבאר-שבע מסומנים במפה כחמישה ישובים ערביים. אולם, במציאות ישנם שם עוד עשרות יישובים בלתי-חוקיים של בדואים, שכל אחד מהם תופס שטחים נרחבים ומשתרע לאורך קילומטרים. למרבה הפליאה – אין שומעים כל גינוי לכך מראשי המדינה וממנהיגי המפלגות. אנו לא שומעים דבר על "שלטון החוק" ולא על "מדינת חוק", ואפילו לא שומעים שאסור "ליטול את החוק לידיים". מסתבר שלערבים ולבדואים 'מותר' להקים יישובים ללא כל היתר ובניגוד לכל תכנון, לתפוס שטחים נרחבים ולמוסס את המדינה היהודית מבפנים.
אם יהודי יקים אוהל לשנת לילה על אחת הגבעות בנגב, מייד יעוטו עליו פקחים וידרשו ממנו להסתלק, ויתכן אף שירשמו לו דו"ח. אבל כשהבדואים מקימים בכל יום עשרות מבנים קשיחים ותופסים קרקעות למכביר, זה כבר לא מפריע לאף אחד מהפקחים.
אין מנוס מן המסקנה הברורה כי היהודים בישראל מופלים לרעה כציבור בהשוואה לציבור הערבי. נבחרי הציבור היהודים ומתווכי המשטר הדמוקרטי-לכאורה הם מומחים ונמרצים במעשי קיפוח ואפליה כנגד בני עמם. בזה הם ממש טובים.
שמואל פישר, פתח תקווה