פעילותו של נתניהו לדחות את הבחירות למרכז הליכוד מאכזבת ומקוממת, אך בשום פנים ואופן אינה סיבה לפסול את פעילות המחנה האמוני בליכוד. התרגיל של נתניהו בא על רקע התעצמות הכוחות האמוניים במפלגתו, המאוגדים בכמה קבוצות. בשום פנים אין לעצור את תנופת ההתפקדות לליכוד או חס ושלום לבטל, במעשים פזיזים, את המאמץ של עשור שנים. המאמצים עתידים לשאת פרי, יעשה נתניהו אשר יעשה.
יש לזכור כי הכוח העיקרי ביותר הגלום בחברות בליכוד אינו בבחירת חברי מרכז אלא בבחירת רשימת הליכוד לכנסת. נתניהו אינו צפוי להעז לפגוע בזכות זאת. ב-2006, כדי לשפר את דימוי המפלגה שלו ולהצטייר כשוחר דמוקרטיה, ביטל את בחירת רשימת הליכוד על ידי חברי המרכז והעביר את סמכות הבחירה לחברים מן השורה. החזרת המצב לקדמותו תפגע קשות בתדמיתו, לא רק בעיני אנשי מפלגתו אלא בעיני הציבור הרחב. נתניהו כיום אינו הרבה יותר דמוקרטי מאשר שרון בזמנו, אך הוא הרבה פחות סמכותי. הוא מפחד לעשות דברים שיציירו אותו באור שלילי. מבחינתנו, המתפקדים, יש לשמור על כוחנו להוכיח את יכולתנו להעניש את מי שמבקש את תמיכתנו ואחר כך פועל נגדנו.
הבחירות למרכז הליכוד אמורות להתקיים בעוד כ-20 חודשים. נתניהו ביקש לדחותן, לכאורה, כדי לצרף חברים חדשים לליכוד. אם הוא לא יצליח למשוך אליו אנשי 'קדימה' מצבו עשוי להיות חמור יותר בעוד 20 חודשים. האם הוא עשוי לחזור על התרגיל ולדחות עוד את בחירת המרכז? ייתכן. וייתכן כי המרכז הנוכחי, מרכז שעוצב ברובו על ידי עמרי שרון, ייענה לו.
אך יש להיזכר בפתגם האמריקני: "הוא יכול לברוח, אך אין לו היכן להיחבא". שלא כמו שרון, בסופו של דבר נועד לנתניהו מפגש עם הדמוקרטיה בתוך תנועתו. זה יבוא לכל המאוחר בבחירות לרשימת הליכוד לכנסת ה-19. ייתכן מוקדם יותר. כבר עכשיו יצאו לדרך תביעות משפטיות נגד החלטת המרכז, כהחלטה הפוגעת בעקרונות דמוקרטיים ובהתחייבויות התנועה למתפקד. עד כה, כל עוד לא התקבלה החלטה, בתי המשפט התחמקו מהתמודדות עם הסוגיות העקרוניות שהחלטת המרכז מעלה. היום אין להם ברירה. יש להצטייד בסבלנות, בכושר עמידה, ובעיקר בטפסי התפקדות.