מי שאינו יודע להבחין בין סירוב פקודה הנובע מנאמנות לעם לתורה ולארץ, לבין סירוב הנובע מתפישת עולם לפיה אין לעם ישראל זכות על הארץ ולכן הוא מסרב לשרת בכלל או לשרת ביהודה ושומרון – יש לו בעיה.
הראשונים מתנדבים ליחידות קרביות, רוצים לחזק את המדינה, מוכנים להקריב הכל. הנכונות הזו נובעת מאמונה עמוקה בד' יתברך אלוקי ישראל, מתוך הכרה שארץ ישראל היא ארץ ד' ועם ישראל הוא עם ד', וד' נתן את הארץ לעם ישראל. וכאן בארץ ישראל על עם ישראל למלא את ייעודו הגדול לקרוא בשם ד'.
אמונה זו היא שנותנת תעצומות נפש להקריב הכל למען העם והארץ. אמונה זו היא יסוד כוחו של עם ישראל, היא שנתנה לו את הכוחות לעמוד מול כל כך הרבה קשיים במשך הדורות, והיא שדחפה אותו לשוב לארץ ישראל ולבנות את המדינה. היא יסוד כוחו של הצבא, היא הנותנת לעם ישראל גם כעת את הכוח לעמוד מעטים מול רבים.
אמונה זו היא שמחייבת להתנגד לכל החלשה של אחיזתנו בארץ ישראל, המתבטאת בפינוי יישובים. ובוודאי מחייבת שלא להשתתף ח"ו במעשה כזה. פקודה כזו לאדם דתי היא פקודה בלתי חוקית בעליל. היא חמורה מכל פקודה שנחשבת בעיני הכל פקודה בלתי חוקית בעליל. כשם שהמערכת הצבאית מבינה שאם תינתן פקודה לחייל דתי לעבור על מצווה מהמצוות שלא לצורך פיקוח נפש זכותו של החייל לסרב, כך עליה להבין שפקודה לפינוי יישובים כל שכן שזכותו של החייל לסרב, שהרי מצוות יישוב ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות.
הניסיון לכפות משמעת מלאה בניגוד לעמדת התורה לא יצליח. דברי הרב דברי התלמיד דברי מי שומעין. הניסיון הזה יחליש את הצבא. ראשית, מפני שכוחו של הצבא נובע מרבש"ע, ובלי סייעתא דשמייא אי אפשר להצליח, "אם ד' לא ישמור עיר שווא שקד שומר" - אם ד' ישמור עיר טוב שקד שומר. שנית, כפיית משמעת בניגוד למצוות ד' מחלישה את המוטיבציה לשרת בצבא, והנוער הדתי יפנה לתרום למדינה באפיקים אחרים.
על זה נאבקים החיילים תלמידי ישיבת הר ברכה. על ההכרה שהמערכת הפוליטית והצבאית לא רשאית לכפות משמעת על אנשי האמונה בניגוד לאמונתם. הם נאבקים על זכותם ללמוד בהר ברכה ולשרת בצבא.
זהו מאבקו של הציבור הדתי. הם נאבקים על הזכות לשרת בצבא מתוך אמונה ועל פי התורה. הצלחת מאבקם תחזק את הצבא. הצלחת מאבקם תפתח פתח לציבור החרדי להיות גם הוא שותף בהגנת עם ישראל מפני צר.
ועל כן, ברכותיי לחיילים בני ישיבת הר ברכה העצורים – חזקו ואמצו. במוקדם או במאוחר המערכת הצבאית תהיה חייבת להכיל בתוכה את הציבור הדתי ולתת לו לשרת בצבא על פי אמונתו. הדברים אמורים לא רק בשאלה הגדולה האמורה, אלא גם בהרבה פרטים בחיי היומיום
בצבא. לחיילים העצורים יש חלק בזירוז התהליך הזה. דבריי אלו מופנים בעיקר לציבור שלנו. אם אנו נדע לעמוד על שלנו – גם הצבא יידע לכבד את רצוננו.