סיפורי 'גלגל חוזר' פורסמו אמם לראשונה בדפי עלון של שבת, מה שהופך אותם לצפויים באורכם המילולי-טכני. למרות זאת חלקם מצליחים להפתיע ולעורר מחשבה וגורמים לך לקחת אותם איתך הלאה.
הוד כותב במגוון נושאים: החל ממעגל השנה, המשך בחברות ובמחלוקת, ביחסים בתוך המשפחה ועד החברה והפרט. בכל פעם הוא לוקח סיטואציה מאוד ספציפית ודמויות מאוד קונקרטיות, עם שם וזהות, תחושות ומחשבות, ומצליח במעט המילים שהוקצבו לו להעביר אותן תהליך כלשהו, ובכך לגעת בקורא. ברוב הפעמים הוא עושה זאת בהומור מעודן ומתוחכם, באופן שגורם לקורא ליהנות. ואפילו אם השורה התחתונה של הסיפור מעט מרירה, החיוך החופף על הכל ממתיק מעט את הגלולה.
הסיפורים של הוד אינם חפים מביקורת על הטבע האנושי, אף שהם נכתבים באופן לא מטיף. כל גיבוריו הם אנושיים, לא צדיקים גדולים ולא אלטרואיסטים, ובמובן הזה קל מאוד להתחבר אליהם.
ואף על פי כן, לא כל הסיפורים מחדשים. בחלק מהמקרים הפואנטות בנאליות, והקורא הישר מרים מבט מן הספר, תוהה לעצמו איפה הוא כבר שמע את הסיפור. חיסרון נוסף, ובעיני משמעותי אף יותר, הוא חוסר אחידות במשלב השפה. בתום הספר תהיתי האם הסגנון של הוד הוא 'הפוך על הפוך', כלומר, כתיבת כמה שורות בסגנון של ש"י עגנון או הרב סבתו, ואז נעיצת סיכה בבלון השפה הגבוהה והקישוט הסיפורי - בכוונת מכוון, או שיש כאן שגגה.
אם הוד עשה כך בכוונה - אין לי אלא להודות בענווה שלא הבנתי את היופי שברעיון. ואם לא, הרי שיש בכך טעם לפגם. ונדמה שגם מי שמלאכת הכתיבה היחידה שהוא מבצע הם פתקים למכולת, ירגיש בקושי 'לבלוע' את הסגנון. כדי לכתוב בשפתם של הגדולים האלה צריך לשקול כל מילה, ולהישמר ממשפטים רגילים, קל וחומר ממילות סלנג.
אבל השורה התחתונה היא שספרו של הוד בהחלט מעורר מחשבה, קלילותו וההומור שבו מסייעים לקלוט מוסרי השכל הנוגעים לכולנו.
ofralax@gmail.com