עשרות שנות ההתיישבות ביש"ע התאפיינו בבנייה ופיתוח, עוד דונם ועוד עז, עוד קרוואן ועוד בית, עוד כביש ועוד מדרכה. במגרש הזה הצלחנו, בסייעתא דשמיא, באופן יוצא מן הכלל. אלא שהמשחק היום מתנהל במגרש אחר לגמרי, ואת זה, דומני, טרם הפנמנו.
מבלי לזלזל חלילה בחשיבות היצירה והבניין, הגיע העת להפנים כי המאבק כיום על ההתיישבות מתנהל בזירות אחרות לגמרי. המרכזיות שבהן – הזירה התקשורתית והתודעתית, הזירה המשפטית והזירה הפוליטית, ובמקביל אליהן מאבק השטח הציבורי. מובן מאליו שהפעילות בזירות אלו צריכה להיות מלווה בהמשך הבנייה והפיתוח, אולם על הדגש לעבור שינוי מהותי ועמוק.
המערכה המנוהלת כיום כנגד ההתיישבות היא לא פחות ממערכה של 'להיות או לחדול'. כדי לנצח בה עלינו לגבש אסטרטגיה ארוכת טווח ולהשתמש בכלים מקצועיים ובתותחים הכבדים ביותר הקיימים בשוק. יש להפנות למערכה זו את מירב המשאבים העומדים לרשותנו, הן הכלכליים והן האנושיים. לרשות מערכות ההתיישבות עומדים משאבים לא מבוטלים. כדוגמה, בשנים האחרונות הושקעו עשרות מיליוני שקלים בבניית מבנים יבילים ברחבי יו"ש, אשר בזכותם נוספו להתיישבות כאלפיים נפש, המהווים כחצי אחוז מאוכלוסיית יו"ש. תמהני האם הפניית חלק ממשאבים אלו לניהול מערכה אסטרטגית על עתיד ההתיישבות, לא היתה אפקטיבית יותר לגורלה.
המערכה התקשורתית והתודעתית – כשחברת תנובה משיקה מותג חדש לשוקו היא משקיעה מיליוני שקלים בפרסום, יחצ"נים וכדומה. דומני שאם חפצי חיים אנחנו עלינו להשקיע את מיטב המוחות ומיטב המשאבים בשכירת שירותים מקצועיים כדי להשפיע על הציבור הרחב ועל מקבלי ההחלטות.
המערכה המשפטית – ישנם מספר ארגונים חוץ פרלמנטריים העוסקים בתחום, שהבולטים שבהם: הפורום המשפטי, ארגון זכויות האדם ביש"ע, תנועת רגבים (אשר לח"מ הזכות להיות שותף בה) ועמותת חוננו. ארגונים אלה עומדים כמעט לבדם מול מאות ארגוני שמאל קיצוני שמפעילים מכבש לחצים בלתי אפשרי על המערכת. עלינו לתגבר את הארגונים הקיימים ולהקים עשרות ארגונים חדשים שיהוו לחץ מאזן שיחזיר את המערכת לשפיות ולדרך הציונות.
המערכה הפוליטית – עלינו להעצים את העבודה, שכבר נעשית, מול מקבלי ההחלטות בכל הרמות (כדוגמת העשייה של שדולת א"י בכנסת) וליצור באמצעים מקצועיים מנופים אפקטיביים אל מול הממשלה והכנסת. בנוסף לכך יש לבצע עבודת עומק במערכות הפוליטיות הבינלאומיות בכדי להביא להפחתת הלחץ המופעל על ממשלות ישראל.
מתוך הערכה רבה ובזהירות הראויה אומר, כי לצערי הרב, לא כל העומדים בראש המערכות ההתיישבותיות השונות הפנימו את השינוי, ומשכך אנו עדיין אפילו לא יושבים כצופים בטריבונה של המגרש בו מתנהלת המערכה.
במקום לייצר כבר מהיום מאבק חד וברור כנגד המשך ההקפאה, אנו עסוקים בתכנון תוכניות לבניית מאתיים מבנים ליום שאחרי ההקפאה...
במקום להילחם מלחמת חורמה כנגד הקמת מדינה פלשתינית שהולכת ומוקמת לנגד עיננו באופן מעשי (ראוובי, תכנית פיאד), אנו עסוקים בבניית קרוואנים ומגורונים.
במקום לטפל באוטוסטרדת הכספים המזינה את מערכת התעמולה האנטי ישראלית של ארגוני השמאל, אנו סוללים עוד כביש ועוד דרך גישה, במקום מודעה ושלט חוצות אנו מדביקים עוד אריח ועוד לבנה.
נמחיש את הדברים - מי שישקיף על הריסת הבתים בגני מודיעין (חשמונאים) בשבוע שעבר, אשר להם היו היתרי בנייה כדין ובנייתם החלה לפני תקופת ההקפאה, מבעד למשקפיים של "עוד דונם ועוד עז" יבכה מרה את חסרונו של בית נוסף בהתיישבות. צופה שהפנים את זירת המאבק החדשה, לעומת זאת, יבנה ממקרה אבסורדי זה, בו ההריסה התבצעה לכאורה בניגוד לחוק, נדבך נוסף בקרבות המשפטיים וההסברתיים נגד ההקפאה. 'הלוחם החדש' ייעזר לשם כך בטובי המוחות והכישרונות היחצ"ניים והמשפטיים ויביא בפני הציבור את האבסורד, השרירות והאטימות, שלא לומר רשעות, של מובילי ההקפאה. ואידך זיל גמור.
הכותב הוא מנהל תנועת רגבים