שעות בילינו שם, יושבים ליד שולחנות ארוכים באפינו עולה ריח של ספרים ישנים, לחישות רמות מצד המעיינים והשתקת הספרנית מנגד - האם תם עידן ספריית העיון? תלוי את מי תשאלו. במט"ח אמנם לא חתמו על תאריך הפטירה של המוסד רב השנים הזה, אבל לאחרונה היא פתחה במיזם שמביא את הספריה הזאת למחשבים של עמך ישראל, בתחומי החברה והרוח. מנכ"לית מט"ח, גילה בן הר, הובילה את פיתוחה של 'כותר', הספרייה המקוונת הראשונה בישראל, והתכנית הבאה, כך נראה, היא ילקוט דיגיטלי. "צריך לבדוק איפה לטכנולוגיה יש ערך מוסף, ואת זה לפתח", הוא המוטו של בן הר, שמבחינתה השמים הם הגבול.
מה הביא אתכם לפתח את המיזם הזה?
"משהו קורה היום בעולם. אנשים כבר כמעט לא רוכשים אנציקלופדיות וכשילדים מחפשים מידע על נושא מסוים הם פותחים את 'ויקיפדיה' ומסתפקים בה. אני חושבת ש'ויקיפדיה' מצוינת, אבל יש ערך גם למה שהמומחים כתבו. במט"ח קיימים צוותים מעולים של אנשי תוכן ושל אנשי טכנולוגיה, ויש מאחורינו מיזמים של הנגשת תרבות ישראל לציבור ולתלמידים. אחרי 'מקרא נט', 'פשיטא' ו'תולדוט' החלטנו ללכת על ספריה מקוונת".
בדקתם איך דברים כאלה מתנהלים ברחבי העולם?
"בוודאי. נסענו לספריית הקונגרס, למדנו גם מ'גוגל', ובסופו של דבר פיתחנו מודל ייחודי שמתאים למדינת ישראל. ב'גוגל' הספרים אינם מגיעים בסריקה מלאה והפיענוח הוא לא נטול שגיאות. אצלנו הספרים סרוקים במלואם, בלי טעויות ויש לנו גם את המגוון הרחב ביותר של המו"לים שניאותו להעלות את הספרים שלהם לרשת. כך שאנחנו די ייחודיים בעולם".
איך באמת שומרים על זכויות היוצרים של המו"לים?
"הכניסה והעיון ב'כותר', עולה 200 שקלים לשנה לבית אב. אנחנו לא רוצים להרוויח מזה. המו"לים מקבלים תמלוגים על פי דפים נצפים. וכך הם מסכימים להעלות לספריה שלנו גם ספרים שעודם נמכרים".
הספרייה שלכם מעניקה לגולש מגוון אפשרויות רחב יותר מאשר למעיין ב'ספריה קלאסית'.
"נכון. בצד האפשרות לדפדף, הגולש יכול להפוך את הספר לאישי, על ידי מירקור קטעים, גזירה, חיפוש נושא בכמה ספרים בו זמנית, השוואה של נושא מסוימים בכמה ספרים ועוד. יש גם אפשרות ליצור ספריה אישית או כיתתית".
מי נהנה בינתיים מהמיזם?
"קיבלנו תגובות מאוד חמות מהאוניברסיטאות, זה מתאים גם לסטודנטים לתארים מתקדמים ולכל בית אב. גם ממערכת החינוך קיבלנו תגובות טובות ואנחנו מקבלים בקשות כל העת, ומנסים להיענות להם: להגדיל גופנים, להעלות עוד ספרים למאגר וכו'".
גם ספרי הלימוד שלכם הועלו לרשת.
"נכון. עם ירידת מחירי המחשבים, אני משוכנעת שבעוד שנתיים–שלוש יוכלו הילדים לבוא לכיתה עם ילקוט דיגיטלי, באמצעותו הם יוכל לעשות פעילויות רבות. הספרים יוזלו ב-40-50 אחוזים, והם יהיו הרבה יותר מעודכנים. תהיה אפשרות להכניס שינויים שמתרחשים בנושאים הנלמדים, לשאול שאלות הרבה יותר מורכבות ועוד. נמצא גם שהמחשב הוא הצלה עבור ילדים עם לקויות למידה. אמנם כל אלה לא מחליפים מיומנויות חברתיות או מוטוריקה עדינה, אבל בצד האחרונים, בילקוט הדיגיטלי טמונים יתרונות גדולים".
היעד של בן הר הוא 1000 ספרים ב'כותר' עד סוף השנה האזרחית. בפרויקט 'הילקוט הדיגיטלי', מט"ח פונה היום למו"לים שונים כדי שיאותו להעלות את ספריהם לרשת, לטובת כלל התלמידים.
Ofralax@gmail.co.il