שלום כלכלי - הגירסה הפלשתינית

החרם הפלשתיני על תוצרת יהודה ושומרון צובר תאוצה גם בקרב ערביי ישראל, ובמפעלים היהודיים שמעבר לקו הירוק נערכים גם להיעדרות המונית של פועלים פלשתיניים, בהוראת ראשי הרשות. בכנסת ובממשלה מציעים לנקוט שורה של סנקציות נגדיות, ואף להעלות את נושא החרם במסגרת שיחות הקירבה, ומדגישים: הנפגעים העיקריים מהחרם הם דווקא הפלשתינים.

"הפלשתינים יורים לעצמם ברגל", הכריז שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, בשבוע שעבר. היה זה בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת, בנושא שדעת הקהל הישראלית לא נותנת לו את תשומת הלב הראויה: "בחינת צעדים בתגובה להחלטת הרשות הפלשתינית להחרים תוצרת ישראלית מאזור יהודה ושומרון". "היחסים הכלכליים בין הישראלים לפלשתינים הם למעשה הבסיס לשלום הכלכלי, ומסייעים באופן ישיר לשיקום הכלכלה הפלשתינית" – הבהיר ברוש את דבריו – "אנו לא פטרונים של הפלשתינים, ועובדים בשיתוף פעולה עם מדינות נוספות רבות בהן טורקיה, יפן, שבדיה, גרמניה ועוד בהשקעות בשטחי הרשות, במטרה ליצור תעסוקה לפלשתינים. אך בראש ובראשונה, בהחרמת התוצרת הישראלית - הפלשתינים יורים לעצמם כדור ברגל".
מה שנדמה היה תחילה כקוריוז, הולך ומתפתח למציאות לא פשוטה.

לפני שבועיים פירסם יו"ר הרשות הפלשתינית, אבו-מאזן, חוק האוסר לשווק מוצרים מהתנחלויות. החוק גם קובע ניהול מאבק במוצרים מהתנחלויות. היועץ המשפטי של יו"ר הרשות, חסן אלעורי, ציין בהודעה שפירסם כי החוק מתיר להעניש בחומרה כל מי שסוחר עם או קונה מוצרים מהמתנחלים. "ההתנחלויות הן סרטן בגוף הפלשתיני,  ופוגעות באדם, האדמה והגורל. לכן יש להיאבק בהן בכל הדרכים", אמר היועץ המשפטי הפלשתיני. היה לו גם נימוק משכנע למלחמת החורמה שלו במוצרי ההתנחלויות: ישנם מוצרים רבים בשווקים הפלשתיניים שיוצרו בהתנחלויות, על חשבון המוצרים המקומיים. "התוצאה היא חיזוק כלכלת ההתנחלויות והענקת לגיטימציה למוצרים. החוק נועד להיאבק בהתנחלויות ובו זמנית, הענקת הגנה לצרכן הפלשתיני", אמר אלעורי.

מחרימים גם אבטיחים

"כבר למעלה מ-4 חודשים הפלשתינים לא מכניסים סחורה לשטחי הרשות הפלשתינית", מספרת אתי אלוש, יו"ר מינהלת איזור התעשייה ברקן בשומרון.

בישראל נטו להתעלם מהמהלכים הפלשתיניים, שכאמור לא זכו לכותרות גדולות. כבר לפני כשלושה חודשים השיק משרד הכלכלה הפלשתיני אתר אינטרנט של "קרן הכבוד הלאומי וההעצמה", שמטרתה מימון הפעילות לחיסול מוצרי ההתנחלויות מהשוק הפלשתיני ועידוד קניית מוצרים מתוצרת לאומית פלשתינית. שר הכלכלה הפלשתיני, חסן אבו לבדה, ציין כי "צעד זה הוא חלק מפעילות ההסברה של הקרן כדי לחשוף את התושבים למוצרי ההתנחלויות, ולעודד אותם להחרימם".
"קרן הכבוד הלאומי וההעצמה" הוקמה ע"פ החלטת הממשלה הפלשתינית, במסגרת תוכניתה לבניית מוסדות המדינה. הקרן הושקה לפני כחודשיים באירוע חגיגי שהצליח לגייס 2 מיליון דולר לקופת הקרן, שמיועדת בין השאר למימון פעילות הסברתית להחרמת מוצרי ההתנחלויות, הקמת מאגר מידע כוללני ועדכני לצרכן המקומי, ריכוז פעילותם של צוותי השטח, שיפור איכות התוצרת הפלשתינית וכן למתן הטבות לעסקים שמפסיקים לסחור במוצרי ההתנחלויות. האתר "קארמה" עלה בשתי שפות - אנגלית וערבית, והוא כולל בין השאר רשימה של מוצרי התנחלויות שיש להחרים, מידע על ההתנחלויות ופרסומת לעידוד החרם.

הפלשתינים נקטו צעדים מעשיים. בשבוע שעבר דווח כי לראשונה פלשתיני יועמד לדין ברש"פ באשמת מסחר עם מתנחלים, על פי החוק החדש. הידיעה נמסרה אחרי שהמכס הפלשתיני החרים 10 טונות של מלונים בכניסה לכפר עבידייה שבנפת בית לחם – בגלל שגודלו באחת ההתנחלויות. מנהל המכס בבית לחם, אמין אבו עקל, מסר כי במהלך בדיקה שגרתית במחסום נתפסה משאית עמוסה במלונים שנרכשו בהתנחלות בבקעת הירדן, שהיתה בדרכה לשוק בית לחם. הסחורה הוחרמה והסוחר שמנהל עסקי מסחר עם המתנחלים יועמד לדין פלילי.

עקל גילה כי לאחרונה הוקמה ועדה מטעם משרדי הממשלה והביטחון המסכל, שתפקח על השמדת הסחורות המגיעות מההתנחלויות.

לפני שלושה שבועות הודיעו אנשי משטרת המכס בחברון כי החרימו 9 טון של חומרי פלסטיק שהובאו מברקן, ועשו דרכם לחברון בתוך מכולת אשפה. לטענת הפלשתינים, הדבר נעשה כדי לעקוף את האיסור המוחלט שהטילה הרשות הפלשתינית על יבוא כל מוצר שיוצר בהתנחלויות. שוטרי המכס עצרו את רכב האשפה, שנשא לוחיות זיהוי של איזור שכם. הנהג טען שהוא מוביל אשפה למזבלה, אולם אחרי חיפושים קלים התברר כי הנהג מנסה להבריח חומרי פלסטיק.

במקרה אחר החרים והשמיד הוועד נגד הפצת סחורות מההתנחלויות בחברון 7.5 טון של  אבטיחים – כיוון שגודלו ביישובים חקלאיים מעבר לקו הירוק. "אנחנו לא מסתפקים בהחרמת והשמדת הסחורות, אלא גם מעמידים לדין פלילי את הסוחרים שברשותם תופסים את הסחורות", הכריזו בוועד.

כבר לפני מספר חודשים דיווחה סוכנות הידיעות הפלשתינית 'וואפא' כי סוחרים פלשתינים שסחרו במוצרים שיוצרו באיזור התעשייה ברקן, יועמדו בידי הרשות הפלשתינית לדין פלילי. בידיעה נאמר כי פקידי המכס ועובדי המועצה לצרכנות הפלשתינית, הצליחו להחרים 13.5 טונות של מוצרים שיוצרו בהתנחלויות. בהודעה שפירסם משרד הכלכלה הפלשתיני נאמר כי ברמאללה ובחברון נתפסו חומרי פלסטיק וחומרים כימיים, שיוצרו באיזור התעשייה ברקן שבמערב השומרון.

במקביל החל משרד הארגון והגיוס בפת"ח להרכיב "ועדות עממיות" ביהודה ושומרון, אשר יעסקו בהגברת המודעות להחרמת מוצרי ההתנחלויות הישראליות.

בשביל הפלשתינים, מסתבר, גם מוצרי קוסמטיקה מים-המלח נחשבים ל"מוצרים מההתנחלויות": פקחים ממשרד הכלכלה והמכס הפלשתיני פשטו לאחרונה על חנויות ומרכזים מסחריים בבית לחם, והחרימו מוצרים רבים בכמות של ארבעה טון. בין השאר הוחרמו והושמדו מוצרי קוסמטיקה מים-המלח, חלב מרמת הגולן, תמרים ופטריות וחלווה של חברת 'אחווה'. דובר ארגון הגנת הצרכן בבית לחם, מסר כי "החרמת המוצרים הינה חלק מההחלטה 'לנקות' את השווקים הפלשתיניים ממוצרים המיוצרים בהתנחלויות".

באותו שבוע התברר כי החרם הפלשתיני על מוצרים ישראליים מגיע גם לתחום התקשורת. מנכ"ל משרד התקשורת וטכנולוגיה הפלשתיני, סלימאן אל זהריר, חשף כי משרדו מתכנן למנוע סחר במוצרי או שירותי חברות הסלולאר הישראליות בכל שטחי הרשות הפלשתינית. לטענתו, שירותי ומוצרי חברות הסלולאר של ישראל עוברים לשוק הפלשתיני דרך ההתנחלויות, ולכן נכללו בהחלטת הממשלה הפלשתינית למנוע יבוא או כל סחר במוצרי ההתנחלויות.

סרחאן אלדוויכאת, חבר המועצה המהפכנית של אש"ף, ממשרד ההקדשים ברשות הפלשתינית, דרש לא מכבר להנחות את הדרשנים במסגדים להתייחס במסגרת דרשות יום שישי לסוגיית החרמת מוצרי ההתנחלויות. ואילו מעאד' שתיווי, דובר ועדות "נוער פתח" (שביבה) בשכם, ציין כי בכוונת התנועה לערוך מבצע "מבית לבית" המיועד להסברה בנושא החרם. במסגרת המבצע, מתכוונים פעילי פתח' לעבור בבתי התושבים ולדבר איתם על חשיבות החרמת מוצרי התנחלויות.

מאה שקלים כנגד שקל

הפלשתינים עושים כל זאת כשהם יודעים היטב, כפי שניסח זאת שרגא ברוש, שהם יורים לעצמם ברגל. היקף הסחר בסחורות ושירותים של ישראל עם הרשות הפלשתינית בשנת 2009, על פי נתוני התאחדות התעשיינים, הסתכם ב-15 מיליארדי שקלים. היקף הסחר בסחורות בלבד עמד על 3.206 מיליארדי דולרים בשנת 2009, המהווים ירידה של 16.4% לעומת שנת 2008. בוועדת הכלכלה סיפר ברוש כי משיחות שניהל עם הפלשתינים הבין כי "הם יודעים שקודם כל החרם פוגע באזרחים שלהם". ברוש לא נלאה מלשוב ולהסביר כי "בראש ובראשונה, החרם פוגע בכלכלה הפלשתינית, פוגע בתעסוקת עובדים פלשתינים וישראלים ופוגע במפעלים ישראליים. מהלך זה פוגע בכלכלה הפלשתינית, ובפעילות של מדינות העולם והמגזר העסקי בישראל לסייע לכלכלה הפלשתינית".
אתי אלוש היא כאמור יו"ר מינהלת איזור התעשייה ברקן - איזור התעשייה הגדול ביותר ביו"ש ו"הדגל של איזורי התעשייה ביו"ש", כדבריה. איזור תעשייה זה מייצר מוצרים בהיקף של מיליוני דולרים. 15 אחוז מכלל המוצרים, להערכתה, מועברים לשטחי הרש"פ. גם אלוש משוכנעת שהחרם יפגע קודם כל ברשות הפלשתינית. היא מספרת כי מפעלים בברקן נותנים עבודות לפלשתינים, סחורות למוצרים ביתיים, וגם הם הוחרמו. "נתנו להם עבודה גם בכפרים שלהם. גם סחורה שהגיעה לכפרים לצרכי עבודה – הוחרמה. מפעל 'פלסופוליש' בברקן, שמייצר סקוצ'ברייט, פתח באחד הכפרים שלוחה. הפלשתינים שרפו את כל הסחורה. מפעל 'ישי ציון' שמייצר אבן ליטוש, שלח אבנים לליטוש באחד הכפרים. הפלשתינים, שאינם יכולים לשרוף אבנים, החרימו אותן".

הפלשתינים, כצפוי, קיבלו גיבוי מהמקום הטבעי ביותר: ערביי ישראל. בתחילת החודש הודיעו מספר ארגונים של ערביי ישראל על השקת קמפיין חדש, שמטרתו החרמת מוצרי ההתנחלויות בשווקי המגזר הערבי בישראל, כצעד הזדהות עם מאבקם של ערביי יהודה ושומרון. יו"ר הוועדה העממית בכפר כנא שבגליל, אמר בריאיון לתחנת השידור של  סוכנות הידיעות הפלשתינית 'מעאן', כי ההכנות לקמפיין החרמת מוצרי ההתנחלויות שאמור לצאת לדרך מחרתיים, יום חמישי, החלו לפני שבועיים במהלך כינוס של הארגונים האזרחיים, הוועדות העממיות, פעילים ופוליטיקאים בקרב ערביי ישראל.

על רקע זה נערך הדיון בשבוע שעבר בוועדת הכלכלה של הכנסת. היה זה דיון מעקב לדיון קודם בנושא מלפני חודש, שיזמו ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי) וראש מועצת שומרון גרשון מסיקה. בשבוע שעבר הוזמנו לדיון גם סגן שר החוץ דני איילון, נציגים ממספר משרדי ממשלה ונציגי התעשיינים.

את הדיון פתח יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ אופיר אקוניס, באומרו שברור שהמפסידים הראשיים מהמצב הם הפלשתינים, שבמקום ללמוד מאחת הכלכלות החזקות בעולם, מעדיפים להילחם בה.

סגן שר החוץ איילון הודיע כי זהו בהחלט אחד הנושאים הראשונים שיעלו בשיחות הקירבה. "אנו לא מבדילים בין אזורי התעשייה בירושלים, קרית טבעון ואריאל", אמר סגן השר. "זהו מסע מאורגן ומתוקצב היטב של הרשות הפלשתינית, ואנו רואים אותו בחומרה רבה".

סגן השר ציין כי הוא פועל בנושא גם מבחינה בינלאומית, מול המדינות התורמות לרשות, וצופה כי יהיו צעדים אירופאיים כנגד הפלשתינים בתחום זה. עוד אמר כי הפלשתינים יתקשו להתקבל כמשקיפים בארגון הסחר העולמי, החשוב להם מבחינה פוליטית וכלכלית, כל עוד הם מפעילים חרם. השאלה שעמדה ברקע היתה: מה עושים?

ראשון הדוברים מבין הח"כים, אורי אריאל (האיחוד הלאומי), ציין כי ישנה פגיעה ישירה במפעלים ובחקלאים, וזה הולך להתגבר. "חייבים להרוג את הבעיה כשהיא עוד קטנה", אמר. הוא הציע ליו"ר הוועדה לפנות אל ראש הממשלה כדי שמשרדו ירכז את הנושא, מכיוון שמדובר בנושא הקשור למספר משרדים. הוא גם הציע שהוועדה תגיש הצעת חוק שבה ייאמר כי על כל שקל שמפסידה ישראל מהחרם, יקוזז סכום של 100 שקלים מהסכום המועבר לפלשתינים. אם בתוך חודש לא תיפתר הבעיה – חברי הוועדה יניחו את הצעת החוק על שולחן הכנסת.

ח"כים נוספים הזכירו גם הם את הצורך בקיזוז כספים מהפלשתינים באופן מיידי, עם או בלי חקיקה בנושא. יו"ר התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, הציע דווקא לחסום בפני הפלשתינים את אפשרות היבוא דרך נמלי ישראל. פעולה כזו, לדבריו, לא תפגע במפעלים הישראליים, אך תזיק למפעלים הפלשתיניים.

ראש מועצת שומרון גרשון מסיקה ציין כי "הרשות נוגסת ביד שמאכילה אותה. החרם איננו רק לאומני, הוא גם מאפיונרי. ישנה הלימה ברורה בין מפעלים שהרשות מחרימה לבין מפעלים מתחרים שקמו ברשות הפלשתינית. הדבר נכון הן לגבי מפעלים ביו"ש והן לתעשייה בתוך הקו הירוק". כדוגמה, הוא הביא את הצו עליו חתמה הרשות בסוף השבוע, האוסר שיווק כרטיסי חיוג סלולארי ממדינת ישראל. לדבריו, "במקרה או שלא במקרה, בנו של אבו מאזן מקדם הקמת רשת סלולארית פלשתינית חדשה בשם 'ווטניה', שמתחרה בתחום זה בדיוק".

ראש עיריית מעלה אדומים בני כשריאל ציין כי לא רק שהחרם פוגע במפעלים שבתחומו, אלא שהפלשתינים גם מעזים להציע לבעלי המפעלים למכור להם את המפעל ולהעבירו לרמאללה.

רוב חברי הוועדה סברו כי יש לנקוט צעדים מעשיים כדי להילחם בחרם. סגן השר דני איילון היה היחיד שסבר כי כרגע יש לפעול במישור המדיני בלבד.

הם מפחדים

בדיון עלה גם הנתון לפיו הסכום המועבר בחודשים האחרונים אל הפלשתינים כמיסי יבוא הוא באזור ה-130 מיליון שקלים. כמו כן עלתה הטענה כי מפעלים ישראליים מופלים בכך שהם חייבים לעבוד עם חומרי גלם בעלי תווי תקן, חובה שאינה מוטלת על הפלשתינים, וכתוצאה מכך הישראלים סובלים מתחרות בלתי הוגנת.

הוועדה סיכמה את הדיון בקריאה לממשלה להעלות את נושא הפסקת החרם באופן מיידי כבר בתחילת השיחות עם הפלשתינים. במקביל, סוכם כי יש להחליט בדחיפות על נקיטת צעדים אופרטיביים כנגד החרם, אם דרך העברת כספים מהרשות אל המפעלים הנפגעים ואם דרך חסימת הנמלים בפני יבוא פלשתיני.

הדיבורים הללו, מסתבר, הבהילו את הפלשתינים, שלא הסתירו את חששם מפני צעדי הגמול של ישראל. הפלשתינים, מסתבר, הודאגו בעיקר מהמלצת ועדת הכלכלה לסגור את הנמלים בישראל בפני הייבוא הפלשתיני, והדבר בא לידי ביטוי בהכרזות שלהם. "אם ישראל תחסום את הנמלים הישראליים בפני היבוא הפלשתיני, יש בכך הכרזת מלחמה והטלת מצור על הפלשתינים", אמרו כלכלנים פלשתינים. באותה נשימה הם ניסו להרגיע את עצמם בהנחה שממשלת ישראל לא תנקוט צעד כזה, כיוון שהקהילה הבינלאומית לא תתיר להטיל מצור על הפלשתינים.

יו"ר מרכז הסחר הפלשתיני, מוחמד חרבאווי, אמר לסוכנות הידיעות הפלשתינית 'וואפא' כי ישראל לא תוכל להרשות לעצמה להטיל חרם על הפלשתינים, כיוון שהמאזן הכלכלי בהסכמים נוטה לטובתה. מנכ"ל משרד המסחר והכלכלה, עבד אלחפיז נופל, אמר שממשלת ישראל לא תסתכן בהפסד בייצוא הישראלי לשוק הפלשתיני המסתכם בשלושה מיליארד דולר בשנה, בעוד שהפלשתינים מייצאים לישראל כחצי מיליארד דולר בשנה. "משרד האוצר הישראלי לא יסכן סכומי עתק למען המתנחלים", ניסה נופל להרגיע את עצמו.

נשיא התאחדות התעשיינים הפלשתינית, מהדי מצרי, אמר שהכלכלה הפלשתינית תלויה (בעל כורחה) בכלכלה הישראלית. "אם ישראל תאמץ את ההצעה, המשמעות היא הטלת מצור על הגדה כמו המצור על עזה", אמר. הוא ציין כי הייבוא מאירופה וסין ומדינות ערב, הגיע כיום ל-65% בעוד עם תחילת שלטון הרשות הוא עמד על 15% בלבד.

מנכ"ל המכון ללימודים כלכליים, ד"ר סמיר עטאללה, העריך כי ממשלת ישראל מסוגלת לנקוט בצעד חמור כזה, ו"מדובר במלחמה כלכלית". הוא ציין כי אם ישראל תנקוט בצעד מרחיק לכת, השוק הפלשתיני יהיה תלוי בסחורות מישראל. "אסור לנו לחזור בנו מהחרם על מוצרים מההתנחלויות, כי אנו לא מחרימים את הסחורות מישראל", אמר.

הפלשתינים לא עוצרים בחרם על המוצרים. בשבוע האחרון צצה סנקציה חדשה: החלטת הרשות הפלשתינית לאסור על אנשיה לעבוד במפעלים בהתנחלויות.

בתחילת השבוע שעבר פירסמה הממשלה הפלשתינית הודעה על החלטתה להקים קרן סיוע לעובדים הפלשתינים שיעזבו את עבודתם בהתנחלויות, כדי למוטט את התעשייה הישראלית ביהודה ושומרון. ממשלת פיאד הודיעה כי תדאג להם למקומות עבודה חלופיים. הכסף, ככל הידוע, מגיע מסעודיה. על פי התוכנית הפלשתינית, כל העובדים במפעלים הישראליים ביו"ש פשוט יפסיקו לעבוד עד סוף שנת 2010.   הם יקבלו את הכסף שתקציב להם הרשות, וממנו יחיו.

בשטח, בניגוד להנהגה, לא רקדו לשמע ההחלטה. 3000 פועלים פלשתינים עובדים רק באזור התעשייה ברקן. יש מפעלים שבהם עובדים מאה אחוז של פועלים פלשתינים. "הפועלים מאוד כועסים ומתרעמים" – מספרת אתי אלוש – "חלקם אומרים בגלוי: 'זה לא ייצא לפועל, הרשות לא תוכל לעמוד בהחלטה'. אחרים חוששים. 'יהרגו אותנו' הם אומרים, 'מה אנחנו יכולים לעשות? יתנקמו בנו'. והאמת, הם לא יכולים לעשות הרבה".

זה היה הרקע לישיבת החירום שנערכה ביום ראשון השבוע בלשכת ראש המועצה האזורית שומרון גרשון מסיקה. היו שם תעשיינים ובעלי מפעלים מאזור התעשייה ברקן, שביקשו להיערך ולמצוא חלופות במידה שהחלטת אי העסקת פועלים פלשתינים תתממש. בישיבה הוחלט על קיום פגישה של כל ראשי המועצות ביו"ש, בעיקר אלו שבתחומם יש אזורי תעשייה: אריאל, ברקן, מעלה-אדומים ועוד, לצורך העלאת פתרונות.

החשש של התעשיינים מובן. הם חייבים לעמוד מול תוכניות מגירה מוכנות ופתרון ממשלתי למציאות החדשה שתתפתח עד סוף השנה. או שהממשלה תביא עובדים זרים, או שהיא תמצא פתרון למובטלים הרבים ברחבי ישראל, דבר שיחייב היערכות מיוחדת: הסעות למשל. "כדי להביא עובדים ממרכז הארץ לאזורי תעשייה ביו"ש יש לדאוג להסעות" – אומרת אתי אלוש – "צריכים להכשיר עובדים יהודים, הגם שהישראלים כידוע מפונקים יותר. אבל למציאות החדשה צריכים להיערך כבר עכשיו".