"אני לא מוכן להיות חבר במועדון המוכן לקבל אותי לשורותיו", אמר הקומיקאי היהודי-אמריקני גראוצ'ו מרקס, וביטא את הרוח אשר נשבה השבוע מבין דפי העיתונות הכלכלית, בכל הנוגע להחלטת ארגון ה-OECD להזמין את ישראל להפוך לחברה בו. פרשנים כלכליים אשר טפטפו לנו השכם והערב כי ה-OECD הוא מועדון כל כך יוקרתי עד שאין כל סיכוי שיקבל את ישראל לשורותיו, הפכו את הארגון הזה לאחר ההחלטה, למשהו שהוא לא יותר ממתנ"ס שכונתי בעיירת פיתוח נידחת. נדמה שגם מועד ההצטרפות לא נטה חסד לישראל. פרסום ההחלטה בדיוק בשבוע שבו נאלצו מדינות אירופה להיחלץ לעזרתה של אחת ממדינות האיגוד אשר קרסה עקב המשבר הכלכלי, והכוונה כמובן ליוון החברה בארגון מאז הקמתו, ודאי שלא הוסיפה לחגיגיות האירוע.
אז מה זה בעצם ה-OECD?
אלו ראשי התיבות הלועזיים של "הארגון לפיתוח ולשיתוף פעולה כלכלי", אשר הוקם בשנת 1961, וכיום חברות בו (מלבד ישראל, אסטוניה וסלובניה אשר הוזמנו השבוע להצטרף אליו) 31 מדינות, אשר נחשבות ל"מדינות מפותחות". לארגון אין תנאי סף מוגדרים לפיהם הוא מקבל לשורותיו מצטרפות חדשות, אולם המשותף לכל המדינות החברות בו הוא כלכלה מערבית משגשגת מחד, וסטנדרטים דמוקרטיים וליברליזם מאידך. באופן עקרוני, הארגון הוא פורום לדיון ולתיאום מדיניות בנושאים כלכליים וחברתיים, ולרוב הפעילות בו מסתכמת בהחלפת מידע בלבד. אולם לעיתים הדיונים מסתיימים בהחלטות מעשיות, כגון קוד התנהגות בתחום השקעות חוץ ותנועות הון, והאמנה למלחמה בשוחד. להחלטות המתקבלות בארגון אין מעמד מחייב, אלא אם הן התקבלו בתור חלק מהסכם בין-לאומי שהחברות בו חתומות עליו.
מה נותנת החברות בארגון?
ומה נותנת החברות במועדון הגולף של קיסריה? בראש ובראשונה מדובר בכרטיס כניסה למועדון יוקרתי של מדינות, אשר חברות בו הכלכלות החשובות והמשפיעות בעולם. כשני שליש מהתוצר העולמי מיוצר במדינות אלו, אשר מהוות את חוד החנית של הפיתוח הכלכלי והליברליזם הדמוקרטי. מדינות עשירות כמו סעודיה ונסיכויות המפרץ, אשר מצב זכויות האדם והשחיתות בהן איננו עומד בסטנדרטים של הארגון, אינן חברות בו על אף איתנותן הכלכלית. החברות בארגון, אשר מציב לחברותיו סטנדרטים אובייקטיביים של התנהלות ראויה, מסייעת לחברות בו לאתר את כשלי המדיניות ולהפנות משאבים להתמודדות עם נקודות החולשה של כל אחת מהן.
לסיכום, זה טוב ליהודים או רע ליהודים?
גם הפרשנים אשר ממעיטים בערכה של ההצטרפות כשלעצמה, מתקשים להתכחש לערך המדיני וההסברתי שההצטרפות לארגון טומנת בחובה. על אף שה-OECD מרוכז בצד הכלכלי של הפוליטיקה הבינלאומית, הרי שבימים בהם ישראל איננה בדיוק חביבת משפחת העמים, יש חשיבות גם לאקט הצהרתי היוצא מפי 31 מהמדינות המשמעותיות והמשפיעות בעולם. בכל הנוגע להשפעה על המדיניות הפנים ישראלית, הרי שההשוואה בין ישראל ליתר חברות הארגון חושפת את הכשל העיקרי במשק הישראלי, והוא הפערים המתרחבים בין עשירים לעניים. יש לקוות כי החברות בארגון תכריח את קובעי המדיניות להתמודד באומץ עם הבעיה ולא להמשיך ולטאטא אותה מתחת לשולחן.
התבהרות בשמי אירופה?
'משהו חמור מאוד הולך לקרות בכפר הזה' הוא שמו של סיפור קצר שחיבר הסופר גבריאל גרסיה מרקס, אשר ממחיש בצורה חיה מאוד כיצד יכולה נבואה של אישה זקנה אחת, על משהו חמור העומד להתרחש בכפר קטן, להביא לחורבנו המוחלט בתוך שעות ספורות. שוקי ההון, מאז עידן הכפר הגלובלי, מתנהגים לא פעם משל היו אותו כפר קטן, אשר שמועה על משהו חמור העומד להתרחש בו מביאה לחורבנו. תופעה זו בלטה מאוד בראשית משבר הסאב-פריים בארצות הברית, כאשר כלכלנים מסויימים התחרו ביניהם בשאלה מי ינפק תחזיות קשות יותר לגורלה של הכלכלה, ובמקביל אכן חוו שוקי ההון טלטלה עזה, אשר הביאה אותם לאבד כמעט מחצית מערכם תוך תקופה קצרה למדי. המשבר הנוכחי בשוק האירופי, אשר מוצא את השווקים הפיננסיים בעיצומה של ההתאוששות מהמשבר החמור אותו חוו במהלך השנה וחצי האחרונות, גורר הערכות סותרות מצד כלכלנים שונים אודות פוטנציאל ההשפעה שלו על שוקי ההון בעולם בכלל ובישראל בפרט.
בסוף השבוע שעבר הכריזו קברניטי האיחוד האירופי על הקמתה של קרן הלוואות למדינות חברות שנקלעות לקשיים כלכליים, בהיקף של טריליון דולר, בשיתוף קרן המטבע הבינ"ל. בנוסף, הכריז הבנק המרכזי של אירופה על רכישה של אג"ח ממשלתיות ואג"ח קונצרניות כדי למנוע מפולת בשוק. צעדים אלו באו כתגובה לחשש מ'אפקט הפחד' על שוק ההון. נפתלי מנדלוביץ' (מנדי), מנכ"ל מכללת 'מגמות' ללימודי שוק ההון, מעריך כי חבילת הצעדים עליהם הכריזו ראשי האיחוד האירופי, מספיקה בשלב זה על מנת לייצב את השווקים. "המהלך של השווקים כלפי מטה, אשר עמד בארץ ובעולם על כ-10 אחוזים, מיצה את עצמו, ודאי לעת עתה, וככל הנראה אנחנו מאחורי שיאו של 'המשבר האירופי' בשוק ההון. זה כמובן לא אומר שמיד השוק יעלה בחזרה ויחזיר לעצמו את אותם 10 אחוזים אותם איבד. אולם בסופו של דבר מדובר בתיקון טבעי לגאות שנרשמה בשוק לאחרונה, והמשבר באירופה היה לא יותר מאשר זרז".
לדעתו של מנדלוביץ', בכוחה של חבילת הצעדים עליה הכריז האיחוד האירופי לייצב את השווקים ולהביא למעשה לסיומו של המשבר הנוכחי, זאת לפחות בהיבט של שוק ההון. "מדובר בצעדים משמעותיים המראים יותר מכל נחישות להגן על גוש האירו ועל המטבע המשותף. ניסיון השנים בשוק ההון מלמד, כי ככל שהנחישות לטפל במשבר היתה גדולה יותר, כך מחירו של הטיפול במשבר בסופו של דבר היה נמוך יותר. קשה לאמוד כרגע האם בקרן ישנו מספיק כסף על מנת לספק את רשת הביטחון הדרושה למדינות הגוש הנמצאות בבעיה תקציבית, אולם בכל הנוגע לטיפול במשבר האמון שנוצר בשוקי ההון מדובר בצעד המתאים". בסיכום הדברים מעריך מנדלוביץ' כי "המשבר הנוכחי מאחורינו", אולם מבהיר, כי "בהחלט יתכנו גם בעתיד משברים דומים ואסור להיבהל גם מהם".
מבזקים
נדחתה ההכרעה על גורלו של פרויקט הרכבת הקלה במטרופולין תל אביב, ועל עתיד הסכם הזיכיון של קבוצת MTS בפרויקט, שהיתה אמורה להתקיים השבוע. זאת עקב התערבות שר התחבורה, אשר ביקש לדחות את ההכרעה בסוגיה.
מנכ"לי משרדי ראש הממשלה והפנים הציגו בפני הוועדה המשותפת לוועדות הפנים והכלכלה את תיקון חוק התכנון והבנייה (רפורמת התכנון). תוך כדי הצגת החוק התברר כי מעבר לקיצור הליכים ביורוקרטיים כולל החוק גם העלאה ניכרת של היטל ההשבחה וביטול הזכות לפיצוי בגין פגיעות תכנוניות.
דו"ח מבקר המדינה שפורסם השבוע קובע כי יחידת נותני שירות המטבע באגף שוק ההון במשרד האוצר אינה נוקטת כיום שום אמצעי לאיתור נותני שירותי מטבע לא רשומים, ואף אין בידיה הערכות בדבר מספרם והיקף פעילותם. זאת על אף שמדובר בעבירה פלילית.