את ההמשך של הסיפור לא מצאתי, ועד עכשיו אינני יודע האם הכלה התנחמה בשיר במקום בשמלה. אך לטובת ההיסטוריה ברור שהרווחנו פעמיים מעניותו של ר' מאיר - גם סיפור נחמד וגם שיר להיט.
מה הקשר למוסיקה ולמדור התרבות? את הסיפור הזה קראתי בחוברת המצורפת לדיסק 'כיסופים לשבת' של יוסף קרדונר. לא אאריך שוב בנושא הדיסקים על שירי השבת, אבל בהחלט הגיוני שהזמן הרב שעבר מהוצאת הדיסק ועד לביקורו אצלנו במדור, נובע מכמות האלבומים הגדולה שעוסקת בשירי השבת וסביבתם.
את קרדונר רובנו מחברים ישירות אל הביצוע ההיסטורי של 'שיר למעלות' – להיט שכבש גם את הציבור הפחות דתי, והיווה אפילו פריצת דרך קטנטנה בהתפתחות המודרנית של המוסיקה החסידית. נדמה לי שאם אשאל אתכם מה עוד עשה קרדונר בתחום הזמר החסידי, הרוב יישארו ללא מענה, אך אין זה מעיד על המעיין המוסיקלי שלו. בגב החוברת של הדיסק האחרון תוכלו לראות רשימה לא קטנה של אלבומים שיצאו בשנים האחרונות: 'בחירה', 'בקש עבדך', 'אחת שאלתי', 'מלווה מלכה' ועוד. אינני יודע אם החיבור של קרדונר לברסלב נעשה בימי צעירותו, או שמא בשנים האחרונות, אבל זה ממש לא משנה. האלבום הנוכחי – 'כיסופים לשבת', מביא אלינו את ניגוני זמירות השבת של חסידי ברסלב בצורה הקרובה ביותר למקורם (לפחות כך הם מעידים על עצמם). קרדונר שר את הניגונים שהושרו על שולחנו של רבי נחמן ותלמידיו. הוא לא חושש לבצע גם הזמירות בארמית, שיודעי ח"ן מספרים כי יש בהן הרבה יותר עומק ממה שנוכל להבין בשכלנו הדל. הביצוע של קרדונר מחבר אותנו מיידית אל הנשמה של שולחן השבת. קולו נעים, העיבודים הרמוניים, והקלרינט של חיליק פרנק בהחלט מוסיף נופך יהודי אותנטי. הביצוע המשותף עם שולי רנד של 'אזמר בשבחין' הוא יצירה בפני עצמה, והדבר היחיד שלא הסכמתי לקבל הוא ההחלטה לשיר את כל השירים בשלמות, מתחילה ועד סוף. אז שתהיה לכולנו שבת שמחה ומענגת.
seret@etrog.tv