במופע ההשקה של הזמר ירמיהו פיחה, המוכר יותר בשמו הפרטי בלבד – ירמיהו, לאלבומו החדש 'קחו עמכם דברים', הרגשתי מה שלא קורה לי לעיתים קרובות, גם לא בחברת האמנים האהובים עלי ביותר.
שיר הולך ושיר בא, בלי שהוא מדבר יותר מדי, ואני מתפעלת ביני לבין עצמי איך כל שיר יפה יותר מקודמו. איך השירים כולם פשוט טובים.
מי שמכיר אותי ודאי ירים גבה. אינני נמנית עם קהל מעריצי ירמיהו משכבר הימים. את אלבומו הראשון, 'כנגן המנגן', שזכה להצלחה במגזר, כמעט ואיני מכירה. ניגונים ללא מילים – לא נעים לומר, לא ממש מלהיבים אותי.
אבל במופע ההשקה של 'קחו עמכם דברים' פשוט ישבתי מהופנטת (וזה בכלל הישג שנותרתי ישובה – כי היו מהקהל שרקדו בהתלהבות). המופע נערך ב'היכל שלמה' והקהל לא היה רב (מסתבר שחצי מדינה נסעה לנפוש בצפון. מם הסתם להופעה שלו בפסטיבל הכלייזמרים בצפת הגיעו פי כמה). אבל קל היה להבחין כי כל מי שהגיע – נסחף מיד בהתלהבות. הייתה אפילו מי שלא ויתרה והגיעה למופע עם כל משפחתה, כולל שני ילדיה הקטנים – תאומים שנולדו לפני כשלושה חודשים בלבד, ונראה שגם הם נהנים מכל רגע. ירמיהו הופיע כאילו הוא מול אלפים. ראו שהוא מאמין בקהל שלו. הוא הופיע קצת מבוייש, הרבה מחוייך ועם מרץ בלתי נדלה, כזה שגרם לו גם לפזז על הבמה, בד בבד עם ניגוניו ושירתו.
כמעט בכל רגע עלה לבמה אמן אחר להצטרף אליו (אילן דמרי, יוני גנוט, מיכאל עובד). על הבמה הופיעו מהנגנים הטובים ביותר (תמיר ימיני, הוד דיין ועוד) והשירים והעיבודים הצביעו על איכות בלתי מתפשרת. איכות עם נשמה. בלי כל פוזה. אמיתית ונטולת מניירות.
כשמונה שנים לקח לו לירמיהו להוציא את אלבומו השני. רוב השירים במופע היו מהאלבום החדש, ומסתבר כי ההמתנה היתה בהחלט משתלמת. אין לו שיר אחד מיותר. לכל שיר יש את הסוד שלו, את הקסם שלו. "לוחות שניים מגיעים מלב נשבר – לכן הם אינם נשברים", הסביר זה מכבר בהתייחסו לאלבומו השני, החדש. ואולי כאן בעצם נמצא סוד הקסם של שירים שכאלה, שחודרים בפשטות אל הלב, גם לליבו של מי שלא מורגל בהם – כי דברים שיוצאים מן הלב – בקלות גם חודרים אל תוכו.