פחד גבהים

כותרת: מינהל בלי עסקים

קרדיט: שלמה פיוטרקובסקי

כיתוב תמונה:  הסטודנטים למנהל עסקים לא מרגישים שם בבית. הבורסה בתל אביב

מאות סטודנטים מסיימים מדי שנה לימודי תואר ראשון במנהל עסקים, ויוצאים לשוק העבודה כשהם, להלכה לפחות, מצוידים בכלים הדרושים על מנת להשתלב בעולם הכלכלי-עסקי. אולם משיחות עם בוגרי חוגים למנהל עסקים, במוסדות שונים להשכלה גבוהה, עולה תמונה מעט משונה אודות המתרחש בחוגים אלו, הנלמד בהם ובעיקר מה שאיננו נלמד בהם. מתברר, כי מי שאיננו בוחר בהתמחות במימון, ומסיים את התואר באוריינטציה שיווקית או במגמת מערכות מידע, עשוי לקבל את התואר הראשון במנהל עסקים בלא שרכש ידע אקדמי בסיסי בכל הנוגע לשוק ההון. חלק מהבוגרים הללו, אלו אשר אינם מתעניינים באופן אישי בנעשה בשוק ההון, נותרים עם ידע הנוגע למודלים כלכליים מופשטים, אך אינם מכירים נתח כבד משקל מהנעשה בעולם הכלכלי המציאותי.

ע', תלמידת שנה ג' בחוג למנהל עסקים במכללה יוקרתית, מציינת כי במסגרת לימודי התואר לא עסקה כלל בנושאים אלו. "כל מה שלמדתי על שוק ההון זו הרצאה וחצי במסגרת קורס במימון. מדובר בחלק שולי וזניח מהקורס וברמת ידע שאיננה עולה על זה שנמצא בידו של כל קורא מוספי כלכלה ממוצע. כשחיפשתי נושא לעבודת גמר, אשר היה מתחום הכלכלה ההתנהגותית, גיליתי פתאום שהשימוש בשוק ההון כשדה מחקר אפשרי חסום בפני. הידע אותי צברתי במהלך לימודי על מהי מניה, מהי איגרת חוב ומהו מדד הוא אפסי, ואיננו מספיק על מנת להשתמש בשפע הנתונים השוטפים הקיימים על שוק ההון, ואשר יכלו לסייע לי עד מאוד בנושא עבודת הגמר". שיחות עם בוגרי לימודי מנהל עסקים מלפני ארבע וחמש שנים מציירות תמונה של התעלמות מוחלטת אף יותר.

מי שאיננו מופתע מן הדברים הוא ד"ר זיו רייך, דיקן בית הספר לביטוח במכללה האקדמית נתניה, ומרצה ותיק בתחומים אלו, אשר מציין כי מדובר בתופעה רווחת. "בחוגים לתואר ראשון במנהל עסקים, בניגוד לחוגים לתואר שני במנהל עסקים, הייתה במשך שנים רבות נטייה להתמקד דווקא בהיבטים התיאורטיים יותר של תורת הכלכלה. נושאים כמו מיקרו-כלכלה, מאקרו-כלכלה, תורת המחירים ומימון תפסו מקום נרחב מאוד בתכנית הלימודים, לא פעם על חשבון נושאים חשובים לא פחות כמו מבנה שוק ההון. התופעה הייתה חריפה במיוחד אצל תלמידים שביקשו להתמחות בשיווק, שם היתה הנטייה להתעלם לחלוטין מכל העולם של שוק ההון". עם זאת, למרות התמונה העגומה רייך מציין כי השינוי כבר עומד בפתח, "בשנים האחרונות המגמה השתנתה, וכמעט כל מי שיתחיל היות לימודי מנהל עסקים יצטרך לעבור קורס בסיסי בנושא שוק ההון. הסיבה לכך היא שינויים רגולטוריים אשר הפכו את הידע הזה לנדרש ובסיסי".

ביניים: הכשרה חסרת כישרון

מי שזכה אי פעם לחוויה המפוקפקת של 'חתימת אבטלה', ואשר הגיע מדי שבוע בשבוע ללשכת התעסוקה מתוך שאיפה אמיתית למצוא עבודה, נתקל בוודאי בהצעות שונות להסבה מקצועית. הצעות אלו הן חלק ממערך שלם של תכניות הכשרה מקצועית אותן מפעיל משרד התמ"ת, אשר נועדו לאפשר לעובדים חסרי מקצוע או בעלי מקצוע שאיננו נדרש יותר, להשתלב בשוק העבודה בעבודות בהן השכר מכבד את מקבלו. התפישה העומדת מאחורי ההשקעה הממשלתית בהכשרה מקצועית, קובעת כי עני עובד גרוע יותר מעני מובטל. זאת משום שבעוד למובטל יש סיכוי לשפר את מצבו, עובד עני נהנה ממעט מאוד הזדמנויות לשפר את מצבו. על פי אותה תפישת עולם, הקניית מקצוע מכניס למובטל היא לעיתים קרובות הצעד ההכרחי על מנת  להוציא אותו ממעגל העוני.

כחלק מתפישה זו, משקיעה ממשלת ישראל מידי שנה בתכניות הכשרה מקצועית שונות אותן היא מפעילה סכום של למעלה מ-600 מיליון שקלים(!) בשנה. אולם נייר עמדה שפרסם מנתח המדיניות ירדן גזית ממכון ירושלים לחקר שווקים, בעקבות בדיקת הנושא, מעלה כי יעילותן של התכניות השונות אינה נבדקת כראוי. לדבריו, "רוב בוגרי הקורסים בפיקוח האגף להכשרה מקצועית במשרד התמ"ת אינם עובדים במקצוע שבו הוכשרו. רבים מהם אינם עובדים כלל".

נייר העמדה מגלה בין השאר, כי שיעור בוגרי הקורסים להכשרה מקצועית העובדים במקצוע בו הוכשרו כשנה וחצי לאחר סיום הקורס הוא רק 44.7 אחוז. במקצועות מסוימים שיעור ההשמה נמוך משליש. כ-30 אחוז מבוגרי הקורסים אינם עובדים כלל. למרות זאת, האגף להכשרה מקצועית ממשיך להקצות משאבים לקורסים במקצועות בעלי שיעור השמה נמוך. 18.8 אחוז מאלה שסיימו קורסים בפיקוח האגף בשנת 2007 הוכשרו בענפי עיצוב החן והמטפלות, אף על פי שלאורך שנים שיעור ההשמה במקצועות אלה נמוך מ-40 אחוז. לעומת זאת, רק 5.6 אחוז מהבוגרים הוכשרו בענף הבנייה, בו נרשמו 16 אחוז מהמשרות הפנויות במגזר העסקי.

עוד קובע נייר העמדה, כי תוכניות ההכשרה של האגף אינן עומדות בקריטריונים עליהם המליץ ארגון המדינות המפותחות, ה-OECD, לתוכניות מסוג זה. מחבר המסמך, ירדן גזית, מציע לממשלת ישראל לאמץ את הסטנדרטים שהציב ה-OECD לתוכניות מסוג זה, ולשים דגש רב על מדידה והערכה של התוכניות. בנוסף ממליץ גזית לשנות את המדיניות הקיימת, ולשים דגש על תוכניות הממומנות, בנוסף למימון הממשלתי, גם על ידי המעסיקים והעובדים. כיום משרד התמ"ת אינו מפרסם יעדי השמה לתכניות השונות ואינו משווה בין תוכניות שונות שבפיקוחו. התוכניות ממומנות באופן כמעט בלעדי על ידי הממשלה, ושיתוף הפעולה עם המעסיקים זניח. מתוך תקציב של 62 מיליון ש"ח לקורסים למבוגרים בשנת 2010, 2.9 מיליון ש"ח בלבד מיועדים למסלולי 'הכשרה בעבודה'. "כאשר לא מציבים יעדים ולא בודקים את יעילות התוכניות, אין פלא שמיליארדים רבים לאורך השנים בוזבזו על הכשרות במקצועות בהם אין ביקוש לעובדים", מסכם גזית.

לוגו: פרשנות

שוק ההון בישראל ממשיך לשבור שיאים. זו עובדה ברורה שאין עליה עוררין. במהלך השבוע האחרון חצה מדד ת"א 25 את רף 1,300 הנקודות לראשונה מאז ומעולם, ושבר בכך שיא נוסף. זאת בעוד במדינות המפותחות שוקי ההון עדיין נמצאים בעיצומו של המשבר. אם מביטים לאחור על שנת 2010 ניתן לראות עליות שערים נאות בשוק ההון הישראלי, לאחר שגם שנת 2009 היתה שנה טובה, ובמידה מסוימת אפילו טובה מאוד. מקובל לדבר על 'אפקט דצמבר' כעל סיבה לעליות השערים אותן אנו רואים בימים אלו. הכוונה היא לרצון מובן של כל אותם גופים מוסדיים הסוחרים בשוק להראות תשואות חיוביות לקראת סוף השנה, דבר שמוביל אותם ל'מסע קניות' כביכול. צריך לשים לב שגם אם יש בדבר מידה של אמת, לא מדובר בהרצת מניות או במגמה מלאכותית. אם נראה אירוע כלכלי חמור, משבר מסוים או האטה קריטית ביצוא, פתאום יתברר עד כמה שברירי כוחו של 'אפקט דצמבר'. הסיבה האמיתית לעליות השערים היא מצבו החיובי של המשק, ובמידה שמצב זה יורע עקב הבעיות הכלכליות במדינות אליהן מייצאת ישראל, נראה שינוי גם במגמה בבורסה. אגב, גם בלא שינוי כזה סביר שנראה לאחר גל הגאות הנוכחי מימושי רווחים של כ- 5-6 אחוזים. זו תופעה טבעית שלא כדאי להתרגש ממנה.

בשולי הדברים הייתי רוצה לציין נקודה למחשבה, לכל מי שמתלבט האם להיכנס לבורסה וכיצד לעשות זאת. שוק ההון בישראל נמצא אחרי שנתיים טובות, יש שיאמרו אפילו טובות מאוד. בניגוד אליו ישנם שוקי הון כמו בארה"ב אשר קרובים הרבה יותר לנקודת השפל שלהם. איש אינו יודע להתנבא היכן נראה רווחים והיכן לא, אולם הסבירות לרווח משמעותי גדולה הרבה יותר בשוק הנמצא בשפל מאשר בשוק הנמצא בגאות, כפי שלמד כל מי שנכנס לבורסה הישראלית בראשית 2009.

הכותב הוא מרצה לשוק ההון ויועץ כלכלי