בדרך כלל, כשמגיע עוד סרט מבית היוצר של 'ניצוצות של קדושה', אני נושא הודאה קצרה לבורא העולמים, מחכה לשעת כושר, כשהילדים במצב רוח סוער במיוחד, או כשאשתי יצאה בערב, ואני צריך להתמודד עם השודדים הקטנים. אז אני מכניס את הדיסק למחשב הפנוי, וזוכה לשעה של שקט, כשהם מרותקים, ואפילו לומדים מושגים חינוכיים מחכימים. והנה הגיעה השעה המיועדת. מצב הרוח המרומם מדי של החבר'ה הקטנים כאילו נוצר במיוחד לכבוד ההזדמנות הזו. הם נהנים לקרוע את עטיפת הניילון מהאלבום הצבעוני (וזו הסיבה היחידה שאני לא פותח בעצומת צרכנים נגד כיסויי הניילון, שאף פעם אין להם קצה מתאים לתחילת הקילוף), מתיישבים מול המחשב, ואני פונה לעיסוקי. והנה הפתעה, כעבור לא יותר מרבע שעה המחשב נשאר מיותם, והחבר'ה שוב מחפשים כיצד למשוך את תשומת לבי, בצורה שגורמת את הנזק היותר משמעותי. לא התעצלתי, והלכתי לבדוק מדוע המשימה הפעם לא צלחה. האמת היא שגם אני לא החזקתי מעמד דקות ארוכות מול הפרויקט החדש. משהו בקונספט הבסיסי של הסרט לא ממש עבד. זה לא שמישהו התרשל או חיפף. היוצרים של 'ניצוצות של קדושה' הם משקיענים, ולא פעם הרעפתי בעמוד הזה מחמאות רבות על התוצרים שלהם. הפעם, מה לעשות, ודאי אקבל מייל נזעם מאחד המפיקים, אבל זה המחיר של מי שעומד בחזית...
בסרט 'עולמם המופלא של האותיות' מנסים היוצרים להעביר בצורה חווייתית את אותיות האלף-בית לצופה הצעיר. הוא נפתח במדרש על האותיות שביקשו מהקב"ה ליצור בעזרתן את העולם. הקריין של המדרש הוא ילד חמוד, שעושה זאת בצורה ממש מעוררת התפעלות. האנימציה של האותיות מאוד מרשימה, אבל האורך, רבותי! האורך לא עומד בסטנדרטים של הצופים. זה מדי ארוך, חוזר על עצמו, והסיבה היחידה שהילדים שלי נשארו בשלב זה היא הציפייה להמשך, שאולי יהיה יותר מעניין. אח"כ מגיעים שני שחקנים, צעיר ומבוגר, שגם הם חמודים ומעוררים סקרנות, והם עוברים מסע באוניה, מטוס, כדור פורח, עננים ועוד, שדרכו מציגים לצופה את האותיות. קטעי המשחק מאוד קצרים ומיד עוברים לאנימציה של אלמנטים שונים שמתחילים באות המדוברת. אין מה לעשות, כאשר לא קורה משהו משמעותי, הרעיון חוזר על עצמו, ורק המילה משתנה, הילדים מאבדים עניין, והסרט מתחיל לדבר אל עצמו. כשאתם פונים לילדים של היום, חייבים להאריך את קטעי המשחק, לשלב הרבה הומור וקצב, ולהכניס את המסר והלימוד עצמו, כאילו בדרך אגב. יכול להיות שהילדים שלי מפונקים בסרטים, ואולי קצת איבדנו את הסבלנות הבסיסית שלנו, אך יש לי הרגשה שאנחנו לא ממש חריגים.
אז אם ילדיכם רגועים, סבלנים ורוצים ללמוד על האותיות, אתם מוזמנים להושיב אותם מול 'עולמם המופלא של האותיות'. רק שימו לב, שכשהשחקן מדבר על המנורה, תקפידו להסביר לילדים שהתמונה מראה בעצם חנוכיה. וכדי שניפרד בטעם טוב, אני ממליץ לכם בחום להיכנס לאתר של 'ניצוצות של קדושה', לעשות מנוי, וליהנות מלמעלה ממאתיים סרטים נהדרים, שעליהם תוכלו לקרוא בטורים הקודמים שלי, בשנים האחרונות.