מי שיביט על הגרפים המתארים את תנודות המדדים המובילים בבורסה של תל אביב, יוכל לקבל תמונה כמעט מדויקת של מצב הרוח הלאומי, ודאי בתחום הכלכלי. דוגמה טובה לכך ניתן היה לראות בשבועות האחרונים, כאשר הטלטלה המדינית-פוליטית שעברה על מצרים באה לידי ביטוי מובהק במצבם של המדדים המובילים בבורסה של תל אביב. אם ניקח לדוגמה את מדד ת"א 25, אשר נחשב למדד מוביל, נראה שב-30 בינואר, יום ראשון שלאחר פרוץ המהומות במצרים, צנח המדד בחדות מרמה של 1332 נקודות ל-1282. לאחר מכן, כדרכם של שינויי מצב רוח וכניסה לפרופורציות, החל המדד לטפס לאיטו אל מעבר לרף 1,300 הנקודות, כשהוא מושפע מהתנודות בדיווחים מהנעשה בשכנתנו הדרומית. למרות החזרה לשגרה וההנחה הרווחת בקרב הפרשנים המדיניים והכלכליים לפיה השקט חזר למצרים, לפחות לעת עתה, החששות שגרמו לצניחה החדה בבורסה טרם פגו לחלוטין. אם ננסה למפות את החששות ניתן לדבר על כאלו המתייחסים לטווח המיידי וכאלו הנוגעים לטווח הארוך.
בטווח המיידי החשש הגדול ביותר הוא לגורל עסקת הגז בין ישראל למצרים, אשר אחראית במידה רבה ביותר למחירי החשמל הסבירים באופן יחסי אותם אנו משלמים. המחיר שנקבע לגז הטבעי המוזרם לישראל באמצעות חברת EMG, בה שותפים אנשי עסקים ישראלים ומצרים, הוא נמוך בהשוואה בינלאומית, ובימים אלו גוברים הקולות במצרים הקוראים לפתיחת החוזים ולקביעת מחיר גבוה יותר לגז. אולם, המשמעות של העלאת המחיר, או אפילו הפסקה מוחלטת של יבוא הגז הטבעי ממצרים, היא מוגבלת. גם בתסריט שכזה הדבר העיקרי שיושפע הוא מחיר החשמל, שיעלה באופן מתון ובמקביל תתקשה ישראל לעמוד ביעדי פליטות גזי החממה, עקב המעבר ליצור חשמל מנפט ומזוט. בכל מקרה, השפעות אלו צפויות להסתיים בתוך שנתיים-שלוש, עד אז יושלם ככל הנראה פיתוח מאגר הגז תמר ובשלב מאוחר יותר מאגר הגז לוויתן.
אולם בניגוד לחששות לטווח הקצר, העתיד לוט בערפל וטומן בחובו סיכונים גדולים הרבה יותר. בטווח הארוך החשש הגדול הוא מחזרתה של מצרים למעגל העימות עם ישראל, אשר תביא להסטת משאבים רבים לביטחון על חשבון חינוך, רווחה ונושאים נוספים. אין זה סוד כי במהלך שלושים ושתיים השנים מאז נחתם הסכם השלום בין ישראל למצרים, הותאמה ההיערכות האסטרטגית של ישראל לסבירות הנמוכה של מלחמה ישירה עם מצרים. שינוי מהותי במצב הגיאופוליטי העלול לנבוע מעלייתם של גורמי האופוזיציה לשלטון, עלול להכתיב העלאה חדה של תקציב הביטחון. מי שסבור כי רק התסריט של עליית האחים המוסלמים לשלטון הוא המדאיג, טוב שיקשיב לדוברי האופוזיציה החילונית-ליברלית במצרים. מנהיג האופוזיציה הדמוקרטית-ליברלית במצרים, ד"ר איימן נור, אף קרא בראיון לפתוח מחדש את הסכמי השלום בין המדינות, תוך שהוא מציין, כי "בפועל קמפ-דיוויד הסתיים".
מחיר ההטבות
מי שנכנס לתחנת הדלק בבוקר יום שני השבוע, שם בוודאי לב ליישומו המהיר של הצעד הראשון בחבילת ההטבות עליה הכריזו ביום חמישי שעבר ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר שטייניץ. יומיים בלבד לאחר שהוכרז על חבילת ההטבות, חתם שר האוצר על הצו המבטל את העלאת מס הבלו על הדלק בסך 20 אגורות, אשר נכנסה לתוקפה בחודש דצמבר האחרון. משמעותו של הצעד בפועל היא הורדת המחיר לליטר ב-24 אגורות, זאת מאחר שגם על מרכיב הבלו גובה המדינה מע"מ. צעד נוסף עליו הודיע ראש הממשלה הוא שינוי במבנה מחירי המים, כך שמחיר המים לצריכה בסיסית ירד ותורחב מדרגת הצריכה הבסיסית, אולם מחיר הצריכה העודפת יעלה דווקא. עוד צעדים עליהם הכריז נתניהו הם הורדת מחירי התחבורה הציבורית בפריפריה והוזלת מחירי הנסיעה ברכבת, בחינה מחדש של ייקור הלחם והסכמה של הממשלה להעלאת שכר המינימום ב-450 שקלים לגובה של 4,300 שקלים, על פי המתווה של ההסכם בין ההסתדרות ללשכת התיאום של הארגונים הכלכליים.
מי שהתרשם מחבילת ההטבות, בוודאי לא מבין מדוע סירבו ראשי מטה המאבק מטעם ההסתדרות, המעסיקים והשלטון המקומי לקבל אותה כמו שהיא, והכריזו כי הם דורשים מהמדינה להיכנס למו"מ עימם באשר לדרישותיהם. אלא שהקשבה מדוקדקת לדרישות הארגונים השונים השותפים למטה המאבק, מגלה כי הדרישות שהוצבו בראש הקמפיין התקשורתי אינן בהכרח הדרישות החשובות ביותר לאותם הארגונים השותפים במטה. השלטון המקומי לדוגמה נשא את נס המרד נגד עליית מחירי המים, תוך יצירת קישור תמוה ביניהם לבין הקמת תאגידי המים. מתברר שפירוק התאגידים או הפיכתם לתאגידים עירוניים, מטריד את ראשי הרשויות הרבה יותר מאשר מחירי המים עצמם.
גם העלאת שכר המינימום איננה בהכרח דאגה לאלו המרוויחים כיום פחות מ-4,300 שקלים. מי שיעיין בתלושי השכר של עובדי המדינה, יגלה כי לעובדים רבים יש בתלוש השכר שורה המכונה 'השלמה לשכר מינימום', למרות ששכרם ללא השלמה זו גבוה הרבה יותר משכר המינימום. הסיבות למצב זה היסטוריות, אולם האוצר ביקש לקבוע כי העלאת שכר המינימום תשפיע רק על שכרם של עובדי המדינה המרוויחים כיום עד 5,000 שקלים בחודש. בהסתדרות לא אהבו את הקביעה הזו, ועל כן לא מיהרו להתרגש מהסכמתו של נתניהו להעלאת שכר המינימום. הבעיה האחרונה בחבילת ההטבות קשורה ככל הנראה בשאלה מאיפה יבוא הכסף. מלבד דחיית הורדת מס החברות תיאלץ הממשלה לבצע קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה, דבר המכניס גורמים רבים במשק ל'כוננות ספיגה' ומשמעויותיו המלאות יתבררו רק בשבועות הקרובים.
שוב השל החזית הדרומית? חיילים מצרים בפאתי קהיר | צילום: רויטרס
כסף בטוח
למי שמודאג מהשחיקה של הפיקדונות השקליים, כדאי לבדוק את הפוליסות הפיננסיות שמציעות חברות הביטוח
יניר שדה
הציבור מחזיק כיום יותר מ-400 מיליארד שקלים בתוכניות החיסכון ופק"מים ( פקדון קצר מועד) בבנקים, אשר נועדו לתת מענה למי שיש ברשותו סכום מסוים להפקדה והוא מעוניין שהכסף ישמור על ערכו. למעשה השקעה זו מיועדת למשקיע שונא סיכון.
אלא שחשוב להבין כי לשנאת הסיכון הזו מחיר כבד. על פי השוואה של פיקדונות שקליים (עד שנה) של אתר bankrate בין הבנקים. הריבית שניתן לקבל על 100 אלף ₪ עומדת בממוצע בין הבנקים על 1.35% לשנה. עבור מפקידים סכומים נמוכים יותר הריבית על הפיקדון נמוכה יותר. מק"מ (מלווה קצר מועד) של המדינה, נותן ריבית גבוהה יותר - 2.7%, אך יש בגינו עמלות קניה/מכירה ועמלת ניהול לבנק.
עליית מחירי הסחורות בעולם גורמות לעליות מחירים (מזון, דלק, מוצרי צריכה ועוד) שיוצרות לחצים אינפלציוניים. לפי ציפיות הנגזרות משוק ההון האינפלציה בשנה הקרובה תעמוד על 3.3 אחוז. המשמעות של נתון זה היא שהערך של כספי החוסכים בפיקדונות הבנקאיים ירד ריאלית (ריבית - 1.35% בניכוי מדד שנתי – 3.3%) ב- 1.95%.
אז מה ניתן לעשות? אפשרות אחת ששווה לקחת בחשבון היא 'פוליסות פיננסיות' בחברות הביטוח, המוצעות בכל החברות ובמגוון מסלולי השקעה. במנורה קוראים לזה 'טופ פייננס', במגדל 'קשת', בהראל 'מגוון' ובכלל 'חיסכון בטוחה'. במסלולים אלו תצטרכו לקחת בחשבון דמי ניהול, אולם התשואה גבוהה בהרבה. לדוגמה, פוליסה במסלול שקלי (מורכב ברובו מאג"ח ממשלתי) הניבה בשנת 2010 6.58 אחוז (בחברת מנורה), מסלול ללא מניות (אפיקים שקליים וצמודי מדד) 5.8 אחוז (חברת הראל). מסלול ברמת סיכון גבוהה יותר של שליש מניות בערך הניב תשואה של 11-12 אחוזים. איפה ניתן לרכוש תוכניות אלו? נכון להיום, בנקים לא יכולים להציע פוליסות של חברות ביטוח לכן ניתן לרכוש רק אצל סוכן הביטוח שלכם. חשוב לבחור איש מקצוע אשר ייתן לכם ייעוץ פיננסי וילווה אתכם לאורך תקופת החיסכון.
פרסום זה הינו לצורך מידע בלבד ואין בו משום יעוץ, המלצה או הזמנה לביצוע עסקאות כלשהן. התשואות המוצגות לעיל הינן נומינליות ברוטו לפני ניכוי דמי ניהול בשנת 2010.