מבחן אישיות
החלפתו של המועמד לתפקיד הרמטכ"ל ה-20, מיואב גלנט לבני גנץ, הופכת את הקדנציה של הרמטכ"ל החדש לאבן בוחן. הצלחותיו וכישלונותיו עשויים להכריע את השאלה שהעסיקה אותנו במשך שבועות: עד כמה חשובה אישיותו של מפקד הצבא לגבי הצלחתו בתפקידו.
שכן לפחות לפי כל הדיווחים והרכילויות התקשורתיים, קשה למצוא שני טיפוסים שונים מאותם ג"ג, גלנט וגנץ. הראשון – אדם קשה ויהיר, מצפצף על סביבתו, עוסק בתככים פוליטיים, בשקרים ובעבירות בוטות על החוק, נקמן (תשאלו את קלמן ליבסקינד) ושאפתן מדי. השני – איש נעים ונוח לסביבה, בעל פנים אציליים, איש צבא שאינו מתלכלך בקשרים או בתככים, נטול פוזות, זהיר וממלכתי. גם אם התיאורים מעוותים או לא מדויקים, לפחות אלו התדמיות התקשורתיות של שני האישים.
כעת, מוטלת על גנץ חובת ההוכחה – לא רק להצדקת מינויו, אלא גם לביטול מינויו של גלנט. אם גנץ ייכשל בתפקידו, המסקנה עלולה להיות שאין להתחשב באישיותו ובפעילותו האזרחית של אדם כקריטריון לתפקידו הצבאי הבכיר. מכיוון שכך, לא נותר אלא לאחל לרמטכ"ל החדש הצלחה מסחררת למען כולנו.
לא אסירות תודה
לפני ימים אחדים רואיינה ב'לונדון וקירשנבאום' (ערוץ 10) ד"ר גילה חן, אחת מעורכי מחקר חדש על כלא הנשים 'נווה תרצה'. בין היתר סיפקה חן נתון מספרי מעניין על הפער שבין המגדרים: בבתי הכלא בישראל ישנם כ-13 אלף אסירים פליליים גברים לעומת 180 אסירות בלבד. בתוכנית הרדיו 'המילה האחרונה' מיהרה עירית לינור לחגוג על הנתון באוזני שותפה להגשה, קובי אריאלי. במתינות, עדינות ואצילות נפש אופייניות קבעה לינור: "אנחנו יותר טובות מכם. אנחנו יותר מקשיבות, יותר נקיות, פחות פושעות ואלימות וגונבות ורוצחות ושודדות מכם".
טוב, כל זה נכון. ועדיין מתעוררת התמיהה: לאן נעלמו כל הטיעונים שפמיניסטיות לוחמניות אוהבות לספק לנו במקרים של נחיתות מספרית נשית. הרי אותם הסברים להיעדר נשים מפוליטיקה, אמנות או ראשות תאגידים – מתאימים גם להיעדרן מבתי הסוהר. למשל, נשים אינן פושעות משום שהן הודרו במשך דורות ממקצועות כמו גניבה או סחר בסמים. השוביניזם הגברי מנע מהן לעסוק גם בשוחד והפרת אמונים, בהונאה ובזיוף, בהימורים ובהחזקת נשק ובהפרעה לשלום הציבור. שלא לדבר על אלימות בתוך המשפחה (הנשים לא קיבלו שוויון הזדמנויות לחסל את בני זוגן) או ניהול משפחות פשע (הניסיונות שלהן להציע פרוטקשן נתקלו בצחוק פרוע של הקורבן).
אז במקום להגיד תודה לעולם הגברי לדורותיו על שלפחות חסך מהן את עולם הפשע, גם בעניין הזה הפמיניסטיות תוקפות אותנו. בשום מקרה לא נצא מזה טוב: כשאנו עושים קריירה מפוארת וזוכים בפרסים ובשמות של רחובות – זה בגלל השוביניזם שלנו. כשאנו ממלאים את חדרי החקירות ובתי הכלא – זה בגלל הרוע שלנו. רק שבפועל, אם יום אחד יהיה שוויון בין המינים, הפמיניזם לא יוכל לדלות ממנו את חלקיו הנעימים בלבד. הכוחניות, התחרותיות והשאפתנות יובילו את המין הנשי לכבוש כל עמדה גברית, טובה ורעה כאחת. ראו הוזהרתן.
בריאות לקויהשלום לבעלי רשת המזון הטבעי שבה אני נוהג לקנות את משקה הדגנים וסבון הכלים האקולוגי.
באופן כללי, אני דווקא מחבב את מרכולכם הקרוב לביתי. אמנם הוא ממש לא כמו כל סופרמרקט, אבל - בריא. רק שבחודשים האחרונים, בכל פעם שאני פוקד את החנות, אני נאלץ לעבור תהליך ביורוקרטי ארוך ומסורבל, שתחילתו בחילופי ברכות השלום הנימוסיות עם הקופאית וסיומו בהעברת המוצר הראשון מתחת לסורק הברקוד. בפרק זמן זה, מעבירה אותי הקופאית חקירה צולבת הכוללת תמיד את המשפטים הבאים: יש לך כרטיס מועדון? למה אין לך? אתה רוצה שנוציא לך כרטיס? למה לא? אבל אני רואה שאתה קונה פה הרבה! אתה יכול להרוויח הרבה כסף! כבר בקנייה הזו יכולת להרוויח שקל וחצי! אתה לא רוצה? למה אתה לא רוצה? וכן הלאה, וכך בכל קנייה וקנייה, כאילו אני נמצא שם בפעם הראשונה.
אז מה בסך הכול אני מבקש? שתרגיעו, שתחזירו לקופאיות את תפקידן המקורי כאחראיות על הקופה, ושתורו להן לרדת מהלקוחות. חקירה כזאת לא עברתי בשום סופרמרקט, וזה בכלל לא עושה אותי בריא.
בעשרה מאמרותההפיכה במצרים כמעט הושלמה, הנשיא מובארק עזב, וכעת מתרחשת תגובת שרשרת ביתר מדינות המזרח התיכון – למשל ישראל. אמנם אין עדיין הפיכת משטר בארץ, אבל היא כבר מתרחשת בחלומותיהם ובתקוותיהם של בכירי העיתונאים בארץ. על מנת שכולנו נהיה מוכנים לאירוע ההיסטורי, אם וכאשר יתרגש עלינו, הנה מספר קווים לדמותה של ההפיכה הבאה.
1. כלקח חיובי מהצלחת המחאה במצרים, גם ההפיכה בישראל תעבור בשקט יחסי. ראש הממשלה נתניהו יעביר את סמכויותיו ואחר כך יתפטר, בדיוק כפי שעשה זאת נשיא מצרים – בתום 30 שנות שלטון.
2. במחשבה שנייה, לא ראש הממשלה צריך ללכת הביתה. מי שאמור לשלם בכיסאו הוא נשיא המדינה שמעון פרס, כי הוא האיש שמזכיר את חוסני מובארק יותר מכולם. ראשית – גם פרס הוא נשיא מדינה שנמצא יותר מדי זמן בפוליטיקה. שנית – גם הוא ירש את תפקיד חייו בעקבות רצח המנהיג הקודם. ושלישית – בדומה למובארק, גם פרס בתקופת כהונתו לא הרבה לבקר בארץ.
3. מכיוון שהמחאה במצרים מתקיימת ב'כיכר השחרור', נראה כי המקום הנכון לצאת בו להפגנות המחאה שלנו הוא גן העצמאות.
4. מובן שאין לתכנן הפיכה רק לשם הפיכה. יש לסלק מתפקידו אך ורק אדם שאינו יודע לבצע את תפקידו כהלכה, שאינו מביא שום תועלת, אלא רק גוזל את כספי הציבור ואינו תורם דבר להתפתחותו ולהשכלתו של העם. לפיכך, בראש ובראשונה יש להעיף את הפרשנים לענייני ערבים.
5. עם התפתחות המהומות יצטרכו גורמי הביטחון להתמודד גם עם משימות אבטחה. במצרים הציב הצבא שמירה על הפירמידות, כדי שהמפגינים לא יכלו את זעמם במקורות התרבות העתיקים והחשובים של המדינה. גם בישראל תוצב שמירה הדוקה על כל עותקי הסרט 'פישקה במילואים'.
5. ועדיין יש הבדל אחד בין ההפיכות. למשל, האירועים במצרים מעוררים חשש כי מתישהו בעתיד יעלו 'האחים המוסלמים' לשלטון ויהפכו את מצרים לדיקטטורה אכזרית. בישראל כבר תפסו את השלטון אחים רודנים ואכזריים ביותר – האח הגדול 1 והאח הגדול 2.
6. כן, אפשר לראות בבירור כיצד תתרחש ההפיכה בישראל: המונים ייצאו להפגין ברחבי הארץ, התקשורת תצטט אותם במהדורות החדשות, הדרישה לדמוקרטיה אמיתית תעלה על סדר היום, כמה מתומכי המשטר ינסו לסתום פיות באמצעים מפוקפקים, אבל חיילים רבים דווקא יצטרפו למחאה ויסרבו להישמע למפקדיהם. אה, בעצם כל זה כבר קרה והסתיים בגירוש, אז תשכחו מזה.
7. הבית הלבן יתמוך בהפיכה בישראל, אבל אחר כך יחזור בו, כשיתגלו תוצאותיו הרות האסון של השינוי: התעלמות תקשורתית מוחלטת ממאמריו של העיתונאי תומס פרידמן.
8. דבר אחד בטוח: המחאה בישראל לא תצליח אם היא תתקיים בכיכר רבין תל אביב. אין שום סיכוי שהמוני אזרחים ייצאו אל הכיכר ויישארו להפגין שם במשך ימים רצופים – שכן כל שלוש שעות הם יצטרכו ללכת לאוטו ולחדש את האיזי-פארק.
9. וכמובן, המפגינים בישראל עלולים להיתקל בהתנגדות עזה של השלטון המכהן. במצרים ניסו לעצור את נפילת השלטון בכך שמנעו מאזרחי המדינה את הגישה לאינטרנט. רעיון ממש טיפשי. ההנהגה הישראלית מנציחה את שלטונה בדרך הרבה יותר מתוחכמת: כאן האזרחים לא יכולים לנתק עצמם מהאינטרנט גם אם הם רוצים.
10. בסופו של דבר תהיה כאן הפיכה, והשלטון יעבור לידי חבורה של גנרלים מהצבא שינהלו כאן את העניינים ככל העולה על רוחם. בעצם, זה מה שקורה גם בלי הפיכה.