לפני 16 שנה השיג פרופ' פטרוביץ עבור אבו סיסי אישור כניסה לאקדמיה הצבאית. הוא השתמש באישור כדי להשתתף בשיעורים ובפעילות אקדמית שהתקיימה בה, בנושאים הקרובים לליבו: לוחמה בכלי נשק תלולי מסלול. כך רכש ידע נרחב בתחום פיתוח טילים, מנגנוני שליטה בהם, הנעתם וייצובם 
אבו סיסי לא שקט על השמרים והמשיך בפיתוח אותה פצצת מרגמה, במטרה להביאה ליכולת חדירות של 100 ס"מ. יעדו היה ברור: להביא ליכולת של המרגמה לחדור לטנק המרכבה בו משתמשים חיילי צה"ל באזור רצועת עזה. הניסיונות הללו, למרבה המזל, נכשלו כתב האישום נגד בכיר חמאס דראר אבו סיסי, העצור בידי ישראל מזה כחודש, מגולל את סיפורו של מהנדס שנשאב אל תעשיית הטרור, והפך לאחד ממוביליה | יחד עם בכירי הזרוע הצבאית של הארגון, הוא אחראי לפיתוחם של הטילים שטיווחו את הדרום כולו לפני 'עופרת יצוקה', ולפצצות מרגמה מתקדמות שחדרו את פלדת הטנקים של צה"ל
חלק מסימני השאלה סביב מעצרו של דראר אבו סיסי, בכיר החמאס העצור בישראל מזה למעלה מחודש מאז נחטף מאוקראינה (על פי מקורות זרים), הוסרו בתחילת השבוע עם הגשת כתב האישום נגדו בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע. חלק אמרנו, שכן השאלה המרכזית המסקרנת כל ישראלי נשארה עלומה: מה הוא יודע, או ידע, או כיצד היה מעורב, בפרשת החטיפה המתמשכת של גלעד שליט?
למעט הפרט הזה, כתב האישום חשף את הביוגרפיה הכמעט מושלמת של אבו סיסי: מפקד המכללה הצבאית של "עז אלדין אלקסאם", הזרוע הצבאית של החמאס ברצועה, המקורב לצמרת הזרוע הצבאית ברצועה - אחמד ג'עברי ומוחמד דיף. יותר מכך: אבו סיסי שימש כעמוד תווך בפיתוח וייצור טילי הקסאם והנ"ט של החמאס ברצועה. בשב"כ אמרו השבוע שניתן לכנותו "אבי הרקטות", לצד עדנאן אל רול שחוסל לפני שבע שנים. אפשר לומר בוודאות שאלמלא שניהם, לא היה קם מערך פיתוח וייצור הרקטות שנורות לעבר הנגב ללא הפוגה.
המידע שנחשף על ייצור הרקטות מגלה שלא מדובר באיזו מסגריה פרימיטיבית עם מחרטה של חובבים, כפי שהיה בתחילה, אלא בתעשייה צבאית מקצועית, שכל מדינה, בוודאי חסרת תשתיות כמו שלטון החמאס, היתה מתגאה בה. תע"ש של החמאס.
מפגש גורלי במסגד
הקשר האוקראיני של אבו סיסי מתחיל בפרופסור קונסטנטין פטרוביץ, מומחה למנגנוני שליטה בטילי סקאד, מרצה באקדמיה הצבאית להנדסה בחארקוב שבאוקראינה, שהנחה את אבו סיסי בעת כתיבת עבודת הדוקטורט שלו באוקראינה באקדמיה האזרחית. לפני 16 שנה, במהלך שנת תשנ"ה, השיג פרופ' פטרוביץ עבור אבו סיסי אישור כניסה לאקדמיה הצבאית. אבו סיסי השתמש באישור הכניסה כדי להשתתף בשיעורים ובפעילות אקדמית שהתקיימה בה, בנושאים הקרובים לליבו: לוחמה בכלי נשק תלולי מסלול. כך רכש ידע נרחב בתחום פיתוח טילים, מנגנוני שליטה בהם, הנעתם וייצובם. בתום לימודיו, וכשהוא נושא בתואר דוקטור בהנדסת חשמל, שב אבו סיסי להתגורר בתחומי רצועת עזה, והחל לעבוד כמהנדס בחברת החשמל ברצועה.
המהפך הטרוריסטי בחייו חל בשנת תשס"ב, במסגד אלחולפא שבג'בליה. באחד הערבים ערך לו מחבל החמאס מוחמד אלסיסי היכרות עם בכיר אחר בחמאס, ניזאר ריאן (שחוסל בתקיפת חיל-האוויר במבצע 'עופרת יצוקה'). שבועיים לאחר מכן התקשר אלסיסי לאבו סיסי, וסיפר לו כי ניזאר ריאן מתארח בביתו. אבו סיסי הגיע לבית, נפגש עם ריאן ושמע ממנו הצעה מפתה: להתגייס לארגון החמאס. אבו סיסי היסס תחילה, והסביר כי כעובד בחברת החשמל נאסר עליו להשתייך לארגון כלשהו. ניזאר ריאן השיב לאבו-סיסי שפעילותו תהיה מחוץ לשעות העבודה. אבו סיסי השתכנע.
זמן קצר אחר כך השתתף אבו סיסי בתפילות במסגד אלחולפא, במהלכן הכיר לו ניזאר ריאן את השייח' סלאח שחאדה. שחאדה הסביר לאבו סיסי את חשיבות הפעילות בארגון החמאס. בהמשך הפגיש שחאדה בין אבו סיסי לראאד סעד, מחבל עז א-דין אל-קסאם שעסק בפיתוח אמצעי לחימה בחמאס. סעד ביקש מאבו סיסי לסייע לחמאס בפיתוח יכולת הטילים של הארגון. כעבור זמן קצר הצטרף לצוות של החמאס, שעסק בפיתוח טילים ומרגמות מסוגים שונים. בראש הצוות עמד מחבל החמאס המפורסם ביותר, מוחמד דיף.
ההיכרות של אבו סיסי עם שחאדה היתה קצרת ימים. בי"ג באב תשס"ב חוסל שחאדה בהפצצת ביתו, בלב שכונת מגורים בעזה.
השב"כ כינה אותו 'אבי הרקטות' | אבו סיסי בבית המשפט, השבוע
השותף חוסל
אבו סיסי השתלב בתעשיית הרקטות של החמאס. החלוקה בצוות היתה בין מספר אנשים, כל אחד מומחה בתחומו. אבו סיסי שימש אחראי על פיתוח נושא החשמל שכלל את תאי השריפה, הסנפירים וייצוב הטיל, אשר קובעים את טווח הטיל ואת יכולת החדירה שלו לאובייקט הנפגע. "אבו אוסאמה" גמאל זובאדה שימש אחראי הטכניקה המכאנית בייצור הטיל. ראאד תאבת שימש אחראי החומרים הכימיים בייצור הטיל. על המחרטה היו אחראים עדנאן אל רול וחאמד אבו חודיפה. על נושא בחירת המתכות לטילים היו אחראים אבו סיסי, גמאל זובאדה ותייסיר אלחאטיב. תפקידו של אבו סיסי היה להנחות אלו מתכות מתאימות לייצור הטילים ואלו לא. על נושא המיחשוב והבקרה היה אחראי תייסיר אלחאטיב, ואבו סיסי סייע לו בכך.
ההתחלה לא היתה טובה מבחינתם. יחד עם מוחמד דיף וראאד סעד, עסק אבו סיסי בפיתוח טיל חדש נגד טנקים המכונה "אלבאנא", על שמו של מייסד 'האחים המוסלמים' חסן אל-בנא. אבו סיסי התמקד בנושא פיתוח תאי השריפה והסנפירים של טיל ה"אלבאנא" במשך כשנה. אולם הפיתוח לא הביא לייצור הטיל בפועל, כיוון שניסויים שנערכו לבדיקת יכולת הפגיעה וגרימת הנזק של הטיל, כשלו.
בהמשך החליטו אבו סיסי, מוחמד דיף, עדנאן אלרול וראאד סעד, לנסות ולפתח טיל נגד טנקים בשם "יאסין" – על שמו של מנהיג החמאס שחוסל בידי צה"ל. אבו סיסי פעל בנושא פיתוח הסנפירים של הטיל וייצובו, במטרה לשדרג את יכולת חדירות הטיל לפלדה. המגמה היתה ברורה: לחדור את פלדת הטנקים של צה"ל. בהתחלה הייתה יכולת החדירות של טיל ה"יאסין" לפלדה בעובי של 6 ס"מ. אבו סיסי הצליח להביא לשיפור יכולת החדירות, תחילה ל- 16 ס"מ ובשלב השני ל- 26 ס"מ.
בניסויים שנערכו באזור הבריכות בשכונת אלזיתון, ותועדו בווידאו, נורו טילי ה"יאסין" לעבר תבניות ברזל. שני הניסויים הוכתרו בהצלחה.
בשלב מאוחר יותר ניסה אבו סיסי לשפר את יכולת חדירות הטיל לפלדה ל-37 ס"מ, אך ניסוי שנערך לבדיקת החדירות נכשל. אבו סיסי בחן את צילומי הווידאו שתיעדו את הניסוי, ומצא כי קיימת בעייתיות שאינה בתחום מומחיותו.
למרות זאת, משנת תשס"ד ועד היום נורו עשרות רבות של טילי "יאסין" על ידי מחבלי חמאס, על טנקים ישראלים, שרובם ככולם לא נפגעו באורח משמעותי.
בפגישה נוספת בשנת תשס"ג שקיים אבו סיסי עם מוחמד דיף, עדנאן אלרול וסעד אלעראביד, התבקש אבו סיסי לסייע בפיתוח טיל חדש, "אלבתאר" (המבתר). על פיתוח הטיל היה אחראי עדנאן אלרול. גם כאן לקח אבו סיסי על עצמו את פיתוח הסנפירים של הטיל וייצובו. אבו סיסי שרטט את סנפירי הטיל, ומסר לעדנאן אלרול את נתוני הזוויות והמידות הנדרשים לצורך שיגור ה"אלבתאר". עדנאן לקח את הנתונים שמסר לו אבו סיסי, וביצע שלושה ניסיונות ירי טיל "אלבתאר", שטווח הירי שלו הגיע לכ-100 מטר. אלא שעדנאן אלרול נאלץ לדווח לאבו סיסי בצער כי ניסיונות השיגור נכשלו.
השותפות בין אבו סיסי ועדנאן אל רול נקטעה בחורף תשס"ה, כאשר עדנאן אל-רול חוסל בירי מסוקי צה"ל ברצועת עזה. אחרי החיסול ירש אבו סיסי מאל רול את התואר "אבי הרקטות", אבל בפועל פיתוח רקטות הקסאם נעצר למשך כשנה וחצי.
חמאס מקים אקדמיה
בשנת תשס"ה, על סף נסיגת צה"ל מהרצועה, הצטרף אבו סיסי לצוות שעסק בהגדלת טווח רקטת הקסאם למרחק של עוד כ-9-15 ק"מ. הוא מסר לראאד סעד את הנתונים הדרושים להגדלת טווח הקסאם. על בסיס נתונים אלו ביצע החמאס את ניסוי הירי.
הפעילות נשאה פרי. הודות לעבודתו של אבו סיסי, פותחה בקיץ תשס"ז רקטת קסאם בעלת טווח ירי של כ-22 ק"מ. הרקטה הזו הכניסה לטווח הרקטות את אשדוד וקרית-גת.
מעודדים מההצלחה, ביקש ראאד סעד מאבו סיסי כי יפתח וישפר את טווח הירי של רקטת הקסאם למרחק של 37-45 ק"מ. שוב נעשו ניסויי ירי. אחד הניסויים בוצע מאזור מרכז העיר עזה, רובע אלזהרה, ובו השתתפו אבו סיסי, ראאד תאבת ופעיל חמאס נוסף, עמאר דלול, המכונה "אבו אצבע". בניסוי זה בוצע ירי רקטת קסאם לעבר הים התיכון. הניסוי, וניסיונות נוספים, כשלו. טווח הירי נותר 22 ק"מ עד היום. (הרקטות שחרגו מטווח זה הן מתוצרת איראן שהוברחו לרצועה).
לפני כשלוש שנים, בשנת תשס"ח, הקים החמאס צוות חדש, שתפקידו פיתוח נשק נגד טנקים. במסגרת זו השתתף אבו סיסי במשך כשנה בפיתוח פצצת מרגמה נגד טנקים בעלת ראש נפץ כפול, המכונה "אבו ראסין". גם כאן היה אבו סיסי אחראי על ייצוב פגז המרגמה באמצעות סנפירים.
הפיתוח בוצע בביתו של מוחמד אלרול בשכונת אלסברה. צה"ל ניסה להפריע וכמה פעמים הפגיז את המבנה, הפגזה שלא מנעה את העבודות. בסיום הפיתוח יוצרה מרגמת "אבו ראסין", אשר טווח הירי שלה היה כ-100 מטר וחדירותה לפלדה היתה לעומק של כ-87 ס"מ.
מיד אחרי מבצע 'עופרת יצוקה', במהלך חודש שבט תשס"ט, נעשו שלושה ניסיונות ירי של המרגמה. שניים מהניסויים כשלו, אולם הניסוי השלישי, בתנאי אמת, היה מוצלח יותר: פגז מרגמה שנורה לעבר רכב משוריין של צה"ל אשר עבד סמוך לגדר הרצועה, פגע בו וחדר לעומק הכלי המשוריין. בנס לא היו נפגעים.
אבו סיסי לא שקט על השמרים והמשיך בפיתוח אותה פצצת מרגמה, במטרה להביאה ליכולת חדירות של 100 ס"מ. יעדו היה ברור: להביא ליכולת של המרגמה לחדור לטנק המרכבה בו משתמשים חיילי צה"ל באזור רצועת עזה. הניסיונות הללו, למרבה המזל, נכשלו.
בתחילת שנת 2009, עם סיום מבצע "עופרת יצוקה", ערכו בכירי החמאס אחמד ג'עברי (רמטכ"ל החמאס) ומוחמד דיף דיונים של הפקת לקחים, שמצאו כי תפקוד החמאס במבצע היה כושל, הן בנושאי הניהול וקבלת ההחלטות והן בתפקוד הפעילים בשטח. אבו סיסי התבקש להקים אקדמיה צבאית שיועדה להכשיר את דרג הקצונה והפיקוד בחמאס.
אבו סיסי בנה תוכנית אשר שימשה בסיס להקמת האקדמיה הצבאית, שהורכבה משלושה תחומי התמחות ולימוד: צבאי, מנהלי ודתי. לפני כשנה החלה פעילות סמויה של האקדמיה הצבאית במקומות שונים, ובהם מסגדים, משרדים, בתי מגורים ואולמות, במתכונת אותה התווה אבו סיסי. כיום עובר הדרג הפיקודי של החמאס הכשרה במכללה זו. המייסד וה'דיקן', נכון לעכשיו, עצור בישראל.